רבי מנחם דוד טמקין

From האנציקלופדיה היהודית
Jump to: navigation, search
רבי מנחם דוד טמקין
רבי מנחם דוד טמקין
לידה ה'תרכ"א
האימפריה הרוסיתהאימפריה הרוסית ורשה, האימפריה הרוסית
פטירה ט' בחשון תרפ"ג
מקום פעילות האימפריה הרוסיתהאימפריה הרוסית ורשה, פיוטרקוב
תקופת פעילות תחילת המאה ה-20
השתייכות חסידות גור
תחומי עיסוק מסחר, רבנות
רבותיו רבי יוסף דב הלוי סולובייצ'יק (בית הלוי), רבי ישראל יהושע מקוטנא
חיבוריו "ויברך דוד"
אב מיכאל

רבי מנחם דוד טֶמקִין (בכתיב יידי: טעמקין; ה'תרכ"אט' בחשון ה'תרפ"ג) היה רבה של פיוטרקוב טריבונלסקי (פיוטרקוב) בתקופת מלחמת העולם הראשונה ולאחריה. עסק במסחר, והיה אמיד ובעל הון; ביתו שבוורשה שימש מקום אירוח לרבנים רבים שהזדמנו לעיר. בשנותיו האחרונות ירד מנכסיו ובעקבות כך עבר לשמש במשרת הרבנות בעיר פיוטרקוב.

ביוגרפיה

נולד בוורשה לר' מיכאל טמקין, האפסנאי של מבצר ברסט ליטובסק ובנו של רבי דוד טמקין שהיה מראשוני גאוני ורשה. למד בבריסק אצל רבי יוסף דב מבריסק, אצלו הוסמך לרבנות, ואצל רבי ישראל יהושע מקוטנא שהיה רבו המובהק. נשא את בתו של משה נתן האלבר, מנגידי ורשה. חותנו הוריש לו הון רב.

ביתו שבוורשה היה גדול מֵמדים, ופקדו אותו רבים מגדולי וגאוני פולין. גם רבי ישראל יהושע מקוטנא היה מתארח בביתו באופן קבע בכל פעם ששהה בעיר.

נמנה על חסידי גור והיה מקורב לרבי יהודה אריה לייב מגור. היה מקורב גם לרבי אברהם בורנשטיין (בעל ה"אבני נזר").

אחר נישואיו עסק במסחר, עד שירד מנכסיו לאחר כשלושה עשורים מנישואיו והוא החליט לקבל משרת רבנות. תחילה הגיש את מועמדותו לרבנות זדונסקה וולה בתמיכת חסידי גור שבעיר, אולם חסידי אלכסנדר התנגדו לקבל רב מחסידי גור, ובעיר פרצה מחלוקת בין שני הצדדים[1]. בעצת ידידיו ובראשם רבי מאיר יחיאל הולשטוק (האדמו"ר מאוסטרובצה) הגיש מועמדות לרבנות פיוטרקוב בשנת תרע"ג[דרוש מקור][מפני ש...], לאחר פטירתו של הרב הקודם רבי שמחה יאיר רוזנפלד (חסיד קוצק, מחבר הספר "אורה ושמחה"). רבי מאיר יחיאל הולשטוק אף נסע במיוחד לעיר בשביל להבטיח את בחירתו, ושהה בה משך מספר שבועות. פרנסי העיר שקלו לשלול את המועמדות שלו מכיוון שלא שימש לפני כן כרב בעיר או בקהילה כלשהם, אך לאור המלצת רבי מאיר יחיאל הולשטוק הוחלט למנותו כרב העיר. מינויו כרב העיר החל בשנת ה'תרע"ג, עם מעבר מגוריו לפיוטרקוב.

רבי מאיר שפירא יורשו של רבי מנחם דוד טמקין ברבנות פיוטרקוב ליד קברו

בראשית מלחמת העולם הראשונה, באוקטובר 1914 (סביבות חודש תשרי ה'תרע"ה), זומן רמ"ד טמקין למשפט של שני חיילים יהודיים שפעלו בשורות צבא האימפריה הרוסית, והואשמו בריגול אחר שנשמעו מפיהם קריאות "שמע ישראל" שזוהו על ידי חברי פלוגתם כהשמעת מילות קוד לצד האויב (מעצמות המרכז). נשיא בית המשפט הצבאי, שהיה בעל דרג צבאי גבוה, התברר כמכרו בעבר של רמ"ד טמקין בעת שאביו שימש כאפסנאי של מבצר ברסט ליטובסק. ההיכרות סייעה בהעמדת הסנגוריה מצד רמ"ד טמקין, והשניים שוחררו. לאחר המשפט ביקש רמ"ד טמקין ממכרו נשיא בית המשפט שיעניק לו תעודת יושר כבן למשפחה ששירתה את הצבא הרוסי. התעודה הוענקה לו, ורמ"ד טמקין ייחס לה חשיבות רבה, והיא נשמרה אצלו ואצל בני משפחתו אחריו. באלול ה'תרע"ו (ספטמבר 1916) נבחר ליו"ר כינוס הרבנים שהתכנס בלובלין לפי הוראת השלטון המרכזי של הקיסרות הגרמנית בפולין.

לאחר מחלה קצרה, הוא נפטר בט' בחשוון ה'תרפ"ג, ונקבר בפיוטרקוב. את מקומו כרב העיר מילא רבי יהודה מאיר שפירא משנת ה'תרפ"ד ואילך, לאחר בחירות פנימיות בין יהודי העיר והסביבה.

חיבוריו

  • ספרו "ויברך דוד", על מסכתות ברכות ושבת - נדפס בוורשה בשנת ה'תרצ"ו על ידי בניו.

את שאר כתביו לא הספיקו להדפיס טרום מלחמת העולם השנייה.

משפחתו

קישורים חיצוניים

הערות שוליים


שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים

לא נמצא templatedata תקין

  1. ^ הרב יהודה לייב גרויברט, ‏ספר זכרון, לודז תרפ"ו, עמ' 168, באתר אוצר החכמה (הצפייה בעמוד זה מוגבלת למנויים בתשלום בלבד, או לעורכים הפעילים באתר).
  2. ^ ממנו התגרשה לאחר ששינה את אורח חייו הדתי, ונישאה בשנית לאדמו"ר מגור רבי אברהם מרדכי אלתר, ממנו ילדה את רבי פינחס מנחם אלתר, שהיה אף הוא מאדמו"רי גור.

NivdakVeushar.png