רבי מאיר הלוי הורוביץ (טיקטין)

From האנציקלופדיה היהודית
Jump to navigation Jump to search
רבי מאיר הורוביץ
לידה 1637
ה'שצ"ז
פטירה 1744 (בגיל 107 בערך)
א' באדר ה'תק"ד
טיקטין
כינוי מהר"ם טיקטין
מקום קבורה פוליןפוליןטיקטין , פולין
מקום מגורים בולחוב, זלוטשוב, טיקטין
מקום פעילות האיחוד הפולני-ליטאיהאיחוד הפולני-ליטאי  האיחוד הפולני-ליטאי
תקופת פעילות המאה ה-18
השתייכות יהדות אורתודוקסית
תחומי עיסוק רבנות
בני דורו רבי צבי הירש אשכנזי
בת זוג בת רבי מנחם מאניס כ"ץ
מייטל בת רבי אפרים זלמן קצנלבוגן
אב רבי שמואל שמלקה הורוביץ
צאצאים ראו להלן

רבי מאיר הלוי הורוביץ (כונה מהר"ם טיקטין, על שם עיירת רבנותו; ה'שצ"ז (~1637) – א' באדר ה'תק"ד, 1744) היה רב, צדיק ומקובל, מגדולי פולין במאה ה-18, רבן של העיירות בוליחוב, זלוטשוב וטיקטין.

ביוגרפיה[edit | edit source]

נולד לרבי שמואל שמעלקא אב"ד טרנוב, ממשפחת הורוביץ המיוחסת.[1] סופר עליו כי שבע שנים למד תורת הנגלה, ושבע שנים נוספות למד את תורת הנסתר, על מנת שלא לערב ביניהן.

בשנת תנ"ו החל לכהן כרבה של בוליחוב, עד שנת ת"ע, אז התקבל לרבנות זלוטשוב ובמקומו מונה בנו רבי יוקל לרב. בזלוטשוב כיהן ברבנות עד שנת תע"ח. בתשרי[2] ה'תע"ט נבחר כרבה של טיקטין, מול רבי יעקב יהושע פלק (ה"פני יהושע") ורבי משה ברודא שהתמודדו לתפקיד – על שמה נודע ובה כיהן ברבנות עד סוף ימיו. נהג לערוך ביקורים בעיירות הכפופות לערי רבנותו, ולפקח על חיי הדת.

דמותו של רבי מאיר מפורסמת כאדם קדוש ופרוש, עניו וצנוע. כאשר היה נכנס לבית הכנסת, היה מקיף את הבימה שבע פעמים.[3][4] לאחר התפילה היה עובר דרך עזרת הנשים ומברך את הנשים.[4] סיפור מפורסם אודותיו, בכמה גרסאות, על מגיד שהזדמן לטיקטין וביקש את רשותו לדבר בבית הכנסת. רבי מאיר הורוביץ ניאות, ואף בא בעצמו לכבד ולהשתתף בדרשתו. המגיד הוכיח את הציבור על ביטול תורה שבידיהם, ועל שאינם עוסקים ביושר במסחרם. כתום הדרשה בא רבי מאיר בוכה אל המגיד, ושאלו מאחר שהתכוון אליו, מדוע לא הוכיחו בביתו. כאשר התנצל המגיד כי חלילה לא הייתה כוונתו אליו, אלא לציבור הנאספים, תמה לעברו רבי מאיר שהרי שאר העם ודאי קדושים וטהורים, ואם כן אין הדברים כלפיהם (אלא רק כלפיו). במאורע אחר באו אליו לשבת 12 מצאצאיו, שכבר היו מפורסמים בגדלותם, ואנשי העיר יצאו לכבודם. רבי מאיר מיד שלח אליהם שלא ישבתו בטיקטין, שכן אמורה להיות לו מהם נחת רוח בעולם הבא, ולא בעולם הזה. אלו אכן שבתו לבסוף בלופוחובה הסמוכה.[5]

כתב מספר הסכמות, מהן לספר "ישמח ישראל" של רבי ישראל שמואל קליהרי, "גאון צבי" של רבי צבי הירש הורוביץ[דרושה הבהרה] ולספרים נוספים.[6]

על תאריך פטירתו קיימות מספר גרסאות.[7] יוסף נחמיה הכהן קוודרט מציין שבעה תאריכים שונים שנכתבו בספרי קורות הימים. הוא מוכיח מתוך "פנקס קהל טיקטין" שהמהר"ם עדיין חי בתאריך ו' בתמוז תק"ג. להשערתו, תאריך פטירתו היה ב-א' אדר ה'תק"ד.

בצוואתו כתב שלא יכתבו על מצבתו תארים, למרות שהתגלה לו משמים כי היה ראוי שתשרה עליו שכינה, אלא שאין דורו ראוי לכך.[5] על מצבתו נכתב: "עד המצבה על זרע קרש מצבת קבורת צדיק יסוד עולם, רבינו גאון עוזינו מאורינו מאיר עיני רבים בתורה ורבים השיב מעון, ורבים אומרים לנפשנו מי יאיר לנו אורח חיים, כי חשך השמש בצהרים ביום שנגנז ארון הקודש ועלה לשמים, מורינו מו"ה מאיר הלוי איש הורוויץ איש חסיד ועניו נחלתו היא לבניו, ה"ה אב"ד ור"מ דפה ק"ק טיקטין, תורתו יעמוד לנו ולזרענו עד עולם".

הוספד על ידי גדולי דורו, מהם רבי חיים הכהן רפפורט, שציין במיוחד את התמדתו.[4]

הוערך מאוד על ידי בני דורו, ונחשב כבעל מופת. במסורת החסידית מקובל שרבי יעקב יצחק הורוביץ ("החוזה מלובלין") החשיב מאוד את הייחוס לרבי מאיר הורוביץ.

חידושיו[edit | edit source]

לא ידוע על חיבור שכתב, אך בצוואתו הוא מציין לחידושים שכתב, וכך גם אמר עליו רבי חיים הכהן רפפורט בהספדו[8]. הרבה מחידושי תורתו הודפסו בספרים שונים, כמו אצל נכדו רבי פנחס הורוביץ (ה"הפלאה") בספרו "פנים יפות", ואצל רבי יחזקאל לנדא (ה"נודע ביהודה") בספרו "דורש לציון".

משפחתו וצאצאיו[edit | edit source]

רבי מאיר נישא לבת רבי מנחם מאניס כ"ץ.[א]

אחר פטירת אשתו, כשהיה בגיל 70 בערך, נישא למייטל, בת רבי אפרים זלמן קצנלבוגן. מאשתו זו נולדו להם שני ילדים.

בניו ובנותיו

קישורים חיצוניים[edit | edit source]

ביאורים והרחבות[edit | edit source]

  1. ^ יש מי שכתב כי רבי מנחם מאניס היה בן רבי ישעיה כ"ץ, שהיה אחיו של רבי נפתלי כ"ץ בעל ה"סמיכת חכמים",[9] ובעקבותיו אצל כמה כותבי ביוגרפיה וגנאלוגיה.[11] אולם אחרים הוכיחו כי השערה זו אינה עומדת במבחן השנים, מכיוון שרבי ישעיה כ"ץ נולד אחרי שנת ת"ט, ובנו הגדול של המהר"ם טיקטין כבר נולד בשנת תל"ט.[12].

הערות שוליים[edit | edit source]

  1. ^ יחוסו המלא בספר "שמן הטוב".
  2. ^ ויש שציינו: כ"ח בחשוון. ראו: יעקב לייב שפירא, משפחות עתיקות בישראל, ‏"תולדות משפחות הורביץ ובידרמן : צאצאי ר' ישעיה הורביץ", תל אביב תשמ"ב, עמ' 200, באתר אוצר החכמה (הצפייה בעמוד זה מוגבלת למנויים בתשלום בלבד, או לעורכים הפעילים באתר).
  3. ^ יוסף דוד ויסברג, רבנו הקדוש מצאנז, ‏חלק א', פרק ז', ירושלים תשל"ו, עמ' רי"ט, באתר אוצר החכמה (הצפייה בעמוד זה מוגבלת למנויים בתשלום בלבד, או לעורכים הפעילים באתר).
  4. ^ 4.0 4.1 4.2 בלעדי, עמ' 10
  5. ^ 5.0 5.1 בלעדי, עמ' 9.
  6. ^ בלעדי, עמ' 11.
  7. ^ לדוגמה, אצל הלחמי מופיע שנפטר בתאריך א' בסיוון, ה'תק"ו, ואצל בלעדי, עמ' 10, מופיע שנפטר בתאריך א' בסיוון ה'תק"ג.
  8. ^ יעקב לייב שפירא, משפחות עתיקות בישראל, ‏"תולדות משפחות הורביץ ובידרמן : צאצאי ר' ישעיה הורביץ", תל אביב תשמ"ב, עמ' 200, באתר אוצר החכמה (הצפייה בעמוד זה מוגבלת למנויים בתשלום בלבד, או לעורכים הפעילים באתר).
  9. ^ ראו: אברהם חיים שמחה בונם מיכלזון, שמן הטוב, ‏סיפורים, אות קנ"ד, פיוטרקוב תרס"ה, עמ' 118, באתר אוצר החכמה.
  10. ^ יעקב לייב שפירא, משפחות עתיקות בישראל, ‏"תולדות משפחות הורביץ ובידרמן : צאצאי ר' ישעיה הורביץ", תל אביב תשמ"ב, עמ' 202, באתר אוצר החכמה (הצפייה בעמוד זה מוגבלת למנויים בתשלום בלבד, או לעורכים הפעילים באתר).
  11. ^ כמו: מאיר וונדר, אלף מרגליות, ‏פרק י"ד, מס' 813, ירושלים תשנ"ג, טור 577, באתר אוצר החכמה (הצפייה בעמוד זה מוגבלת למנויים בתשלום בלבד, או לעורכים הפעילים באתר). יש מי שציין שרבי מנחם מאניס היה נכדו של רבי נפתלי כץ[10]
  12. ^ יחוס ר' מאניס כץ חותן המהר"ם מטיקטין, בלוג תולדות ושורשים.

NivdakVeushar.png