רבי ליפמן דוד שובקס

From האנציקלופדיה היהודית
Jump to: navigation, search
רבי ליפמן דוד שובקס
שובקס.png
לידה 1830
תק"צ
פטירה 13 במרץ 1924 (בגיל 94 בערך)
ז' באדר ב' תרפ"ד
כינוי ר' דודצ'ה
מקום קבורה בית הקברות היהודי בהר הזיתים
מדינה האימפריה הרוסיתהאימפריה הרוסית  האימפריה הרוסית האימפריה העות'מאניתהאימפריה העות'מאנית  האימפריה העות'מאנית ארץ ישראל/פלשתינהארץ ישראל/פלשתינה
מקום מגורים האימפריה הרוסיתהאימפריה הרוסיתלוברטוב , לובליןהאימפריה הרוסית ארץ ישראל/פלשתינהארץ ישראל/פלשתינהירושלים , ארץ ישראל/פלשתינה
מקום פעילות פולין הקונגרסאיתפולין הקונגרסאית  פולין הקונגרסאית, ארץ ישראל/פלשתינהארץ ישראל/פלשתינה  ארץ ישראל/פלשתינה
תקופת פעילות סוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20
השתייכות חסידות קוצק
תחומי עיסוק רבנות, דיינות
תפקידים נוספים אב בית דין צדק כוללות החסידים בירושלים
רבותיו רבי מנחם מנדל מקוצק, רבי ישראל מפילוב
בני דורו רבי שניאור זלמן פרדקין
בת זוג חוה לאה, תמר
אב ישראל יצחק
קבר ר' ליפמאן דוד שובקס בהר הזיתים

הרב ליפמן דוד (דובצ'ה או דודצ'ה) שׁוּבַקְס (בכתיב מיושן: שאוואקס; סביבות ה'תק"ץ, ~1830 - ז' באדר ב' תרפ"ד, 13 במרץ 1924) היה אב בית דין של בד"ץ כוללות החסידים בירושלים, ומראשי כולל ורשה, כיהן כנשיא משרד הרבנות הראשית בימי המנדט הבריטי בארץ ישראל.

ביוגרפיה[edit | edit source]

הרב שובקס נולד לר' ישראל יצחק בסביבות שנת תק"ץ. נשא את חוה לאה בת אחותו של רבי מנחם מנדל מקוצק. הוסמך לרבנות כבר בגיל 16 ושימש כמורה הוראה בימיו של הרב מנחם מנדל מקוצק שגם הסמיכו להוראה[1]. בקוצק היו לו שיעורים קבועים עם רבי יצחק מאיר אלתר מגור ועם רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב. בסביבות תרמ"ה נתמנה לרב העיר לוורטוב, בתפקיד זה כיהן כ-13 שנה.

לאחר שכמה מצאצאיו נפטרו על פניו, על פי עצת רבו רבי ישראל מפילוב עלה לארץ ישראל, בעלייה הראשונה, והתיישב בירושלים בשנת ה'תרנ"ח (1898). זמן קצר אחרי עלייתו באדר תר"ס נפטרה אשתו והוא נשא את תמר בת יעקב ישראל שואל בן בנו של רבי יעקב לורברבוים מליסא.

באותה תקופה נבנתה שכונת בתי ורשה הסמוכה לשכונת מאה שערים. הממונים של כולל ורשה שקעו בחובות גדולים עקב ההשקעה הכספית בבניית השכונה ונדרש סיוע רב בגיוס כספים לכיסוי החובות. כולל ורשה מינה את הרב שובקס כשליח. הרב שובקס גייס את הכספים שנדרשו לכיסוי החובות. עדת החסידים בירושלים ראו ברבי שניאור זלמן פרדקין מלובלין, (מחבר הספר -"תורת חסד") מועמד ראוי לשמש רב וראש בית הדין בירושלים במקומו של רבי שמואל סלנט. הרב מלובלין סירב להצעה, ועקב כך ויתרה עדת החסידים על העמדת מועמד מטעמה לרב בירושלים.

רבנותו[edit | edit source]

עדת החסידים חתרה לעצמאות בניהול ענייני העדה והחליטה לייסד בית דין חסידי. בשנת תרס"א 1901 הטילה העדה על הרב שובקס לשמש כראש בית הדין של החסידים שנקרא בד"ץ כוללות החסידים בירושלים[2]. הרב שובקס קיבל את ברכת הדרך הן מהרב מלובלין והן מהרב שמואל סלנט, רבה של ירושלים. לאחר הקמת הרבנות הראשית לישראל, הצטרף הרב שובקס למוסד ואף כיהן כנשיא המשרד.

נמנה על המתנגדים להיתר מכירה בשנת השמיטה.

לפני חג הפסח תרס"ט נקלע לפולמוס הלכתי עם הרב אברהם יצחק הכהן קוק בנוגע להיתר שמן שומשום לפסח העשוי מקטניות.

רבי ליפמן דוד שובקס (יושב משמאל חבוש בקולפיק) בחנוכת הבית לישיבת חיי עולם בירושלים בשנת תרפ"ד עם הרב אברהם יצחק קוק (בראש השולחן מימין) ורבי יוסף חיים זוננפלד (במרכז)

פטירתו[edit | edit source]

נפטר בז' באדר ב' תרפ"ד ונקבר בהר הזיתים. נכדו הרב משה שובקס כיהן כראש ישיבת בעלז וחבר בד"צ מחזיקי הדת. בניו ונכדיו של הרב משה אף הם מכהנים בתפקידים תורניים בחסידות בעלז.

ספריו[edit | edit source]

הערות שוליים[edit | edit source]

ערך זה מוגש באדיבות ויקיפדיה העברית. (הדף המקורי, רשימת התורמים)
הערך בוויקיפדיה קטן מערך זה ב -4175 תווים

לעדכון מוויקיפדיה, לחץ כאן.

NivdakVeushar.png