רבי לוי יצחק מברדיצ'ב

From האנציקלופדיה היהודית
Jump to navigation Jump to search

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 560: attempt to index field 'wikibase' (a nil value).

רבי לוי יצחק מברדיצ'ב[1] (ה'ת"ק, 1740כ"ה בתשרי ה'תק"ע, 5 באוקטובר 1809) מגדולי האדמו"רים החסידיים, מחבר הספר קדושת לוי. ידוע בכינויו סנגורם של ישראל.

ביוגרפיה[edit | edit source]

רבי לוי יצחק נולד בשנת ה'ת"ק (1740) באוצ'קיב לרבי מאיר, אב"ד זמושץ' (צאצא של המהרש"א ולמשפחה רבנית)[2], ושרה-סאשה רוסקוב[3], במסורת החסידית מקובל שביום בו נולד רבי לוי יצחק, הבעל שם טוב שתה לחיים עם תלמידיו, ואמר כי: "באה נשמה גדולה וקדושה, אשר תמליץ טוב ותלמד סנגוריה על כנסת ישראל"[4]. היה ידוע בצעירותו בכינוי "העילוי מירופלב". נישא לפערל[5], בתו של הרב ישראל פרץ מלברטוב (נכדו של רבי יצחק מאיר תאומים-פרנקל, ראב"ד ז'ולקווה, בנו של רבי יונה תאומים-פרנקל[6]). לאחר חתונתו הוא התיישב סמוך לשולחן חותנו בלברטוב והגה בתורה[4]. בלברטוב למד יחד עם רבי יוסף תאומים ("הפרי מגדים").

באותה התקופה הכיר את רבי שמואל שמלקא הורוביץ, מתלמידי המגיד ממזריטש, והושפע ממנו. בשנת ה'תקט"ז (1757)[7] הוא הצטרף לישיבתו בעיר ריטשוואל. בישיבה החל רבי לוי יצחק להתקרב לתנועת החסידות, והחל לנסוע אל המגיד ממזריטש יחד עם חבריו לישיבה, רבי משה לייב מסאסוב והמגיד מקוז'ניץ וללמוד ממנו. על פי המסופר הדברים אותם למד רבי לוי יצחק היה דברים אותה שמע המגיד מהבעש"ט ששמע מאחיה השלוני בעצמו[8]. על פי המקובל במסורת החסידית הוא היה נוהג אז לרשום בפנקס את ההנהגות שראה אצל המגיד[9].

בשנת ה'תקכ"א (1761) הוא מונה לרבה של ברוטשוול במקום רבו רבי שמואל שמלקא הורביץ שעבר לניקלשבורג. בעקבות הרדיפות מקהילת המתנגדים נאלץ רבי לוי יצחק לעזוב את העיר ולעבור לקוזניץ[10].

בשנת ה'תקכ"ה (1765) מונה לרב בז'לחוב, ובה'תקכ"ו (1766) עבר לפינסק[11], שם כיהן כאב"ד וכראש ישיבה. בשנת ה'תקמ"ה (1785) הודח ממשרתו בפינסק, עקב חתימת ראשי הקהל על החרם נגד החסידים. במסורת החסידית מקובל שהוא גורש בשנת ה'תקל"ב (1772) על ידי רבי אביגדור חיימוביץ'[12], וכאשר נודע הדבר לחבריו של רבי לוי יצחק תלמידי המגיד, הם החליטו להטיל על תושבי העיר חרם. רבם המגיד ששמע זאת, התבטא נגדם ואמר שבעקבות מעשה זה הוא ייפטר, אולם עם זאת הוא הבטיח להם כי לעולם "יד החסידים תהיה על העליונה"[13].

לאחר שגורש מפינסק הוא עבר לעיר ברדיצ'ב שבאוקראינה, שם ייסד קהילה חסידית וכיהן כרבה עד יום פטירתו. במקום צמח מרכז חסידי, ותלמידים רבים באו לרבי לוי יצחק.

רבי לוי יצחק היה ידוע בגדלותו בתורה, הן בנגלה והן בנסתר. הוא עמד בראש ישיבה שבה נלמדה תורת הנגלה[14]. בנוסף לכך היה ידוע בצדקתו וקדושתו והתלהבותו הגדולה בעבודת ה' עד כדי כך שרבי נחמן מברסלב אמר שכאשר רבי לוי יצחק אומר "הבורא" נתזים רשפי אש ממצחו[15]. אלפים ורבבות היו נוסעים אליו בשביל לראות עבודתו ובגלל מופתיו ונפלאותיו. אך יותר מכל היה ידוע בתואר "סניגורן של ישראל" בגלל אהבת ישראל שלו ודרכו המיוחדת ללמד זכות על כל יהודי ולסנגר עליו לפני הקב"ה, גם על חוטאים ופושעים. במסורת החסידית קיימים עשרות סיפורים על לימודי זכות שלו על יהודים בכל מצב שהם; אלו הפכו בהמשך ל"נכסי צאן ברזל" בפולקלור החסידי. מיוחסת לו תחינה מפורסמת למוצאי שבת שפותחת במילים "גאט פון אברהם", אך היא קדומה בהרבה לזמנו ואולי מדובר בגרסה שלו לתחינה המקורית. אמירת שמו "לוי יצחק בן שרה סאסיא" מקובלת כסגולה לאדם הצריך ישועה[16].

נפטר בכ"ה בתשרי ה'תק"ע. מקום קבורתו בעיר ברדיצ'ב מושך אליו מתפללים ותיירים רבים. בכ"ה בסיון תש"ף, 17 ביוני 2020, שליח חב"ד ורב העיר ברדיטשוב הרב משה שמואל טהלער, חשף בעקבות עבודות תשתית באוהל הקבר את מצבתו ומצבות בניו המקוריות לאחר שהייתה מכוסה בשכבת בטון שנבנתה לפני מלחמת העולם השנייה כדי למנוע את חילול הקבר[17].

קשריו עם בני דורו והערכתם אליו[edit | edit source]

היה מיודד עם רבי שניאור זלמן מליאדי, ובשעת המחלוקת בין רבי שניאור זלמן לרבי אברהם מקאליסק, עמד רבי לוי יצחק לצידו של רבי שניאור זלמן ותמך בו[18]. רבי שמואל שמלקא הורוביץ התבטא עליו "תלמידי בנגלה, ומורי ורבי בנסתר", ואמר כי גם שיחת חולין שלו מלאה בסודות ובייחודים. החוזה מלובלין אמר כי הוא קובע לעצמו שעה בכל יום להודות בה לה' על ששלח נשמה כשל רבי לוי יצחק. כאשר נפטר רבי לוי יצחק, אמר רבי נחמן מברסלב כי כבר אור עולם, ונעשה חושך.

הנצחה[edit | edit source]

בשנת 2013 הוקמה באוניברסיטת בר-אילן הקתדרה לחקר החסידות על-שם ר' לוי יצחק מברדיטשב[19].

בשנת 2017 הוציאה הקתדרה לאור את הספר 'רבי לוי יצחק מברדיטשב: היסטוריה, הגות, ספרות וניגון בעריכת צבי מרק ורועי הורן[20], ובו שנים עשר מאמרים המוקדשים להיבטים שונים הקשורים לרבי לוי יצחק מברדיטשב. לספר מצורף תקליטור ובו ניגונים המיוחסים לר' לוי יצחק מברדיטשב בביצועים מקוריים שהוקלטו לפני כמאה שנים שחלקם התגלו רק לאחרונה בארכיונים במזרח אירופה בצד ביצועים חדשים ברוח הזמן. עם הכותבים נמנים בכירי החוקרים, ההוגים ואנשי הרוח, אשר יחדיו משלימים את אחד הפרקים החשובים בתולדות החסידות והמחשבה היהודית.

תקופת חייו של הרב רבי לוי יצחק מברדיצ'ב על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםציר הזמן


מתלמידיו[edit | edit source]

צאצאיו[edit | edit source]

  • בנו רבי מאיר דרברמדיקר (-תקמ"ו) [חתן רבי אליעזר ראש ישיבה בפינסק[21]] בעל הספר "כתר תורה"[22]. נפטר בחיי אביו.
    • חתנו רבי דוד לייב (בן רבי צבי הירש מנדבורנה).
    • חתנו רבי שמואל יהודה לייב האלפערין (אשתו הרבנית מרת בתי'ה גיטל, אכלו 'קעסט' ג' שנים אצל הרבנית של ר' לוי יצחק מברדיטשוב. נפטרה כ"ה סיון תרי"ד).
    • חתנו רבי יצחק מנשכיז (בנו של רבי מרדכי מנשכיז).
    • בנו אליעזר דרברמדיקר - התחתן עם שרה (בתו של האדמו"ר האמצעי מחב"ד ליובאוויטש)[23][24], להם נולדה בת אחת, ומיד אחרי הלידה שרה נפטרה ובתה נקראה על שמה[23].
      • בתם שרה הורביץ (נקראה על שם אמה), התחתנה עם משה שמשון הלוי הורביץ[23].
        • בנה הוא צבי יהודה הלוי הורביץ[23].
  • בנו רבי דב בער דרברמדיקר (-תקפ"ג)
    • בנו לוי יצחק
      • בתו בתיה
        • בנה משה חיים יהושע שניאורסון-טברסקי, האדמו"ר מטומשפול[25]
  • בנו רבי ישראל דרברמדיקר מפיקוב (-כ"ג באלול תקע"ח). מחבר ספר "תולדות יצחק בן לוי".
    • בנו רבי שמואל שמעלקא (חתן רבי ישראל דב בער בן רבי זאב וואלף מז'יטומיר מחבר הספר "אור המאיר" וחתן רבי חיים מקראסנע תלמיד הבעש"ט)
    • חתנו רבי משה מטריאנוב.
    • בנו רבי משה יהושע מפיקוב.
    • בנו רבי ישעיה.
  • בתו לובה תרצה, ובעלה הרב יוסף בונם וולס[23].
  • חתנו הרב נתן מקוז'ניץ

אחת מבנותיו הייתה מאורסת לרב דב בער, בנו של רבי שלום שכנא מפראהביטש אך הוא נפטר לפני החתונה.

שם משפחת צאצאיו הוא דרברמדיקר (שפירושו ביידיש ״הרחמן״) או רחמן או רחמני.

ספריו[edit | edit source]

  • ספר הזכירות - על שש זכירות. יצא לאור על ידי תלמידו רבי ישכר דב. לובלין תרע"ב.
  • מדרש רבות - פירוש למדרש רבה, ויקרא. יצא לאור בחייו, מינקוביץ תקנ"ח.

קדושת לוי[edit | edit source]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – קדושת לוי

רבי לוי יצחק כתב את הספר "קדושת לוי", שהוא מהבולטים שבספרות החסידית. את החלק הראשון של הספר העוסק בענייני חנוכה ופורים הדפיס רבי לוי יצחק כבר בחייו, בשנת ה'תקנ"ח (1798) בדפוס של האחים מסלאוויטא, בשנת ה'תקס"ו (1806) הודפס הספר המהדורה נוספת בזולקווא. בשנת ה'תקע"א (1811) הודפס הספר במהדורה נוספת על ידי בנו, רבי דוב בער דרברמדיקר, כשאליו מתווסף חידושיו של רבי לוי יצחק על התורה. הספר זכה להסכמות מרבי אברהם יהושע השיל מאפטא ורבי אהרן מז'יטומיר.

בשנת ה'תרכ"ב יצא חידושיו של רבי לוי יצחק על פרקי אבות, על פי כתב ידי שהיו בביתו של המגיד מקוזניץ' שהיה מתלמידיו של רבי לוי יצחק, הפר יצא על ידי רבי משה כהן נכדו של המגיד מקוזניץ' בעיר לבוב תחת השם "קדושת לוי על פרקי אבות".

בספרו מרבה רבי לוי יצחק לדבר אודות המעלה של לשבח ולסנגר על עם ישראל, וכראיה הביא את מה שנכתב בגמרא[27] שבתפילין של הקב"ה עצמם היה נכתב שבחם של ישראל. כמקור לכך הביא רבנו קטע מתנא דבי אליהו המדבר על המעלה בלשבח את בני ישראל[28], קטע שהושמט מהספר והוחזר בעקבות בקשתו של רבי לוי יצחק בעצמו[29].

גדולי ישראל שהיו מתפללים בחודש אלול היו נוהגים לשים את הספר "קדושת לוי" כסגולה בעמוד תפילה[30].

ניגוניו[edit | edit source]

  • לאמיר מאכן א בייט - הוא ניגון, שעל פי המקובל היה רבי לוי יצחק מנגן אותו ביום הכיפורים, קודם הקדיש שלפני תפילת נעילה, הניגון מבטא דו שיח בין רבי לוי יצחק להקב"ה, בו הוא אומר שאולם ישנם כאילו שאומרים שהעולם הם שלהם, אבל אני - רבי לוי יצחק, אומר:"יתגדל ויתקדש שמיה רבא"[31].
  • ניגון ברדיצ'ב קרליבך - הוא ניגון שגילה שלמה קרליבך, ויש המייחסים אותו לרבי לוי יצחק[32].
  • דרי מעלה - הוא ניגון, שעל פי המקובל רבי לוי יצחק היה שר אותו קודם חזרת הש"ץ בראש השנה, המבטא את מעלתם של בני ישראל שהם "נקראו בנים למקום" ולכן "ריבונו של עולם, רחם על בני ישראל!"[33].
  • ניגון אנא אמצאך - דודלע - הוא ניגון המבטא את הכיסופים לבורא העולם, וכך שהוא בכל מקום[34].

לקריאה נוספת[edit | edit source]

  • צבי מרק ורועי הורן (עורכים), רבי לוי יצחק מברדיטשב: היסטוריה, הגות, ספרות וניגון, הוצאת ידיעות ספרים, 2017.
  • הרב שלמה וילהלם, נזר הבארדיטשעווער לקט מתורותם של אדמו"רי חב"ד וזקני החסידים על רבי לוי יצחק מברדיטשב, תשע"ח (2018)
  • שמחה רז, אוהב ואהוב, הוצאת יריד הספרים, 2008

קישורים חיצוניים[edit | edit source]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קבר רבי לוי יצחק בוויקישיתוף
ספריו

הערות שוליים[edit | edit source]

  1. ^ כשם משפחתו צוינו במקורות שונים השמות: רוסקוב ודרברמדיגר (רחמני).
  2. ^ צבי אלימלך קאליש, ‏תולדות המחבר, פרק א, באתר HebrewBooks.
  3. ^ ייחוסם נדפס בשנת תרצ"ג ושוב בשנת תשע"ב
  4. ^ 4.0 4.1 אלפא ביתא - ספר הזכירות, עמ' ק"מ - קמ"א.
  5. ^ שנפטרה הייתה בת יותר ממאה שנה.
  6. ^ בעל ה"קיקיון דיונה". היה חתנו של רבי מאיר רבה של בריסק בנו של רבי שאול וואהל.
  7. ^ תולדות קדושת לוי, עמ' ה'.
  8. ^ תולדות קדושת לוי, עמ' ו'.
  9. ^ אלפא ביתא -ספר הזכירות, עמ' קמ"ב - קמ"ו.
  10. ^ תולדות קדושת לוי, עמ' ז.
  11. ^ יצחק אלפסי, שנה בשנה תשס"ג.
  12. ^ בית רבי ה'תר"ס, עמ' 8.
  13. ^ תולדות הקדושת לוי, עמ' ח'.
  14. ^ בנו רבי ישראל מפיקוב מספר בספרו על אביו שעמד בראש ישיבה גדולה והיה מרביץ שם תורה ועבודת ה'.
  15. ^ חיי מוהר"ן סימן תקצ"ט.
  16. ^ קדושת לוי, ה'תשנ"ב, עמ' 299.
  17. ^ נחשפה מצבתו המקורית של רבי לוי יצחק מברדיטשוב
  18. ^ תורת שלום, ספר השיחות, עמ' 51 - 52.
  19. ^ אתר הקתדרה לחקר החסידות ע"ש ר' לוי יצחק מברדיטשב באוניברסיטת בר-אילן
  20. ^ רבי לוי יצחק מברדיטשב: היסטוריה, הגות, ספרות וניגון, צבי מרק ורועי הורן עורכים, הוצאת ידיעות ספרים והקתדרה לחקר החסידות ע"ש ר' לוי יצחק מברדיטשב, בחסות לוי יצחק ויהודית רחמני, אוניברסיטת בר-אילן, תשע"ז. 581 עמודים. מחברי המאמרים: אברהם אביש שור; משה אידל; אברהם יצחק גרין; אבישר הר-שפי; מתן ויגודה; נתנאל לדרברג; מיכאל לוקין; צבי מרק; יוחנן פטרקובסקי-שטרן; לוי קופר; זאב קיציס; אור רוז; ושחר רחמני.
  21. ^ רבי אליעזר היה אביו של רבי משה ראש ישיבה בברדיצ'ב ואחר כך בבוטושאן (חותנם של רבי ישראל מרוז'ין ורבי יחיאל מיכל מקשיבקא) וחותנו של רבי ישראל בער מסטפין.
  22. ^ חלק א' נדפס לראשונה בשנת תקס"ג, חלק ב נדפס לראשונה בשנת תקס"ו. הספר נדפס בדפוסים רבים, למשל בשנת תרס"ו. מהדורה מתשע"ב
  23. ^ 23.0 23.1 23.2 23.3 23.4 23.5 שלום דובער לוין, תולדות חב"ד ברוסיה הצארית, עמודים כ"ג-כ"ה; תולדות חב"ד ברוסיה הצארית, הוצאת קה"ת, ברוקלין נ.י. 2010 ISBN 9780826653277
  24. ^ אודותו חתונתם ראה: יוחנן גוראריה, צדיקים וידידים, סקירה היסטורית אודות קשרי הידידות המופלאים בין אדמו"ר הזקן ורבי לוי יצחק מברדיטשוב וסיפורי נישואי נכדיהם בחתונה הגדולה בז'לאבין, תשע"ז
  25. ^ 25.0 25.1 ראו: עץ משפחת שניאורסון/ענף זלמנסון
  26. ^ אודות חתונה זו ראה בספר צדיקים וידידים עמוד זה
  27. ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ו', עמוד א'.
  28. ^ קדושת לוי, פרשת בא.
  29. ^ קדושת לוי המבואר, עמ' ב.
  30. ^ קדושת לוי המבואר, עמ' א.
  31. ^ לאמיר מאכן א בייט באתר ברידצ'ב.
  32. ^ ניגון ברדיצ'ב קרליבך באתר ברדיצ'ב.
  33. ^ דרי מעלה באתר ברדיצ'ב.
  34. ^ ניגון אנה אמצאך דודעלע באתר ברדיצ'ב.

שגיאת לואה ביחידה יחידה:בקרת_זהויות בשורה 352: attempt to index field 'wikibase' (a nil value).

ערך זה מוגש באדיבות ויקיפדיה העברית. (הדף המקורי, רשימת התורמים)
הערך בוויקיפדיה קטן מערך זה ב -8624 תווים

לעדכון מוויקיפדיה, לחץ כאן.

NivdakVeushar.png