רבי ישראל ליפשיץ
ערך זה עוסק במחבר פירוש "תפארת ישראל" על המשנה. אם התכוונתם לסבו, מסדר 
רבי ישראל ליפשיץ בן הרב גדליה ליפשיץ (ה'תקמ"ב, 1782 - דנציג ג' בתשרי ה'תרכ"א, 19 בספטמבר 1860) היה מגדולי חכמי אשכנז. רב בגרמניה ומחבר הפירוש "תפארת ישראל" על המשנה. נכדו של רבי ישראל ליפשיץ מסדר הגט מקליווא ואבי משפחת ליפשיץ. כיהן כאב"ד בוורונקי[1], בדסאו, בחזדייש ובדנציג.
רבי ישראל ליפשיץ נפטר בצום גדליה של שנת ה'תרכ"א, במהלך התפילה בבית הכנסת.
פירושו למשנה "תפארת ישראל"[edit | edit source]
פירושו למשנה נצמד לפשט ולהלכה, אך יש בו גם חידושים מקוריים. הוא גם תרגם מילים שונות לגרמנית.
בפירושו נהג כדרכו של הרמב"ם בפירושו, והוסיף הקדמות וסיכומי עניינים מסודרים לכמה סדרים ומסכתות:
- בסדר זרעים הוסיף מאמר על הלכות כלאים ושעטנז בשם "בתי כלאים".
- בסדר מועד הקדים הקדמה על מלאכות השבת בשם "כלכלת שבת", והוסיף חיבור על ענייני קידוש החודש ועיבור השנה בשם "שבילי רקיע".
- בסדר נשים הוסיף חיבור של אביו, הרב גדליה ליפשיץ, של הלכות אישות בשם "אבי עזר", קיצור של חיבורו על שולחן ערוך חלק אבן העזר.
- בסדר נזיקין הוסיף הקדמה לפרק חלק ממסכת סנהדרין, העוסקת בהשארות הנפש ותחיית המתים בשם "דרוש אור החיים".
- בסדר קדשים הקדים מאמר על עבודת הקרבנות בשם "חומר בקודש", ולמסכת מידות הקדים מאמר על מבנה בית המקדש בשם "צורת בית המקדש".
- בסדר טהרות הקדים מאמר על דיני טומאה וטהרה בשם "יבקש דעת", ו"מראה כהן" על הלכות נגעים.
הפירוש יצא במהדורה שנייה על ידי בנו רבי ברוך יצחק ליפשיץ בשנת 1862 ונחלק לשני חלקים שנקראו "יכין" ו"בועז" על שם יכין ובועז, שני העמודים שהיו בבית המקדש, ונקראו בשמות אלה:
- חלק הפשט - נקרא "יכין".
- חלק החידושים - נקרא "בועז".
בסדרים זרעים, מועד וטהרות מופיע בסופי הפרקים סיכום להלכות הנלמדות מהמשנה בשם "הלכתא גבירתא".
רבי ישראל ליפשיץ הכניס לפירושו נתונים מדעיים רבים מחידושי המדע של זמנו. בתוך פרושיו ישנם מאמרים בנושאים שונים. הידועים בהם הם דרשת "אור החיים" המודפסת במהדורות של היום בסוף סדר נזיקין א'. במסה זו רבי ישראל ליפשיץ מתאר את הדינוזאורים, ומיישב את הממצאים הארכאולוגיים כמתאימים ליהדות. מסה שנייה משמעותית שלו היא המסה "אתם קרויים אדם" המצויה בפרושו לאבות ג, יד. במסה זו הוא טוען שיש צדדים שבהם לגויים יש מעלה על מדרגת היהודים (אם כי יש צדדים שבהם ליהודים יש עדיפות).
בקרב חוגים מסוימים קיימת התנגדות לספריו בפרט בענייני מחשבה[2][3], לדעתם יש בהשקפתו דעות הזרות ליהדות. רבי חיים אלעזר שפירא[4] העלה השערה לפיה "דרשת אור החיים" חוברה על ידי בנו ברוך יצחק שייחס דרשה זו לאביו. בנו אף התבקש על ידי אלעזר הכהן להשמיט מהדפוס את הדרשה הבעיתית לשיטתו.
בשנת תרנ"ח יצא לאור קונטרס "כליל תפארת"[5] בו תוקף המחבר את דברי רבי ישראל ליפשיץ על דבריו בפירוש המשנה בסוף מסכת קידושין[6] בקשר לאופיו המולד של משה רבינו. לעומתו כתב רבי יוסף זכריה שטרן "שאין בזה שום מקום להתלונן על בעל תפארת ישראל, שאדרבא דבריו נאמרו בהשכל להגדיל מעלת בחיר היצורים".
לקריאה נוספת[edit | edit source]
- מרדכי מאיר, הרב ישראל ליפשיץ - תולדותיו, כתביו ודיון ראשוני בשיטתו הפרשנית בחיבורו "תפארת ישראל", עבודה לשם קבלת תואר דוקטור לפילוסופיה, אוניברסיטת בר-אילן, רמת גן, תשס"ה (2004).
- משה וינשטוק, אמונה והלכה בעולם המודרני: מפעליהם והגותם של ר' ישראל ובנו ר' ברוך יצחק ליפשיץ, עבודה לשם קבלת תואר דוקטור לפילוסופיה, האוניברסיטה העברית בירושלים, תמוז תשס"ח.
- שלום רוזנברג, משה וינשטוק, "כתבים של ר' ישראל ור' ברוך יצחק ליפשיץ שנעלמו מן העין", דעת 61 (תשס"ז), עמ' 97–112.
קישורים חיצוניים[edit | edit source]
- ש"י פין, הר"ר ישראל בהר"ר גדליה ליפשיץ, בספרו כנסת ישראל, ורשה תרמ"ז, עמ' 698, באתר HebrewBooks
- "לִיפְּשִׁיץ, ישראל בר' גדליה", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק ו, עמוד 48, באתר HebrewBooks
- "Israel Lipschütz", במהדורת 1901–1906 של ה-Jewish Encyclopedia (באנגלית)
- מכתביו
- רבי ישראל ליפשיץ, תפארת ישראל על סדר זרעים, באתר HebrewBooks
הערות שוליים[edit | edit source]
- ^ Wronki (וורניק) הסמוכה לפוזנן
- ^ מרדכי ר.י. גוטליב, עלעולים, אור ישראל יב, עמ' קצט, באתר HebrewBooks
- ^ קריינא דאיגרתא א, מו
- ^ חיים אלעזר שפירא, שו"ת מנחת אלעזר חלק א', סימן ס"ד, סעיף קטן (ג), באתר HebrewBooks
- ^ הרב חיים יצחק אהרן מווילקומיר, כליל תפארת, באתר HebrewBooks
- ^ תפארת ישראל, סדר נשים, מסכת קידושין, באתר HebrewBooks
| תקופת חייו של הרב רבי ישראל ליפשיץ על ציר הזמן |
|---|
 |
ערך זה מוגש באדיבות ויקיפדיה העברית, תחת רשיון ייחוס שיתוף זהה (CC BY-SA 3.0).
(הדף המקורי, רשימת התורמים)
הערך בוויקיפדיה גדול מערך זה ב +363 תווים
לעדכון מוויקיפדיה, לחץ כאן.
