רבי ישראל ליבל

From האנציקלופדיה היהודית
Jump to navigation Jump to search
רבי ישראל ליבל
מקום פעילות האיחוד הפולני-ליטאיהאיחוד הפולני-ליטאי  האיחוד הפולני-ליטאי, האימפריה הרוסיתהאימפריה הרוסית  האימפריה הרוסית, ממלכת פרוסיהממלכת פרוסיה  ממלכת פרוסיה
תקופת פעילות המאה ה-18
השתייכות מתנגדים
תחומי עיסוק רבנות
בני דורו רבי דוד ממאקוב
חיבוריו ראו להלן
אב יהודה לייב ליבל

רבי ישראל ליבל (לבל) היה מראשי המתנגדים לחסידות, בן המאה ה-18. שימש כרב במוהילב וכמגיד מישרים בנבהרדק.

ביוגרפיה[edit | edit source]

על קורות חייו של רבי ישראל ליבל ידוע מעט. הוא נולד ליהודה לייב, ככול הנראה בעיר סלוצק. החל משנת ה'תק"ם שימש ברבנות במוהילב שבאיחוד הפולני-ליטאי (כיום בלארוס), ובשנת ה'תקמ"ז (1787) עבר לכהן במגידות בנבהרדק. ידוע שבשנת ה'תקנ"ט (1799) הוא שהה בוורשה, אז חלק מממלכת פרוסיה (כיום בירת פולין). החל משנה זו לא ידוע יותר על חייו של ליבל. במסורת החסידית מסופר, שבתקופה מסוימת הוא גר בערים ז'שוב וקרקוב, אך שם הוא הוחרם הוא וספריו, ואלו האחרונים הושבו אליו למחרת אחר שסולק מהמקום[1].

התנגדותו לחסידים[edit | edit source]

לרבי ישראל ליבל היה אח יחיד, שהצטרף לתנועת החסידות ונהיה חסידו של האדמו"ר מחב"ד רבי שניאור זלמן מלאדי. הוא ניסה להוכיח את אחיו על כך ולדבר על לבו להניאו מכך, אך לשווא. בהמשך הוא שלח מכתבים לרבי שניאור זלמן מלאדי, ואף נסע אליו בעצמו, אך ללא הועיל. לימים ציין בספרו את מפגשו עם האדמו"ר, שחזה בו באקסטזה בחג השבועות. בוויכוח שערך עם הרב מלאדי עורר עליו קשות את זעם החסידים[2].

מאז הפך להיות מגדולי המתנגדים לחסידות ברוסיה, והדפיס מספר קונטרסים נגדם[3]. כך גם נאם בדרשותיו נגד החסידים. בספרו "ספר הויכוח", הציג את עצמו כתלמידו וממשיך דרכו של הגר"א במלחמה מול החסידים - לכתת את "עקבות נחש הקדמוני"[4], ובשמו מובאים אמרות רבות מהגר"א בגנות החסידים ובחיוב ההיבדלות מהם. בספר הוויכוח גם הדפיס את נוסח החרם שערכו המתנגדים נגד החסידים: "כל המחזיק ידיהם והנותן להם עצות והמחפה עליהם חלים גם עליו החרמות. הם מוחרמים ומנודים מופרשים ומובדלים מכל עדת ישראל, ופשיטא שאסור להדבק בהם ולדבר אליהם". בנוסף בספר הוא מציע לגדולי החסידות לקיים מולו עימות פומבי על שיטת החסידות. בספרו "אבן בוחן" הוא מעיד: "באזני שמעתי כמה חרופין מכת הזו... בא לנגדי איש אחד ופער פיו כמתלוצץ בניגון התלמוד". את הבעל שם טוב הוא מכנה בתואר "המסית הגדול שבגדולים", וטוען כי "אין בו מים של תורה". אמנם הוא מציין כי "היו אומרים" עליו ש"הוא יודע דבר שלא ראה ולא שמע". רבי ישראל ליבל היה בין אלו שהשפיעו על הירש דוידוביץ לשלוח בשנת 1799 (תקנ"ט) את המכתב לשלטונות הרוסיים, בו מתוארים ראשי החסידות כפושעים מדיניים מסוכנים. הדבר הביא למאסרם של רבי שניאור זלמן מלאדי, רבי אשר מסטולין ורבי מרדכי מלכוביץ'. רבי לוי יצחק מברדיטשוב, רבי חיים חייקל מאמדור ועוד עשרות מנהיגי חסידות נעצרו ונחקרו, ולבסוף שוחררו.

הוא כיתת את רגליו בין הערים השונות, והרבה להטיף ולהסית נגד החסידים, תוך שהוא מפרסם את מכתבי גדולי המתנגדים נגד החסידות. פעילותו עוררה את זעם החסידים עליו, והם רדפו אותו במקומות רבים בהם הייתה ידם חזקה, וכן הוציאו לשריפה את ספריו.

ספריו[edit | edit source]

הספר "אבן הבוחן", מהדורה ראשונה

כתביו של רבי ישראל ליבל, אשר תיעדו את המחלוקת נגד החסידים בשלביה המוקדמים, שימשו כמקור לחוקרים רבים, ובהם שמעון דובנוב שהתבסס עליו רבות. חלק מספריו נעלמו מחמת זעמם של החסידים אשר חרצו את גורל ספריו לשריפה, או שנותרו מהם עותקים בודדים ויקרי ערך.

אחד הסיפורים המפורסמים על הופעתו של הבעל שם טוב בוועד ארבע ארצות, ועל שאלת הרבנים על השוכח בתפילתו לומר יעלה ויבוא – עליה השיב הבעל שם טוב באופן מתחכם, מופיע במקורותיו הקדומים אצל רבי ישראל ליבל ב"ספר הויכוח".

בספרו "עוזר ישראל" (הודפס לפני ספריו האחרים, ולפני שהחריף במלחמתו נגד החסידים) הוא מביא באופן חריג פירוש חסידי מהמגיד ממזריטש, אותו הוא מכנה "המגיד המנוח החסיד"[5]. דוד קמנצקי רואה בכך, כמו בדוגמאות נוספות, הפרדה אצל המתנגדים בין תורתו וגדולתו של המגיד לבין חסידותו[6].

לקריאה נוספת[edit | edit source]

קישורים חיצוניים[edit | edit source]

ספריו

הערות שוליים[edit | edit source]

  1. ^ "ספר קראקא", עמ' 169, הוצאת מוסד הרב קוק.
  2. ^ שמעון יעקב גליקסברג, ‏הדרשה בישראל, תל אביב ת"ש, עמ' שנ"ח, באתר אוצר החכמה (הצפייה בעמוד זה מוגבלת למנויים בתשלום בלבד, או לעורכים הפעילים באתר).
  3. ^ ישעיהו וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, עמ' 281.
  4. ^ 4.0 4.1 הודפס ב"חסידים ומתנגדים", חלק ב', עמ' 253, ה'תשס"ה.
  5. ^ רבי ישראל לבל, ‏עוזר ישראל, שקלוב תקמ"ו, דף י"ז, עמוד א', סוף טור ב', באתר אוצר החכמה.
  6. ^ מאסף תורני, ‏ישורון - כא, ירושלים תשס"ט, באתר אוצר החכמה (הצפייה בעמוד זה מוגבלת למנויים בתשלום בלבד, או לעורכים הפעילים באתר).

NivdakVeushar.png