רבי ישראל חיים פרידמן

From האנציקלופדיה היהודית
Jump to: navigation, search
ישראל חיים פרידמן
ליקוטי מהרי"ח לרב פרידמאן (1932)
ליקוטי מהרי"ח לרב פרידמאן (1932)
לידה ה'תר"ט
פטירה כ"ד בסיון ה'תרפ"ב
מקום קבורה רחיב
מקום פעילות רחיב
רבותיו רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים
חיבוריו ליקוטי מהרי"ח
צאצאים רבי שלמה זלמן פרידמן

רבי ישראל חיים פרידמן (ה'תר"טכ"ד בסיון ה'תרפ"ב (1922)) היה רבה של קהילת יהודי רחיב (ראחוב), ומחבר הספר ליקוטי מהרי"ח.

ביוגרפיה

נולד ליהודה פרידמן ולמרים, למד בישיבתו של רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים. נשא את מטיל לאה, בת רבי מנחם זאב ויסברג, אב"ד טרקני (הו'). לאחר פטירתה נשא את אחותה צירל.

בשנת תרמ"ד נבחר לכהן כרבה של רחיב (ראחוב) ושימש בתפקיד זה עד סוף ימיו. עסק רבות בבירור חקר נוסח התפילה, ופרסם מאמרים בקבצים תורניים שונים.[1]

היה חסיד סיגט.

רבי ישראל חיים נפטר בצורה טראגית: כשעלה לראש ההר לפקח על ייצור גבינות עיזים, החלו לרדת גשמים עזים (כתוצאה משבר ענן) שהציפו את האזור, ורבי ישראל חיים נפל מהעגלה ונשטף אל הנהר. גופתו נמצאה ונמשתה כעבור שלושה ימים.

ליקוטי מהרי"ח

בשנת תר"ס (1900) הוציא לאור את החלק הראשון (מתוך שלושה) של ספרו ליקוטי מהרי"ח, הכולל בתוכו הלכות על סדר שולחן ערוך אורח חיים ומנהגים על פי הקבלה והחסידות, וכן בירור נוסחאות התפילה. הספר קיבל את הסכמתם של רבי חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים מסיגעט, רבי משה פנט מדעעש, רבי יהודה גרינוולד מסאטמר ורבי משה גרינוולד מחוסט. בשנת תרס"ג הדפיס חלק שני, ובשנת תרע"א הדפיס את החלק השלישי.

הספר הפך לנפוץ מאוד וזכה למהדורות רבות. במהדורתו השניה, בשנת תרצ"ב, מופיעים הסכמותיהם של רבי מרדכי ליב וינקלר, אב"ד מאד, ורבי יוסף חיים זוננפלד.

בשנת תשע"ג יצא לאור הספר במהדורה חדשה ומוערת, בשילוב הערות מרבנים שונים, ביניהם רבי יהודה הורוביץ מדז'יקוב.

בחלק הראשון מקיף הרב פרידמן את סדר היום ההלכתי והתנהגות האדם מקומו בבוקר עד לכתו לישון בלילה, כולל בירור נוסחאות ומנהגי התפילה בימות החול. חלק ב' מוקדש לבירור מנהגי שבת וראש חודש, וחלק ג' בהנהגות והלכות החגים והמועדים, וכן ענייני שמחה ונישואין.

בספרו מרבה הרב פרידמן להביא ממנהגי הצדיקים החסידיים שפעלו בתקופתו ובדורות שלפניו, לעיתים הוא חולק על מנהגם אך בצורה מכבדת. כך לדוגמא הוא כותב על המנהג החסידי של איחור התפילה:

דאף שיש צדיקים ואנשי מעשה מתפללין ומברכין ברכת קריאת שמע אחר הזמן שולחן ערוך, אין להרהר אחריהם והרבה לימודי זכות נאמרו עליהם, אבל אין להתלמד מהם.

צאצאיו

מאשתו הראשונה

  • בתו נחמה אשת רבי זלמן גרוס
  • בתו מלכה בריינדל אשת רבי מנחם מנדל קויפמאן

מאשתו השניה

  • בנו רבי יעקב צבי חתן רבי מנשה גולדברג
  • בנו רבי שלמה זלמן, ממלא מקומו ברבנות ראחוב ואחר כך רבה של לוגאנו. חתן רבי שמואל זלמן וינברגר אב"ד מארגערטען. חתנו הרב מנחם מנדל הורוביץ כיהן כרב קהילת ראחוב בבני ברק.[2]
  • בתו מינדל אשת רבי בנימין זאב ליכטנשטיין רבה של מאדאריש
  • בתו אסתר אשת רבי איתמר לייפר האדמו"ר מבישטנא
  • בתו מרים פעסיל אשת רבי אברהם ישכר בער איזקסון רבה של פוליען ריסקווע

קישורים חיצוניים

חיבוריו

הערות שוליים

  1. ^ ראו למשל בקובץ "וילקט יוסף", שנה ב' סימן קכ"ו
  2. ^ משה ויסברג, הקים את ראחוב בבני ברק ונפטר בשיבה טובה, באתר בחדרי חרדים, י"ט טבת תש"פ

NivdakVeushar.png