רבי ירוחם ליינר

From האנציקלופדיה היהודית
Jump to: navigation, search
האדמו"ר מראדזין בארצות הברית
רבי ירוחם ליינר
Grand Rabbi Yerucham Leiner.jpg
לידה מאי 1888
ה' בסיוון ה'תרמ"ח
האימפריה הרוסיתהאימפריה הרוסיתחלם , לובליןהאימפריה הרוסית
פטירה יולי 1964 (בגיל 76)
כ' באב ה'תשכ"ד
מקום קבורה בית ישראל, ניו ג'רזי
מקום מגורים פוליןפולין  פולין, לונדוןלונדוןהממלכה המאוחדת , לונדון, ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית
תקופת פעילות המאה ה-20
השתייכות יהדות אורתודוקסית, חסידות
תפקידים נוספים מחקר תורני
חיבוריו תפארת ירוחם
בת זוג ריקל
שם השושלת ראדזין
אב רבי אברהם יהושע העשיל מחלם
אם פסיה רבקה

רבי ירוחם ליינר (בכתיב ארכאי: ליינער; ה'תרמ"חכ' באב ה'תשכ"ד) היה תלמיד חכם וחוקר תורני מפורסם. הקים ועמד בראשות בית המדרש של חסידות ראדזין בארצות הברית.

ביוגרפיה

בית המדרש שהקים רבי ירוחם בבורו פארק

נולד בחלם לרבי אברהם יהושע העשיל, בנו של רבי יעקב ליינר מראדזין, ולפסיה רבקה. מגיל צעיר נודע כתלמיד חכם והתכתב עם רבנים מפורסמים[1]. נשא את ריקל בת צבי הירש הלברשטט, מנכדי רבי צבי הירש ביאלה.

בין השנים תרצ"אתש"ו התגורר בשכונת קריקלווד (אנ') שבלונדון, שם כיהן באדמו"רות. בשנת תש"ז עבר לארצות הברית והקים את בית מדרשו בשכונת בורו פארק. כתב דברי תורה בנגלה ובנסתר, שנדפסו בספר "תפארת ירוחם".

פרסם מאמרים רבים בכתבי עת תורניים, כמו בהפרדס, תלפיות, סיני, הדרום ועוד. ברבים ממאמריו עסק בספר הזוהר; כך לדוגמה בשנת תשי"א הוציא לאור מחדש את הספר "קדמות ספר הזוהר" לרבי דוד לוריא, בצירוף מאמר "זהר הרקיע" בו הוא מוכיח את האותנטיות של ספר הזוהר. לדבריו זו גם דעתו של רבי יעקב עמדן על אף מה שכתב בספרו מטפחת ספרים. במאמר זה הוא מוכיח גם את אמיתות ספר מגיד מישרים המיוחס לרבי יוסף קארו.

לאחר שבשנת תשי"ב חידשו חסידי ראדזין שבארץ ישראל את הפקת התכלת שנשתכחה בעקבות השואה, טען רבי ירוחם שמדובר בזיוף, ואין זו התכלת המקורית שחידש דודו רבי גרשון חנוך הניך ליינר. כאשר בלו ציציותיו שנצבעו על ידי דודו, חדל מללבוש עוד ציצית עם תכלת[2].

נפטר בכ' באב ה'תשכ"ד ונקבר בבית העלמין "בית ישראל" שבוודברידג', ניו ג'רזי. לאחר פטירתו, שימש בנו רבי מרדכי יוסף ליינער כאדמו"ר מראדזין.

משפחתו

  • בנו רבי מרדכי יוסף ליינער - מילא את מקום אביו כאדמו"ר מראדזין, עד לפטירתו בג' בשבט תשנ"א.
    • בנו רבי יעקב (תשכ"בה' באייר תשס"ט) - מילא את מקום אביו באדמו"רות ראדזין. דברי תורתו הודפסו בספר "תפארת יעקב".
      • בנו מרדכי יוסף - תלמיד ישיבת קרלין סטולין, מיועד לרשת את מקום אביו כאדמו"ר (בעת פטירת אביו טרם הגיע לגיל בר מצווה)[3].
    • בנו רבי משה ליינער - האדמו"ר מראדזין בשכונת בית וגן בירושלים.
  • חתנו ר' אליעזר ליפא פרנקל מהוסיאטין
  • חתנו ר' יהושע הברפלד
  • חתנו ר' חיים פליישר
  • חתנו ר' יצחק יהודה לייב שחור.

ספריו ומאמריו

  • תפארת ירוחם, על התורה, ברוקלין תשכ"ח.
  • "מאמר זהר הרקיע", בתוך: קדמות ספר הזהר, תל אביב תשי"א, עמ' ק"ט–ק"ס.
  • הערות על הזהר ומילואים להערות על הזוהר, בתוך תלפיות, שנה ו', גיליונות א'-ד'
  • "הגר"א ז"ל איש הנגלה והנסתר", בתוך: תלפיות, שנה ד', גיליון א'–ב', ניו יורק תש"ט
  • מפי השמועה, ניו יורק תשי"ב.

קישורים חיצוניים

ספריו ומאמריו

הערות שוליים

  1. ^ ראו למשל: רבי שלום מרדכי שבדרון, ‏שו"ת מהרש"ם, חלק ג' סימן רע"ב, ירושלים תשל"ג, עמ' רנ"ו, באתר אוצר החכמה (הצפייה בעמוד זה מוגבלת למנויים בתשלום בלבד, או לעורכים הפעילים באתר).
  2. ^ הרב אברהם צבי אייזיקאוויטש, ‏קונטרס "כליל תכלת", בתוך: גינת ורדים - קובץ תורני לענייני הלכה ואגדה, גיליון ט"ז, ניו יורק תשע"ב, עמ' ר"ג, באתר אוצר החכמה (הצפייה בעמוד זה מוגבלת למנויים בתשלום בלבד, או לעורכים הפעילים באתר).
  3. ^ המיועד לאדמו"רות ראדז'ין חגג בר-מצווה, באתר בחדרי חרדים, 13 באוגוסט 2009.

NivdakVeushar.png