רבי יצחק שמשון הורוביץ-מייזלש

From האנציקלופדיה היהודית
Jump to: navigation, search
רבי יצחק שמשון הורוביץ-מייזלש
לידה 1787
ה'תקמ"ז
קמיאנקה-בוזקה
פטירה דצמבר 1878 (בגיל 91 בערך)
כ"ו בכסלו ה'תרל"ט
האימפריה האוסטרו-הונגריתהאימפריה האוסטרו-הונגרית ז'ולקייב, גליציההאימפריה האוסטרו-הונגרית
מקום קבורה בית הקברות היהודי בז'ולקייב
מדינה האימפריה האוסטרו-הונגריתהאימפריה האוסטרו-הונגרית  האימפריה האוסטרו-הונגרית
מקום מגורים מוׂנָסְטרִיץ' (אנ'), ז'ולקייב, צ'רנוביץ'
מקום פעילות גליציה, בוקובינה
תקופת פעילות המאה ה-19
השתייכות יהדות אורתודוקסית
תחומי עיסוק רבנות
רבותיו סבו רבי משה צבי הירש מייזלש
תלמידיו רבי אברהם גלר מקריפטש
בני דורו רבי יוסף שאול נתנזון, רבי שלמה קלוגר
חיבוריו תפארת בנים, אונס בגיטין
אב רבי אביגדור מקמינקה
אם פריידא
צאצאים בנו ישעיה אשר, חתנו משה לייב הורוביץ

רבי יצחק שמשון הוֹרוֹבִיץ-מַייזְלֶשׁ (בכתיב ארכאי: הורוויץ-מייזלש; ה'תקמ"ז - כ"ו בכסלו ה'תרל"ט), כיהן ברבנות למעלה מ-60 שנה, רבן של ז'ולקייב ושל טשרנוביץ ומחוז בוקובינה במשך עשרות שנים לסירוגין. בתקופת כהונתו בטשרנוביץ התפלגה הקהילה המקומית בין האדוקים לנאורים.

ביוגרפיה

נולד בקמיאנקה בוזקה לרבי אביגדור הורוביץ[1] רב העיר (נפטר בי"ז בתמוז תקצ"א במגפת הכולרה) נצר לשושלת רבנים וותיקה (14 דורות[2]), ולפריידא בת רבי משה צבי הירש מייזלש רבה של ז'ולקייב ובנו של רבי שמשון מז'אלקווא. היה תלמידו של סבו רבי משה צבי ואף נשא את שם משפחתו מייזלש לצד שם משפחת אביו.

בשנת תקע"ב מונה לרב במוׂנָסְטרִיץ' (אנ'), ובשנת תקע"ח מונה כרבה של ז'ולקייב כממלא מקומו של סבו[3]. בשנת תקצ"ב עבר לטשרנוביץ על מקומו של רבי חיים טירר שהיה פנוי מתקס"ז, שם נזקק לאישור מיוחד מאת פרדיננד הראשון, קיסר אוסטריה לכהן כרב המדינה של בוקובינה, מפני שלא סיים לימודי גימנסיה[4] (על מקומו בז'ולקיב נבחר רבי צבי הירש חיות). בטשרנוביץ היה רבי יצחק שמשון המנהיג של היהדות השמרנית בסביבה, בתקופה זו של התפשטות ההשכלה באזור בוקובינה, ובטשרנוביץ בפרט. הוא קיים קשרים עם מנהיגים חסידיים כמו רבי ישראל מרוז'ין שנמלט מרוסיה והגיע להתגורר בסדיגורה שבבוקובינה בשנת תר"ב[5], והתכתב בהלכה עם גדולי דורו כמו רבי משה סופר[6], רבי שלמה קלוגר[7], ורבי יוסף שאול נתנזון[8].

בפסיקת הלכה נטה להקל, כך למשל התיר אתרוג מורכב[9]. ובפולמוס שהתחולל סביב אכילת תרנגולי קוצ'ין היה בין המתירים[10].

בשנת תקצ"ה יזם את הקמת מחלקת הדפוס העברי בדפוס אקהרדט שבטשרנוביץ[11], ומאוחר יותר הפעילו את המחלקה בנו וחתנו, כמו כן כתב הגהות והערות למספר ספרים שהודפסו בחלקם בדפוס זה, בתפקידו כרב המדינה בבוקובינה, וכרבה של ז'ולקייב העניק רבי יצחק שמשון הסכמות רבות[12]. כמו כן כתב היד של הספר "יקר מפז" לרבי ישראל הופשטיין מקוז'ניץ היה בידי רבי יצחק שמשון, והוא מסרו להדפסה לראשונה[13].

התפלגות הקהילה בטשרנוביץ

בשנת 1853 הביאו ראשי הקהילה הרפורמיסטים (בזמנו כונו: "ההולכים קדימה") - שחפצו ברב נאור בעל השכלה, את הרב אליעזר אליהו איגל - תלמידו של שמואל דוד לוצטו לכהן כרב הרשמי של הסביבה בהמלצתו של אדולף ילינק, בעוד שלרבי יצחק שמשון הותירו את הסמכות ההלכתית בלבד, כאב"ד מקומי וכרבם של האדוקים. המינוי נתקל בהתנגדות חזקה של חברי הקהילה השמרנים (שכונו "העומדים")[14][15], המתנגדים שלחו לקיסר מכתבי התנגדות שכללו האשמות כנגד המועמד[16], בעקבות כך עיכבו השלטונות האוסטריים את השבעתו של איגל עד להפגת המתיחות בין יהודי צ'רנוביץ[15]. לפי הנחיית השלטונות, ביטלו מנהיגי הקהילה את תוצאות הבחירות וקיימו בחירות חדשות ב-10 במאי 1854 בהן זכה איגל ב-147 קולות בעד ו-34 נגד. בחירות אלו היוו ניצחון מוחץ של מחנה המשכילים בקהילת צ'רנוביץ[15]. סכסוך קשה נוצר בקהילה המקומית בין הנאורים לשמרנים ובראשם החסידים, ובשלב מאוחר יותר גרם להתפלגות מלאה של הקהילה לשני מחנות, כאשר כל צד אסר את שחיטתו של הצד השני[17]. בשנים אלו גם החלו הנסיונות להקמת בית הכנסת הכוראלי של צ'רנוביץ.

בעקבות כל זאת חזר רבי יצחק שמשון לז'ולקייב בשלהי שנת תרכ"ז לאחר שרבה הרב שמואל וואלדברג עזב לירוסלב לאחר סכסוכים עם אנשים בקהילה. על מקומו נבחר כרבה של קהילת החרדים רבי בנימין אריה וייס.

פטירתו

נפטר במוצאי שבת כ"ו בכסלו ה'תרל"ט בז'ולקייב ונקבר בבית העלמין היהודי בעיר. על מצבתו נחרת נוסח הבא: "פ"נ בנן של קדושים וגאונים הרב מו"ה מרן יצחק שמשון זצ"ל ה"ה האב"ד דפה, בהרב הגאון החסיד צדיק תמים מו"ה אביגדר זצ"ל ה"ה האבד"ק קאמינקא. שמשון דן את ישראל לאביהם שבשמים והורה צדק לעדת ישרון ששים וששה שנים, מלפנים בק"ק טשערנאויץ והמדינה בוקאווינא, ולעת זקנתו שב אל אחוזת אבותיו הקדושים לעירנו לנשק עפרות זהב מקום חלקת מחוקק ספון, אבי אמו הנשר הגדול הגאון האמתי רשכב"ה המפורסם בקצוי ארץ אדמו"ר מוהר"ר משה צבי הירש מייזלש זצוק"ל ה"ה אב"ד דפה יצ"ו, תנצב"ה"[18].

על כסא הרבנות בז'ולקייב, התמודדו רבי חיים אריה לייבוש הורוויץ ורבי אברהם בנימין קלוגר, בבחירות ניצח הרב הורוביץ, אולם הקהילה התפלגה בין החסידים שהתנגדו לבחירתו לשאר התושבים.

משפחתו

ספריו

קישורים חיצוניים

ספריו

הערות שוליים


שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים

לא נמצא templatedata תקין

  1. ^ את שם המשפחה הורוביץ נטל רבי אביגדור מצד אמו שהייתה בת בתו של רבי מאיר הורוביץ מטיקטין.
  2. ^ היה מצאצאי רבי מאיר מטיקטין, רבי דוד הלוי סגל, רבי השיל מקראקא, ורבי נתן נטע שפירא רבי מאיר מלובלין, רבי שמואל אליעזר הלוי איידלס, ורבי משה איסרליש רבי מאיר קצנלנבוגן.
  3. ^ ממלא מקומו של סבו לאחר פטירתו היה רבי יעקב משולם אורנשטיין שעבר בתקס"ה לכהן כרבה של לבוב, ומאז נותר כסא הרבנות בעיר פנוי.
  4. ^ נתן מיכאל גלבר, ‏"תולדות יהודי ז'ולקיב", בתוך: ספר קהילה: ז'ולקיב, תל אביב תשכ"ט, עמ' 134, באתר אוצר החכמה.
  5. ^ ראו: דב בער רבינוביץ, ‏אגרות הרה"ק מרוזין ובניו, חלק ב', מכתב יד, ירושלים תשס"ג, עמ' נ"ז, באתר אוצר החכמה.
  6. ^ רבי משה סופר, ‏שו"ת חתם סופר חלק ד' (אבן העזר), תשובה מ"ה, ברטיסלבה תרכ"ה, דף כ"ה עמ' ב', באתר אוצר החכמה.
  7. ^ רבי שלמה קלוגר, ‏שנות חיים, לבוב תרט"ז, דף ע"ט עמ' א', באתר אוצר החכמה (הצפייה בעמוד זה מוגבלת למנויים בתשלום בלבד, או לעורכים הפעילים באתר).
  8. ^ שואל ומשיב, חלק ב', תשובה פ"ט, לבוב תרכ"ה - תר"נ, באתר אוצר החכמה, ורבי יוסף שאול נתנזון, ‏שואל ומשיב, מהדורה תנינא חלק ג', תשובה פ"ה, לבוב תרכ"ה - תר"נ, באתר אוצר החכמה (הצפייה בעמוד זה מוגבלת למנויים בתשלום בלבד, או לעורכים הפעילים באתר).
  9. ^ "קונטרס אחרון" בתוך: חמדה גנוזה, לבוב תרל"ה, עמ' א', באתר אוצר החכמה.
  10. ^ "קונטרס אחרון" בתוך: חמדה גנוזה, לבוב תרל"ה, עמ' ט"ז, באתר אוצר החכמה.
  11. ^ יצחק יוסף כהן, ‏"הדפוס העברי בטשרנוביץ", בתוך: כתב עת ארשת (עורך: יצחק רפאל, חלק ג', ירושלים תשי"ט - תשמ"א, עמ' 278, באתר אוצר החכמה (הצפייה בעמוד זה מוגבלת למנויים בתשלום בלבד, או לעורכים הפעילים באתר).
  12. ^ לדוגמה: "סידור הרב" שהודפס בטשרנוביץ שנת תרכ"ה (ראו: רבי יצחק דובער שניאורסון, ‏סדר תפלה על פי נוסח הקדוש האריז"ל <סידור מהרי"ד> - א, כפר חב"ד תשנ"א, באתר אוצר החכמה), "מנחם ציון", ירושלים תשכ"ג, באתר אוצר החכמה, "משנת חכמים", צ'רנוביץ תרכ"ד, באתר אוצר החכמה, "נזיר השם וסמיכת משה", ראו <מהדורה חדשה> ירושלים תשמ"ט, באתר אוצר החכמה (הצפייה בעמוד זה מוגבלת למנויים בתשלום בלבד, או לעורכים הפעילים באתר), "תפארת למשה, זכרון משה, אבל רב", ראו מהדורה חדשה תל אביב תשע"ב, באתר אוצר החכמה,
  13. ^ יקר מפז, לבוב תרל"ב, באתר אוצר החכמה.
  14. ^ עסטרייך, המגיד, 9 במרץ 1864.
  15. ^ 15.0 15.1 15.2 ג'רום סילברבוש, המתרגם של ספרו של נתן מיכאל גלבר על תולדות יהדות צ'רנוביץ, מציין שהחלוקה ל"אורתדוקסים" ו"רפורמים" או "קונסרבטיבים" אינה תואמת את זו של היום בין אורתודוקסים, רפורמים וקונסרבטיבים. Judaism didn't seem to be organized into the three branches, Orthodox, Conservative and Reform that we are familiar with today
  16. ^ עליהם פרסם איגל בעצמו ב-6 במרץ 1854 בעיתון "אלגמיינה צייטונג דס יודנטומס" (Allgemeine Zeitung des Judentums).
  17. ^ ד"ר אריה זהבי-גולדהמר, ‏"טשרנוביץ", בתוך: ערים ואמהות בישראל, חלק ד', ירושלים תש"י, עמ' 154–149, באתר אוצר החכמה (הצפייה בעמוד זה מוגבלת למנויים בתשלום בלבד, או לעורכים הפעילים באתר).
  18. ^ שלמה בובר, ‏"ה"ר יצחק שמשון ב"ר אביגדור הורוויץ מייזלש, בתוך: קריה נשגבה, אות קע"ו, קרקוב תרס"ג, עמ' 48, באתר אוצר החכמה.
  19. ^ מאיר וונדר, ‏אנציקלופדיה לחכמי גליציה, חלק ג', ירושלים תשל"ח - תשנ"ז, עמ' 62, באתר אוצר החכמה.

NivdakVeushar.png