רבי יצחק מאיר אלתר

From האנציקלופדיה היהודית
Jump to: navigation, search
Gnome-colors-edit-find-replace.svg יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
עריכה
Disambig RTL.svg המונח "חידושי הרי"מ" מפנה לכאן. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו חידושי הרי"ם (פירושונים).
רבי יצחק מאיר אלתר מגור
קברו של הרב יצחק מאיר אלתר בעיר גורה קלוואריה שבפולין. (לצדו קבור נכדו הרב יהודה אריה ליב אלתר.)
קברו של הרב יצחק מאיר אלתר בעיר גורה קלוואריה שבפולין. (לצדו קבור נכדו הרב יהודה אריה ליב אלתר.)
לידה 1799-1797
תקנ"ז-תקנ"ט
מגנושב, פולין
פטירה 10 במרץ 1866
כ"ג באדר תרכ"ו
גורה קלוואריה, פולין
מקום קבורה גורה קלוואריה
מקום פעילות ורשה, גורה קלוואריה
רבותיו ישראל הופשטיין מקוז'ניץ, שמחה בונים בונהרד מפשיסחה, מנחם מנדל מורגנשטרן מקוצק
חיבוריו חידושי הרי"ם
אב ישראל רוטנברג
צאצאים אברהם מרדכי אלתר
אדמו"ר מגור

שגיאת לואה: wrong date.

הרב יצחק מאיר אלתר (רוטנברג) (תקנ"ז/תקנ"ט, 1799 – כ"ג באדר תרכ"ו, 10 במרץ 1866) היה מייסד חסידות גור, ומחבר הספר חידושי הרי"ם.

קורות חייו

נולד לרב ישראל רוטנברג[1] ולאשתו השנייה חיה שרה, בעיירה מגנישוב, פולין. אביו היה רב המקום ובן למשפחת רבנים המיוחסת למהר"ם מרוטנבורג. רבי יצחק מאיר נאלץ לשנות את שם משפחתו לשם "אלתר" בגלל החשד להשתתפותו במרד הפולני בשנת 1831. הדבר מנע את מינויו כרב בוורשה בשנת 1843, והוא מונה רק ב-1852.[2]

בצעירותו נחשב הרב יצחק מאיר ל"עילוי מוורשה", למד אצל רבי אריה לייב צינץ מפלוצק, ואחר כך התקרב לרבי ישראל מקוז'ניץ, רבי שמחה בונים מפשיסחה ורבי מנחם מנדל מקוצק. בשבע שנותיו האחרונות, לאחר מות רבי מנחם מנדל מקוצק, עבר לעיירה גורא-קלאווריה הסמוכה לוורשה, שם הקים את חסידות גור. נישא לפייגא בתו של הרב משה ליפשיץ "חלפן" (שהיה גם חמיו בזיווג שני של הרבי מקוצק). היו לו שלושה עשר ילדים שכמעט כולם חוץ מבתו אסתר מתו עליו בחייו. בנו הבכור רבי אברהם מרדכי היה מגדולי חסידי קוצק ואף נהיה מחותן עם הרבי. בנו של הרבי, רבי בנימין מקוצק נהיה חתנו. גידל את נכדו רבי יהודה ליב, בעל ה"שפת אמת", שהיה לאדמו"ר ארבע שנים לאחר פטירתו. כמו כן גידל את נכדו מבתו צענא פעסיל, רבי פינחס מנחם אלעזר יוסטמן, בעל ה"שפתי צדיק", שנלקח כחתן אצל דודו רבי אברהם מרדכי, ולאחר פטירת גיסו ה"שפת אמת" נהג באדמורות בפילץ. היה מגדולי הפוסקים בדורו עד שרבי מנחם מנדל מקוצק השווה אותו לש"ך.

בנוסף לגדולתו בתורה, התפרסם רבי יצחק מאיר כעסקן, שהשתדל רבות לטובת יהודי פולין, הוא נסע רבות לערי השלטון ברוסיה יחד עם רעו רבי יצחק מוורקא, ונפגש עם אנשי ממשל רבים. בימי צו הלבוש של המושל איוואן פסקביץ' (החל מ-1846), שכפה על היהודים להמיר את ביגודם המסורתי, היה שותף לקו המתון שאחזו בו כמעט כל רבני פולין: הוא חתם ב-1849 על קריאה לציית להוראות הממשל. בפועל, הצו התמסמס מאחר שהיה בלתי-ניתן לאכיפה, והיהודים ניצלו את האפשרות לבחור בלבוש רוסי שהיה חריג דיו בסביבה הפולנית וקרוב לסגנונם המסורתי. מאוחר הרבה יותר הופץ סיפור לפיו נאסר ב-1851 בשל סירוב להיענות לדרישות המושל ושוחרר לאחר הפגנות רחוב המוניות שהביאו גם לביטול הפקודה; מאחר שמאורע כזה לא מופיע כלל ברשומות והצו נותר על כנו וחודש ב-1853, הסיק ההיסטוריון גלן דיינר שמדובר בבדותא.[3]

היה נשיא קופת רבי מאיר בעל הנס - כולל פולין, ועשה רבות למען תושבי ארץ ישראל. העריך מאוד את הלימוד בעיון, אך לא זנח את הבקיאות ודרש מתלמידיו לדעת לפחות עשרים דפים מן התלמוד בעל פה.[4]

נפטר בכ"ג באדר ה'תרכ"ו, בעיר גור שבפולין, ונקבר באהל בבית הקברות המקומי, לימים נקבר לצדו נכדו השפת אמת האדמו"ר השלישי בשושלת חסידות גור.

על שמו נוסדה ישיבת חידושי הרי"ם של חסידות גור בתל אביב.


תקופת חייו של הרב רבי יצחק מאיר אלתר על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםציר הזמן


משפחתו

  • רבי אברהם מרדכי אלתר (י"ט בשבט תקע"ו - כ"ו באב תרט"ו).
    • בני רבי אברהם מרדכי מאשתו בת הרב יוסף מוורקה: רייצא אשת הרב אהרן פנחס תאומים מגור (אבי הרב יעקב משה תאומים אב"ד נאווידוואר).
    • בני רבי אברהם מרדכי מאשתו אסתר בת הרב העניך לנדשטיין: דבורה מלכה אשת הרב יצחק (בן הרב גבריאל) בוימגאלד מגדולי חסידי וורקא, פרומטשא אשת רבי בנימין בנו של רבי מנחם מנדל מקוצק, רבי יהודה אריה לייב בעל השפת אמת והענדל לאה אשת בן דודה רבי פנחס מנחם אלעזר יוסטמן מפילץ (פולין).
    • בני רבי אברהם מרדכי מאשתו חוה: הרב אליהו יוסף מביאלה, הרב שמעון חיים מוורשה,[5] הרב שלמה מוורשה.
  • צענא פעסיל אשת הרב בנימין אליעזר יוסטמן.
  • הדס אשת הרב שמואל זנוויל בראדער.
  • אסתר אשת הרב ישראל מאיר הכהן מביאלה (בנו של הרב הירצל מביאלה, מגדולי חסידי קוצק).

תלמידים בולטים

חיבוריו

כמאה שנים לאחר פטירתו, נלקטו מאמריו על התורה, ויצאו לאור בשם "חידושי הרי"מ עה"ת". בשנת תש"ע נערכו מחדש דברי תורתו בשני כרכים מורחבים בשם "ליקוטי הרי"מ".

לקריאה נוספת

  • מאיר עיני הגולה - מאת הרב אברהם יששכר בנימין אליהו אלתר.
  • תפארת שבתפארת - מאת הרב ד"ר יצחק אלפסי
  • הרב ישראל דנדרוביץ, על הדפסת חידושי הרי"ם וגור אריה, בתוך: אסופות, גיליון ז - אדר תש"ע, עמודים: 44-49.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ עליו ראו: דוד הלחמי, ‏רבי ישראל ברבי מרדכי רוטנברג אב"ד מגנישוב, ערכו בספר "חכמי ישראל", תל אביב תשי"ח, באתר אוצר החכמה (הצפייה בעמוד זה מוגבלת למנויים בתשלום בלבד, או לעורכים הפעילים באתר).
  2. ^ ערים ואמהות בישראל, חלק ג, ירושלים, תש"ח, עמ' 85-86.
  3. ^ Glenn Dynner, The Garment of Torah: Clothing Decrees and the First Gerer Rebbe, עמ' 119.
  4. ^ שפתי צדיק, שבועות אות סא: "וכן היה דרכו (של רבי יצחק מאיר אלתר) להזהיר לכל אחד שישקוד במשניות או במסכת עד שיהיה שגור בפיו לכל הפחות כ' דפין גמרא" ומעין זה כתב בשו"ת רבי שאול משה סימן קטו.
  5. ^ חותנם של אחיינו רבי משה בצלאל אלטר ושל רבי אברהם יהושע השיל מחלם בנו של רבי יצחק יעקב מביאלה.


אדמו"רי גור
יצחק מאיר אלתר • חנוך הניך הכהן לוין • יהודה אריה ליב אלתר • אברהם מרדכי אלתר • ישראל אלתר • שמחה בונים אלתר • פינחס מנחם אלתר • יעקב אריה אלתר

ערך זה מוגש באדיבות ויקיפדיה העברית. (הדף המקורי, רשימת התורמים)
הערך בוויקיפדיה גדול מערך זה ב +94 תווים

לעדכון מוויקיפדיה, לחץ כאן.

NivdakVeushar.png

Retrieved from "https://jewiki.org.il/w/index.php?title=רבי_יצחק_מאיר_אלתר&oldid=1061838"