רבי יצחק לייב סופר

From האנציקלופדיה היהודית
Jump to: navigation, search


שגיאות פרמטריות בתבנית:אישיות

פרמטרים [ תאריך פטירה לועזי, תאריך לידה לועזי ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

VH803EMQQTJbSRD3aNDb5yJT.t1024u 2.jpg
לידה כ"ד באלול ה'תר"ח
האימפריה האוסטרו-הונגריתהאימפריה האוסטרו-הונגרית ברטיסלאבה (פרשבורג), האימפריה האוסטרו-הונגרית
פטירה י"ג בתמוז ה'תרס"ז
מקום מגורים האימפריה האוסטרו-הונגריתהאימפריה האוסטרו-הונגרית דרוהוביץ', האימפריה האוסטרו-הונגרית
תפקיד נשיא תנועת מחזיקי הדת וכולל חבת ירושלים

רבי יצחק לייב סופר (כ"ד באלול ה'תר"ח, 22 בספטמבר 1848י"ג בתמוז ה'תרס"ז, 25 ביוני 1907), מעסקני היהדות האורתודוקסית בגליציה, נשיא תנועת מחזיקי הדת וכולל חבת ירושלים. היה פעיל בעניינים הפנימיים של יהדות גליציה, הרחיב את פעילות הכולל, ועסק גם בהגנה ספרותית על היהדות האורתודוקסית בגליציה. מחבר "סופר מהיר".

ביוגרפיה

נולד בפרשבורג לרבי אברהם שמואל בנימין סופר ולחוה לאה. למד בישיבת פרשבורג אצל אביו. לאחר נישואי אחיו הגדול רבי שמחה בונים סופר שעבר לווינה, מילא את מקומו כסגנו של אביו ויד ימינו, וכן במסירת שיעורים בישיבה בעת שנעדר אביו ממנה[1]. בחורף תר"ל, בתיווכו של דודו רבי שמעון סופר, נשא את שפרינצא, בתו של דוד לינדנבוים, סוחר אמיד מדרוהוביטש. שפרינצא נפטרה בתוך השנה הראשונה לנישואיהם, והוא נשא את אחותה שרה מלכה. התגורר בדרוהוביטש, שם מסר שיעורים ל"חבורת ש"ס" שייסד, לצד עיסוקו במסחר.

פעילות ציבורית

בשנת תרמ"ג אחרי פטירת דודו רבי שמעון סופר, שכיהן כנשיא תנועת מחזיקי הדת, הועמד תחתיו בראשות הארגון על ידי רבי יהושע רוקח מבעלז. הוא היה אמור גם לתפוס את מקומו כחבר הרייכסראט - הפרלמנט האוסטרו-הונגרי, אך מגבלה חוקית מנעה ממנו מלשמש בתפקיד[2]. עקב עמידתו בראש המאבקים של היהדות האורתודוקסית בגליציה, הותקף קשות בעיתונים שתמכו בתנועת ההשכלה. בשנת תרמ"ח הוציא לאור חוברת "מענה" הנושאת דברי הגנה בגרמנית על ההנהגה הרבנית ועל היהדות האורתודוקסית ככלל, וכמענה לדברי הביקורת שהושמעו על ידי הברון מוריץ פון קניגסוורטר.

בכנס שנערך בלאנצוט בראשות האדמו"רים משינובה ובעלז, בחודש אייר תרנ"א, נבחר רבי יצחק לייב סופר - יחד עם שני אישים נוספים[3] - לנשיאות כולל גליציה, כממלא מקומו של רבי יצחק אהרן איטינגא (בנו של רבי מרדכי זאב איטינגא) שנפטר באותה השנה. רי"ל סופר היה הדומיננטי בין שלושה אלו, ובמשך הזמן הפך לנשיא היחיד. היקפה של חלוקת הכספים בימיו עלתה בהרבה מהימים שלפני כן, ולפי מקורות מסוימים אף שילשה את עצמה[4], וכך גם מועדי החלוקה הוגדלו משלוש פעמים בשנה לחמש פעמים בשנה[5]. על פעילותו בקופת כולל גליציה וניהולו אותה נשמעו ביקורות שונות. בין המבקרים נמנה רבי יהודה צבי הירש אייכנשטיין מדולינה (בנו של רבי יששכר בעריש אייכנשטיין), שבשנת תר"ס מתח ביקורת על דרך ניהולו את הכולל[6].

פעילותו בקהילות יהודיות בגליציה הייתה ערה, והוא חיווה את דעתו בעניינים רבים שעל הפרק. בשנת תרנ"ב תמך יחד עם רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם בזכותו של רבי משה אייכנשטיין מזידיטשוב בן רבי ישכר בעריש מוורצקי, על רבנות זידיטשוב - מול גיסו רבי נפתלי ארליך[7], בסכסוך הפנימי החריף שנוצר בקהילה האורתודוקסית של סיגט בשנת תרמ"ו צידד נגד הפרישה, ואף שלח מכתב לראשי הפורשים שישובו לקהילה[8]. תמך גם באסיפת הרבנים שכינס רבי אהרן מנדל הכהן מקהיר בקרקוב בשנת תרס"ג[9].

בשנת תרס"ו אחר הפוגרומים שנודעו בשם "פרעות המאות השחורות", התגייס לטובת פליטי הפוגרומים ברוסיה. הוא פרסם כרוז מיוחד לבוא לעזרתם, וריכז את גיוס התרומות והעברתם לרוסיה.

בשנת תרס"ג הקים בצפת את ישיבת "חתם סופר" ואת תלמוד תורה "בית יצחק". בין אלו שעמדו בראש הישיבה היה רבי יעקב דוד וילובסקי.

רבי יצחק לייב מופיע בהסכמות של ספרים רבים. היה בין אלו שהעניקו את הסכמתם לירושלמי על סדר קדשים שיצא לאור בתרס"ז. בדיעבד התברר כי חיבור זה היה מעשה זיוף.

פטירתו

נפטר בי"ג בתמוז ה'תרס"ז. לפני פטירתו ציווה על בניו לשלוח את המענק הרבעוני בסך של 56,000 כתרים לחברי כולל גליציה בארץ ישראל, על מנת שלא תתעכב חלוקת הכספים מחמת מותו.

אשתו נפטרה בבודפסט בכ"א באדר ב' תרצ"ב.

ספריו

  • סופר מהיר על הש"ס - חלק ראשון יצא לאור בשנת תרנ"ד כנספח שו"ת כתב סופר על חושן משפט, וחלק שני יצא לאור על ידי אשתו לאחר פטירתו בבודפסט בשנת תרפ"ג.

משפחתו

ילדיו
  • בנו ר' שמואל בנימין - מראשי קהילת בודפסט.
  • בנו אברהם חיים דוד סופר - ממלא מקומו בתפקידיו הציבוריים.
  • בתו הינדא שפרינצא - נישאה לבן דודה רבי עקיבא סופר רבה של פרשבורג.
  • בתו שפרה - נישאה לאברהם פרוידיגר.
  • בתו פייגה רוזה - נישאה אף היא לאברהם פרוידיגר, לאחר מות אחותה שפרה - אשתו הראשונה.
  • בתו חיה גיטל - נישאה לרבי שלמה זלמן אולמן מגרוסוורדיין.
  • בתו מירל - נישאה אף היא לרבי שלמה זלמן אולמן מגרוסוורדיין, לאחר מות אחותה חיה גיטל - אשתו הראשונה.
  • בתו שיינדל - נישאה לנחום מגזניק.
  • בתו רחל - נישאה לאיסר גור אריה.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים


שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים

לא נמצא templatedata תקין

  1. ^ רבי שלמה סופר, חוט המשולש, דרוהוביטש תרס"ח, עמ' ק"ג; "תולדות בעל ה'סופר מהיר'", בתוך: הגדה של פסח - שבט סופרים, בני ברק תשס"ט, עמ' רל"ד, באתר אוצר החכמה (הצפייה בעמוד זה מוגבלת למנויים בתשלום בלבד, או לעורכים הפעילים באתר).
  2. ^ דב בער רבינוביץ, אגרות הרה"ק מרוז'ין ובניו, ירושלים תשס"ג, חלק ג', עמ' קס"ג.
  3. ^ זכריה מנדל אברדם מטרנוב, וביינוש שנברג מקרקוב.
  4. ^ אחיו רבי שלמה כתב כי הסכומים עלו מ-35,000 כתרים בשנה, ל-115,000 כתרים בשנה. בעיתון מחזיקי הדת (י"ד בניסן תרס"ה) מופיע סיכום של המאזן לשנת 1904, ולפיו ההכנסות וההוצאות של אותה השנה עמדו על כ-98,000 כתרים; העתק הכתבה מופיע ב"תולדות בעל ה'סופר מהיר'", בתוך: הגדה של פסח - שבט סופרים, בני ברק תשס"ט, עמ' ר"צ, באתר אוצר החכמה (הצפייה בעמוד זה מוגבלת למנויים בתשלום בלבד, או לעורכים הפעילים באתר).
  5. ^ מאיר וונדר, אנציקלופדיה לחכמי גליציה, חלק ג', עמ' 1060.
  6. ^ יצחק אלפסי, החסידות וארץ ישראל, ירושלים תש"ע, עמ' 125-127.
  7. ^ מאיר וונדר, אנציקלופדיה לחכמי גליציה, חלק א', ירושלים תשל"ח, עמ' 178.
  8. ^ קהל עדת יראים - סיגט, ‏מכתבו של רבי יצחק לייב סופר, בתוך: מכתב גלוי עם מלחמת מצוה, סיגט תרמ"ט, דף ל"ו-ל"ז, באתר HebrewBooks.
  9. ^ רבי אהרן מנדל הכהן, כנסת הגדולה, אלכסנדריה תרס"ד, עמ' 10.

NivdakVeushar.png