רבי יצחק דלויה (המאה ה-17)

From האנציקלופדיה היהודית
Jump to: navigation, search
יצחק דילוייה
קברו של רבי יצחק דלויה במרקש
קברו של רבי יצחק דלויה במרקש
מקום קבורה מרקש
פטירה סביב אוגוסט 1711
סביב אב ה'תע"א
מרקש
מקום פעילות מרקש
תחומי עיסוק מורה צדק וראש ישיבה
תלמידיו שלמה עמאר (מרקש), אברהם אזולאי (מרקש)
בני דורו הרב יעקב אבן צור

הרב יצחק דלויה (? - אב ה'תע"א 1711) רבה של מרקש וראש הישיבה בעיר, בשלהי המאה ה-17 ובראש המאה ה-18.

ביוגרפיה

הרב יצחק בן הרב מאיר דלויה (או: דילויה)[1], היה רבה של העיר מרקש שבמרוקו[2] ושימש בה ראש ישיבה. בנו הוא רבי מרדכי דלויה שנמנה עם רבני מרקש[3].

לדברי תלמידו, הרב מרדכי עטייא, הרב יצחק עמד בראשה של הישיבה החשובה במרקש של אותה התקופה, לצד שניים מתלמידיו: הרב שלמה עמאר והרב אברהם אזולאי[4].

נפטר בחודש אב שנת ה'תע"א (1711)[5].

פעילותו הרבנית

בשו"ת "משפט וצדקה ביעקב" מובאת תשובה בעניין ריבית, בחתימת שניים מחכמי העיר מקנס: הרב משה טולידאנו והרב חביב טולידאנו. הם כותבים:

וכבר זה ימים רבים בבוא למחנינו זה, החכם השלם החסיד כבוד מהר"ר יצחק דילויה זלה"ה, בהיותנו נושאים ונותנים בה עמו, נתגלגלו הדברים בעניין השכירות, ונצטער בה הרבה על מנהג זה, וצווח ככרוכיה כדי להסכים עמו לשרש ולעקור מנהג זה מן העולם. ונומינו לו שיבטל מנהג זה תחלה ממחניהו קדוש כדי לקשט עצמו תחלה. וכן עשה החסיד ז"ל, כי לא שקט ולא נח עד כלה הדבר בהסכמת חכמי העיר, וביטל המנהג ממקומו לגמרי הס כי לא להזכיר. ונשארה תקנתו קיימת עד היום ומחר ומחרתו יחד, יתד בל תמוט.

שו"ת משפט וצדקה ביעקב חלק א סימן קפב דף קז ע"ד. ועיין שם סימן קס שהזכיר הרב חביב טולידאנו את הרי"צ די לויה.

בשו"ת "משפט וצדקה ביעקב" של הרב יעקב אבן צור מובא משא ומתן הלכתי בין שניהם[6]. גם בספרו "לשון לימודים"[7] ישנן שלוש אגרות שהוא שיגר לרב דלויה. אחת מהן שוגרה לאחר שהרב דלויה "נתפס למלכות בעלילת מלשינות", ובראשה הקדיש הרב אבן צור פיוט לכבודו של הרב יצחק[8].

קברו של הרב דלויה משמש עד היום למקום תפילה[9], ובמרקש ישנו בית כנסת הנקרא "צלאת אלעז'מא" שנשא את שמו[10]. סופרו אגדות מופלאות על הרב יצחק דלויה[11] אולם ביחס לרבות מהן לא ברור אם הן עוסקות בנושא ערך זה או בזקנו רבי יצחק דלויה מהמאה ה-16.

ביישוב הר ברכה הוקם בית כנסת על שמו.

תלמידיו

הערות שוליים

  1. ^ שם אביו מאיר - כרב ממרקש - מופיע בקונטרס קורא הדורות - כ"י משנת תקע"ח על חכמי מרקש מדור הגירוש עד לזמן הכותב, נדפס באוסף כתבי היד הרבניים בספריית מנדל גוטסמן 208 - 212 (נ"י תשנ"ח).
  2. ^ ראו דברי הרב חיד"א - ספר החיד"א עמ' צח (ירושלים תשי"ט)
  3. ^ ראו ב'לשון למודים' איגרת ששלח היעב"ץ לרבי מרדכי אודות פטירת אביו רבי יצחק.
  4. ^ ראו הקדמת הספר מר דרור (אזמיר ת"ץ) באתר HebrewBooks
  5. ^ רבי יעקב אבן צור, בספרו 'עת לכל חפץ', כתב קינה על פטירת רבי יצחק, כאשר התאריך הוא חודש אב ה'תע"א.
  6. ^ שו"ת משפט וצדקה ביעקב חלק א סימן שלא וחלק ב סימן מב.
  7. ^ הספר לשון לימודים נדפס על ידי הרב דוד עובדיה בתוך פאס וחכמיה חלק שני (ירושלים תשל"ט).
  8. ^ לשון לימודים איגרת קמח.
  9. ^ ראו: בקונטרס "'ואלה תולדות יצחק"' שבסוף הספר זוכר ברית אבות - הקונטרס עוסק ברבני משפחת דילוייה (תש"ע).
  10. ^ חביב אבגי אבני זיכרון לקהילת מראקש פרק ד (לוד תשס"ד).
  11. ^ ראו: מלכי רבנן עד א (ירושלים תרצ"א); שבח חיים (קזבלנקה תרצ"ט) וזוכר ברית אבות (תש"ע)

ערך זה מוגש באדיבות ויקיפדיה העברית. (הדף המקורי, רשימת התורמים)
הערך בוויקיפדיה קטן מערך זה ב -33 תווים

לעדכון מוויקיפדיה, לחץ כאן.

NivdakVeushar.png