רבי יצחק אבוחצירא (הראשון)

From האנציקלופדיה היהודית
Jump to: navigation, search
רבי יצחק אבוחצירא
לידה 1860
ה'תר"ך
ריסאני, מרוקו
פטירה 2 בפברואר 1912 (בגיל 52 בערך)
י"ד בשבט ה'תרע"ב
סמוך לתולאל, מרוקו
כינוי רבי יצחק דמן תולאל
מקום קבורה תולאל
מדינה מרוקו
מקום מגורים ריסאני
השתייכות משפחת אבוחצירא
תחומי עיסוק תלמוד, קבלה
רבותיו אביו רבי יעקב אבוחצירא
חיבוריו אלף המגן, לב טהור, שבת הגדול, שערי בינה, אעופה אשכונה ועוד.
צאצאים רבי אבא אבוחצירא


רבי יצחק אבוחצירא (ה'תר"ך, 1860 - י"ד בשבט ה'תרע"ב, 2 בפברואר 1912) היה רב ומקובל ממשפחת אבוחצירא, בנו הצעיר של רבי יעקב אבוחצירא.

תולדות חייו

נולד בריסאני בשנת ה'תר"ך ונקרא על שם האר"י. התגורר ופעל בעיר הולדתו, בה למד את תורת הנגלה והנסתר בישיבת אביו ועם חכמי משפחתו, ביניהם אחייניו רבי דוד אבוחצירא והבבא סאלי. לאחר מספר שנות לימוד בישיבה, החל להסתגר בחדרו וללמוד בפרישות. כבר בגיל 16 כתב הקדמה לספרי אביו, ובגיל 23 החל ללמד תלמידים ולכתוב את ספריו. אף על פי שלא נשא בתפקיד רשמי בישיבה, היה לו מעמד חשוב בקרב יהודי תאפילאלת, והוא נשלח מספר פעמים לגייס כספים עבור הישיבה. בזמן לא ידוע[1] נסע לארץ ישראל ושהה בה תקופה מסוימת[2], ובסופה חזר למרוקו, לכל המאוחר בשנת ה'תרס"ג. בארץ ישראל נשא לאשה את בת הרב משה בן נאיים, והתגרש ממנה בשובו למרוקו.

בחורף ה'תרע"ב יצא למסע התרמות נוסף לישיבה. במהלך המסע, ביום שישי י"ד בשבט, נורה למוות בידי שודדים סמוך לעיר תולאל[3]. נקבר בתולאל באותו יום, סמוך לכניסת השבת. קברו בתולאל שמור היטב, ומהווה אתר עלייה לרגל.

משפחתו

רבי יצחק נשא לאשה את עזיזה, ממנה נולדו לו בן ושתי בנות:

  • רבי אבא. רבי אבא נשא את בתו של רבי דוד אבוחצירא. בנו היה רבי יצחק אבוחצירא, רב שכונת קריית אליעזר בחיפה[4], ובן נוסף היה רבי דוד.
  • רחל אשת רבי משה פדידה.
  • חנה אשת רבי מסעוד נזרי. בנם הרב יעקב נזרי כיהן כרב ומו"ץ באורלינסוויל (אנ') שבאלג'יריה.

תלמידיו

חיבוריו

  • תולדות יצחק הכולל את הספרים הבאים:
    • אלף המגן - חידושים על התנ"ך לפי סדר הא'-ב'.
    • לב טהור - דרשות.
    • שבת הגדול - מראה כיצד כך תרי"ג המצוות ומצוות דרבנן רמוזות במילה "שבת".
    • שערי בינה - על הפסוק הראשון במגילת שיר השירים ופרק "אשת חיל".
  • שרביט הזהב - על הש"ס. טרם הודפס.
  • זבחי צדק - על הלכות שחיטה וטרפות. טרם הודפס.
  • כתר תורה - דרשות. טרם הודפס.
  • כתב פיוטים רבים, המפורסם שבהם הוא אעופה אשכונה. פיוט נוסף המושר בפי יהודי מרוקו הוא "יונתי תמתי יקרה מפנינים"[5]. פיוטיו נדפסו בקובץ "יגל יעקב".
  • הקדמות לספרי אביו "גנזי המלך", "שערי ארוכה" ו"פתוחי חותם".

לקריאה נוספת

  • הרב שלמה מיארה, ביצחק יקרא לך זרע, בתוך: גאוני משפחת אביחצירא חלק ד', אלעד ה'תשע"ד, עמ' 286–351.
  • הרב יהודה אריה הראל, מאור ישראל עמ' 13–20.
  • הרב ישראל אבוחצירא (הבבא סאלי), הפיוט "אשירה נא לידידי", בקובץ "יגל יעקב" (תשכ"א) עמ' עא.
  • הרב דוד אבוחצירא, הפיוט "אני הדל באלפי", יגל יעקב (תשכ"א) עמ' פו.

הערות שוליים

  1. ^ יש המתארכים את נסיעתו לארץ ישראל לאזור שנת ה'תרמ"ד ("רבני משפחת אבוחצירא") ולפי מיארה היה זה מאוחר יותר, בין השנים ה'תרמ"ד - ה'תרס"ג
  2. ^ מסורת משפחתית שהובאה על ידי מיארה בשם רבי אבא אבוחצירא השני, נינו של רבי יצחק, גורסת ששהה בארץ ישראל 13 שנה.
  3. ^ הידברות, ‏14/08/2018
  4. ^ הרב אברהם אסולין, קבר רבי יצחק אבוחצירא בחיפה.
  5. ^ הפיוט בביצוע משה דוויק

ערך זה מוגש באדיבות ויקיפדיה העברית. (הדף המקורי, רשימת התורמים)
הערך בוויקיפדיה קטן מערך זה ב -33 תווים

לעדכון מוויקיפדיה, לחץ כאן.

NivdakVeushar.png