רבי יעקב שמשון שבתי סיניגאליה

From האנציקלופדיה היהודית
Jump to: navigation, search
רבי יעקב שמשון שבתי סיניגאליה
אין תמונה חופשית
כינוי שבת של מי
מקום לידה סניגליה, איטליה
מקום פעילות אנקונה, איטליה
תחומי עיסוק ספרות תורנית, ובעיקר פרשנות התלמוד
תלמידיו רבי דוד אברהם חי ויונאטי
בני דורו רבי חיים יוסף דוד אזולאי; רבי יוסף דוד זינצהיים
חיבוריו שבת של מי, ועוד (ראו להלן: כתביו)

רבי יעקב שמשון שבתי סיניגאליה[1] (חי במחצית השנייה של המאה ה-18, ובמחצית הראשונה של המאה ה-19 - לאורך שנות ה-ת"ק) היה רב איטלקי, מחבר ספרים פורה, מגדולי רבני נפת אנקרה (איטליה) במאה ה-19. נודע בספרו על מסכת שבת בתלמוד הבבלי "שבת של מי".

ביוגרפיה

נולד לאביו רבי רפאל יששכר, בסניגליה שבאיטליה. על אביו הוא מעיד כי היה בקיא בששה סדרי משנה, ושבכל יום היה מסיים סדר שלם, מנערותו.

ברוב חייו התגורר בעיר אנקונה שבאיטליה. בשנת ה'תקפ"ו (1826), לאחר פטירת רבי רפאל ישעיה אזולאי בנו של "החיד"א", התמנה במקומו רבי יעקב שמשון שבתי לרב העיר אנקונה. מלבד זאת, במהלך חייו לא נשא משרה תורנית כלשהי. כתב חיבורים רבים בתחומים תורניים רחבים. עסק במסחר, והיה אדם אמיד ובעל נכסים, ואף פרנס חסרי אמצעים וסיפק את צורכיהם.

בבחרותו נפגש עם רבי חיים יוסף דוד אזולאי ("החיד"א") שחיבבו והעריכו, ובהמשך שמרו על קשר בחלופת מכתבים. החיד"א כותב עליו בהערכה ובידידות[2], וכן הוא על החיד"א. וכן עם רבי יוסף דוד זינצהיים אותו מזכיר רבי יעקב שמשון שבתי בספריו, וכן קיבל ממנו הסכמה לספריו.

בצוואתו הורה שלא יכתבו על מצבתו כל תואר של כבוד, מלבד "חשקן בתורה".

כתביו

היה מחבר ספרים פורה, וכתב על תחומים תורניים רבים. סגנון כתיבתו היה ספרותי ועשיר, ונטה גם להיות מליצי; הדבר מובע בעיקר בהקדמותיו לספריו. רבים מכתביו טרם הובאו לדפוס.

ספריו שהודפסו[3]
  • שבת של מי - פירוש על מסכת שבת בתלמוד בבלי. הודפס לראשונה בליבורנו ה'תקס"ז. חיבור זה נחשב לאחד מספרי היסוד למסכת זו.
    • מוצאי שבת - השמטות ומפתח עניינים לספר "שבת של מי". הודפס עם "שבת של מי" בליבורנו ה'תקס"ז, באותו הכרך.
    • שומר שבת - השמטות לספר "שבת של מי", והגהות לקונטרס "מוצאי שבת". הודפס עם הספר "אביר יעקב" בפיזה ה'תקע"א, באותו הכרך.
  • אביר יעקב - פירוש על מסכת כריתות בתלמוד בבלי. הודפס לראשונה בפיזה ה'תקע"א.
    • קונטרס סימנים דאורייתא - מפתח עניינים, תיקוני טעויות והשמטות לספר "אביר יעקב"; הודפס יחד עם הספר.
  • מתן בסתר - פירוש על מסכתות תמורה, מעילה ונדה בתלמוד בבלי.
  • מתת א-להים - פירוש על מסכתות מגילה, תענית ותמיד בתלמוד בבלי. הודפס לראשונה בפיזה ה'תקפ"א.
  • פיסת בר - פירוש על מסכתות מנחות וקנים בתלמוד בבלי. הודפס לראשונה בפיזה ה'תקע"ג, עם קונטרס מפתח עניינים בשם "פיתחא בקרן זוית".
  • נזיר שמשון - פירוש על ששה סדרי משנה, על פי שיעורים שהיה מוסר, ובתוספת חידושים שחידש בצעירותו. הודפס לראשונה בפיזה בשנת ה'תקע"ג. בסוף הכרך קיים מפתח עניינים בשם "זכרונות שופרות".
  • מכשירי פסחא - דיני הגעלת כלים. הודפס בשנת ה'תקמ"ז כנספח לספר "פסח מעובין" של רבי חיים בנבנישתי.
  • יעקב לחק, עם קונטרס קשיא סיפא - 60 נושאים קשים להבנה בדברי התלמוד והפוסקים. הודפס עם "שבת של מי" בליבורנו ה'תקס"ז, באותו הכרך.
    • עלי חק - השמטות ותיקונים לספר "יעקב לחק". הודפס עם הספר "אביר יעקב" בפיזה ה'תקע"א, באותו הכרך.
    • חזית משה - מפתח עניינים לקונטרס "קשיא סיפא"; הודפס יחד עם הקונטרס.
  • מגד שמים - שו"ת. הודפס בליבורנו ה'תר"ד.
  • קונטרס למודי ה' - שו"ת וחידושים. הודפס עם "שבת של מי" בליבורנו ה'תקס"ז, באותו הכרך.
    • עין יעקב - מפתח עניינים לקונטרס "למודי ה'"; הודפס יחד עם הקונטרס.
  • קונטרס לקט שכחה - הודפס עם "מתת א-להים" בפיזה ה'תקפ"א, באותו הכרך.

כתבים נוספים ממנו הודפסו בכתבי עת שונים[4].

מכתביו שטרם הודפסו
  • מטה עֹז - פירוש על מסכתות ערכין וזבחים בתלמוד בבלי, כולל קונטרס מפתח עניינים בשם "מילי דרבנן". הפירוש על מסכת ערכין הודפס בכתב העת [[מוריה (כתב עת}|]][5].
  • הקשורים ליעקב - חידושים על תהילים, משלי וספר איוב.
  • זאת נחמתי - על מדרש תנחומא.
  • כבושי דרחמנא - על ספר הזוהר.
  • מדבר צין:
    • חלק א' - ליקוטים מספרים שונים, על מטבעות לשון של חכמי הדורות.
    • חלק ב' - כללי התלמוד.
  • עין ראה[6] - רשימות שונות, בעיקר בתחומי הביבליוגרפיה, הביוגרפיה וכללי התלמוד.
  • סדר המצוות - על תרי"ג מצוות.
  • צווה ישועות יעקב - צוואות שכתב לבניו.
  • עלי עין - על מאמרים מהספר עין יעקב.

הערות שוליים


שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים

לא נמצא templatedata תקין

  1. ^ בשו"ת "מגד שמים", ליבורנו תר"ד, חתם את שמו: "קיש קרי"א".
  2. ^ ראו: מאיר בניהו, רבי חיים יוסף דוד אזולאי, יד יצחק בן-צבי ומוסד הרב קוק, ירושלים תשי"ט, עמ' קפ"ו, באיגרת לבנו רבי רפאל ישעיה אזולאי, וכן בעמ' רנ"ה.
  3. ^ באחת מהצוואות שכתב לבניו, ביקש כי יקברו עמו את כתבי היד של ספריו שהודפסו.
  4. ^ בהם: פירוש על מסכת פסחים, מוריה, גיליון שפ"ח-ש"ץ, ירושלים תשע"ד, עמ' מ"א-מ"ו.
  5. ^ מוריה, גיליון ת"ל-תל"ב, ירושלים תשע"ט, עמ' ס'-ס"ח.
  6. ^ בספרו "אביר יעקב", דף צ"ו, עמוד ב', הוא מופיע בשם "לשון לימודים".

NivdakVeushar.png