רבי יעקב פרלוב (הראשון)

From האנציקלופדיה היהודית
Jump to: navigation, search

שגיאת לואה ביחידה יחידה:גיל_לערכי_אישים בשורה 20: attempt to compare table with number.

רבי יעקב פרלוב (ה'תר"ג - כ"ג באדר א' ה'תרס"ב, 1902) היה אדמו"ר באימפריה הרוסית (כיום בלארוס), היגר לפולין והקים בה את חסידות נובומינסק. בחצרו שילב מאפיינים מבית קרלין, לעכוויטש, וקוידנוב, בסגנון שונה מהסגנון שהיה נהוג בפולין. דברי תורתו נאמרו בנוסח דומה לדרך חב"ד. הקים בנובומינסק את הישיבה החסידית הראשונה בפולין.

ביוגרפיה

נולד לרבי שמעון קצנלבוגן מזוויחוסט, בנו של רבי פנחס מאוסטילה (בן רבי יוסף מאוסטילה בנו של רבי מרדכי מנשכיז), ולדבורה בת רבי שלמה חיים פרלוב מקוידנוב (נכדם של רבי מרדכי מלעכוויטש, רבי אשר מסטולין ורבי שלמה מקרלין). אביו נפטר בצעירותו והוא גדל אצל סבו מקוידנוב, ואף שינה את שם משפחתו למשפחת סבו - פרלוב. בשנת ה'תרכ"ב (1862) נשא את חוה בת רבי לייבוש ליברזון מפרוסקורוב.

מצעירותו נחשב עילוי בחסידות. לאחר פטירת סבו רבי שלמה חיים באו אליו רבים מחסידי סבו, עד שקיומה של חצר בנו ויורשו רבי ברוך מרדכי מקוידנוב היה בסכנה כלכלית. בעקבות זאת התבקש רבי יעקב מבני המשפחה לעקור למקום מרוחק, ובשנת ה'תרכ"ה עבר לגור בסטרשלה (בלא') הסמוכה לשקלוב. דברי תורתו חרגו במעט מדרך בית אבותיו: חצרות לכוביץ' נסכיז וקוידנוב, והייתה בהם נטייה לדרך חב"ד. בין חסידיו נמנו גם חסידים בני החצר החב"דית[א] ושרידים מחסידי רבי אהרן מסטרשלה[2].

באותה שנה (ה'תרכ"ה) ערך מסע בפולין (באותם הימים: ארץ הוויסלה, חלק מהאימפריה הרוסית) במהלכו ביקר בוורשה שם עורר רושם רב, ובה נפגש עם רבי יצחק מאיר אלתר, האדמו"ר מגור, שהתפעל ממנו. במסע זה ביקר את דודו-זקנו רבי יצחק מנשכיז (בנו של רבי מרדכי מנשכיז וממלא מקומו באדמו"רות) שיעץ לו לעקור לפולין על מנת לזכות לבנים זכרים. הוא החליף מספר מקומות מגורים בשנותיו הראשונות באדמו"רות: בתחילה ברוסיה הלבנה, ותקופה מסוימת התגורר בעיירה חנצ'שט הסמוכה לקישינב (כיום בבסרביה; אז חלק מהאימפריה הרוסית). לבסוף, בשנת ה'תרל"ג (1873), עקר לפולין יחד עם אמו ואחיו רבי ישראל אהרן והתיישב בנובומינסק הסמוכה לוורשה, בה נולדו לו שלושה בנים ובת נוספת.

רבי יעקב נודע לתלמיד חכם והוערך על ידי רבנים כמו רבי יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק ואדמו"רים כמו רבי יחיאל מאיר מגוסטינין. ששה סדרי משנה היו שגורים על לשונו בעל פה, והוא היה חוזר בכל יום על 21 פרקי משניות. דמותו והתנהגותו בדרכם של אדמו"רי קרלין ולכוביץ' עוררה סקרנות בפולין (חסידיו כונו "פולישע קרלינערס'"), תפילותיו הנלהבות ומאמריו הארוכים שהכילו הרבה מתורת הקבלה עשו להם שם ומשכו רבים לחצרו. במאמרי החסידות שלו הרבה לשוחח אודות הגאולה.

בשנת ה'תרנ"ו הקים ישיבה בעירו נובומינסק, שהייתה הישיבה החסידית הראשונה בפולין. אחד מחסידיו - עשיר מוורשה בשם שלמה פולמן - הקים עבור הישיבה בניין מפואר עם פנימייה בעלות של 23,000 רובל[3]. הישיבה התקיימה עד פרוץ מלחמת העולם הראשונה, ולמדו בה כ-200 תלמידים.

נפטר במוצאי שבת פרשת כי תשא כ"ג אדר א' ה'תרס"ב, ונקבר בנובומינסק[ב].

ספרו

  • שופרא דיעקב - ניו יורק תשכ"ד. הודפס על ידי נכדו רבי נחום מרדכי.

משפחתו

אחיו
ילדיו
שושלת חסידות נובומינסק


רבי יעקב פרלוב (הראשון)
האדמו"ר הראשון
ומייסד חסידות נובומינסק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי יצחק זליג מורגנשטרן
האדמו"ר מסוקולוב
Yitzhak zelig morgenstern.JPG
רבי אלתר ישראל שמעון פרלוב
האדמו"ר מנובומינסק השני
מראשי אגודת ישראל בפולין
רבי אלתר מנובומינסק.png
רבי יהודה אריה פרלוב
האדמו"ר מנובומינסק-ארצות הברית
רבי יהודה אריה פרלוב.PNG
רבי שלמה חיים פרלוב
האדמו"ר מבולחוב
רבי שלמה חיים מבולחוב (cropped).png
רבקה רייזל
 
רבי משה מרדכי ממזיבוז'-פלצוויזנה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ביילה רוחמה
 
רבי נחום מרדכי פרלוב
האדמו"ר מנובומינסק-ניו יורק
רבי נחום מרדכי פרלוב.png
רבי יוסף
האדמו"ר מנובומינסק-ורשה
אברהם יהושע השל
חוקר ופילוסוף. מהוגי התנועה הקונסרבטיבית
Heschel2.jpg
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי יעקב פרלוב (ארצות הברית)
האדמו"ר מנובומינסק
יו"ר מועצת גדולי התורה בארצות הברית
הרב שטיינמן הרב וואזנר נובומינסק הרב פוברסקי (cropped).jpg
רבי אלטר ישראל שמעון פרלובסוזנה השל (אנ')
חוקרת ופרופ' במדעי היהדות
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרב יהושע העשיל פרלוב
ממלא מקום אביו בבורו פארק
הרב אלתר ישראל שמעון פרלוב
מכהן בבית כנסת נובומינסק בלייקווד
הרב אהרן פרלוב
מחבר סדרות ספרי ליקוטים מתורת החסידות

הערה: אילן יוחסין זה מכיל את אדמו"רי חסידות נובומינסק לענפיה, בתוספת אישים בולטים הקשורים במשפחה.

ביאורים והרחבות

  1. ^ היה זה בסוף ימיו של האדמו"ר רבי מנחם מנדל שניאורסון (הצמח צדק), בשנים אלו כבר היה חלש, ולא ערך מסעות לחסידיו כדרכו.
    בתקופה זו שלח רבי הלל מפאריץ' מכתב לחסידי חב"ד שבכפר יאקשיץ (מזוהה עם הכפר יקשיצי (בלא'), או עם הכפר יקשיצ'י (בלא'); שניהם במחוז מינסק שבבלארוס), בה ככל הנראה התגורר תקופה מסוימת, ובו הוא מתח ביקורת על חסידי חב"ד "שבחרו לנפשם איש אחד מבר אבהן ומינו אותו עליהם למורה דרך הוי"ה, והנה לפלא בעיני איך איך מאסו דרך הוי"ה אשר מורה לנו אדמו"ר שליט"א וכו'", ועל רבי יעקב שהחל לנהוג באדמו"רות ללא הסמכה מגדולי ישראל ו"ברצון ובחשק" ללא שהוכרח לכך[1].
  2. ^ לתמונת מצבתו, ראו אשכול אודותיו, בפורום "אידישע וועלט".

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ הרב אליהו מטוסוב, ‏"פשר אגרתו של הרה"ק רבי הלל מפאריטש", בתוך: היכל הבעש"ט, קובץ ל"ו, ניו יורק תשע"ה, עמ' י"ב, באתר אוצר החכמה.
  2. ^ ראו: חיים מאיר היילמן, ‏בית רבי, ברדיטשוב תרס"ב, עמ' ס"ח, באתר אוצר החכמה (הצפייה בעמוד זה מוגבלת למנויים בתשלום בלבד, או לעורכים הפעילים באתר).
  3. ^ אהרן סורסקי, מרביצי תורה מעולם החסידות, ‏חלק ח', בני ברק תשמ"ט, עמ' קפ"ד, באתר אוצר החכמה (הצפייה בעמוד זה מוגבלת למנויים בתשלום בלבד, או לעורכים הפעילים באתר).
  4. ^ ראו עליו אצל: מאיר וונדר, אנציקלופדיה לחכמי גליציה, ‏חלק ד', ירושלים תשל"ח - תשנ"ז, עמ' 252, באתר אוצר החכמה.

NivdakVeushar.png