רבי יעקב מאיר (אלזס)

From האנציקלופדיה היהודית
Jump to: navigation, search
רבי יעקב מאיר
רבי יעקב מאיר.png
רבי יעקב מאיר, רבה של שטרסבורג - ציור מתחילת המאה ה-19, מאוסף אברהם שבדרון בספרייה הלאומית.
הכיתוב שתחת הציור: "צורת הרב מה"ו יעקל מעיר נר"ו, אב"ד וראשון דקונסיסטאריום הגליל התחתון רהיין דק"ק שטראסבורג יע"א".
לידה 1739
ה'תצ"ט
האימפריה הרומית הקדושההאימפריה הרומית הקדושה ריבווילה (צר'), האימפריה הרומית הקדושה
פטירה 28 במאי 1830 (בגיל 91 בערך)
ה' בסיוון ה'תק"ץ
מקום קבורה הקיסרות הראשונההקיסרות הראשונה שטרסבורג, האימפריה הצרפתית הראשונה
מקום פעילות ממלכת צרפתממלכת צרפת הקיסרות הראשונההקיסרות הראשונה ריקסהיים (צר'), נידרנהיים (צר'), שטרסבורג, ממלכת צרפתהאימפריה הצרפתית הראשונה
תחומי עיסוק פסיקת הלכה
תפקידים נוספים רבה הראשי של אלזס ושל חבל הריין, חבר הסנהדרין של פריז, מראשיהקונסיסטוריה המרכזית של יהודי צרפת
רבותיו רבי דוד טבלי שייאר, רבי שלמה זלמן מברלין
בני דורו רבי יוסף דוד זינצהיים, רבי אברהם דה קולוניה

רבי יעקב מאיר (מכונה גם: יעקל או יוקל, ובכינוי משפחתו - על שם מקום מוצאה - מוציג או מוציק, או - על שם עיר הולדתו - רפשוויר[1]; בסביבות ה'תצ"ט 1739 - ה' בסיוון ה'תק"ץ 28 במאי 1830), רבה הראשי של אלזס ושל חבל הריין, חבר הסנהדרין של פריז ומראשי הקונסיסטוריה המרכזית של יהודי צרפת.

ביוגרפיה

רבי יעקב מאיר נולד בשנת 1739 בריבווילה (צר') (רופשוויהר בפי היהודים) שבחבל הריין התחתי, ליצחק זקיל (מוציג; נפטר בשנת ה'תקמ"ח) בנו של מאיר בן וולף ראש הקהילה במוציג (צר'), ולגלכה בתו של רבי שמואל זנוויל וייל רבה הראשי של אלזס (1711–1753). אמו נפטרה בילדותו, ואביו נשא את אחותה חנה בשנת ה'תק"ח (1748), ממנה נולד לו בן נוסף. רבי יעקב למד בקרלסרוהה ובפרנקפורט, היה תלמידם של רבי דוד טבלי שייאר (לימים רבה של מיינץ) ושל רבי שלמה זלמן מברלין.

בי' באלול ה'תקי"ח (1758) נשא את פייל לבית דרייפוס, והתגורר ככל הנראה בנידר-הגנטל (צר'), עיר חותנו.

בשנת ה'תקכ"ב (1762) מונה לעוזר הרב בנידר-הגנטל. בתקופה זו כבר החל להשיב תשובות בהלכה, וכן חיבר באותה העת את ספרו "יודעי העיתים". בשנת ה'תקכ"ט עבר לריקסהיים (צר') שבריין העילי, שם כיהן כרב ודיין. בתקופה זו (ה'תקל"ז) אף התכתב עם רבי יחזקאל לנדא[2].

בשנת ה'תקמ"ז מונה לרבה של ריבווילה (תפקיד בו כיהן סבו שנים לפני כן), לצד תפקידו כרב ודיין בריקסהיים עיר מגוריו באותה העת. מאוחר יותר פתח גם ישיבה בריקסהיים. בסביבות שנת ה'תקמ"ז עבר לגור בסירנץ (צר') (כ-10 ק"מ צפונית-מערבית לריקסהיים), למשך פרק זמן קצר[3]. בשנת ה'תקמ"ט (1789), עם פרוץ המהפכה הצרפתית, בתוך גל המהומות של הפחד הגדול, נערך פוגרום ביהודי המקום, ורי"מ נמלט לאנדינגן שבקונפדרציה השווייצרית הישנה (כיום בשווייץ). במהלך הפוגרום אבדו רוב חידושי התורה שלו[3]. בקיץ תקנ"ב שוב נערכו פרעות ביהודי אלזס במהלך מרד באלזס נגד חוק מדיניות הגיוס הכללי (אנ') שהונהגה[דרושה הבהרה]. תקופה קשה עברה עליו בעידן המהפכה הצרפתית, כחלק משלטון הטרור ופולחן "כת ההיגיון" האנטי-דתי שהשליט מקסימיליאן רובספייר, נרדפו רבנים יהודים בצרפת, ואורח החיים היהודי נפגע.

בחורף תקס"ג, לאחר למעלה מ-30 שנה בהם התגורר בריקסהיים, הוא עבר לנידרנהיים (נידר-ריין) (צר'), בריין התחתי, אחת הקהילות החשובות ביותר באלזס, שם מונה לרב על מקומו של הרב בנימין המנדינגר שנפטר באותה השנה.

עם כינון הסנהדרין של פריז, הוא צורף בה כחבר מן המניין. בדיוני הסנהדרין הוא הצטרף לדעת הרבנים שצידדו בדעה שמרנית וניסו למנוע תיקונים ורפורמות בדת. בתקופה זו הוא שימש בפועל כרב הראשי של חבל אלזס, מכיון שהרב הרשמי היה רבי יוסף דוד זינצהיים שנעדר מהאזור לרגל עיסוקיו ותפקידו כרב הראשי של צרפת. עם הקמת הקונסיסטוריה המרכזית של יהודי צרפת מונה רבי יעקב לרב הראשי של חבל הריין.

בין השנים תקס"חתקע"ג עבר להתגורר בשטרסבורג, ומתוך דברי רבי אברהם די קולונה ורבי מנחם עמנואל דייץ עליו משתמע כי גם הקים בה ישיבה. לאחר פטירתו של רבי יוסף דוד זינצהיים מונה רשמית כרב הראשי של האזור מטעם הקונסיסטואר. בתפקיד זה כיהן עד לפטירתו.

רבי יעקב עסק רבות בצרכי ציבור ודאג לבני קהילתו[4]. בקיץ ה'תקנ"ב פעל לשחרור עצורים יהודים בבישהיים (צר')[5]. שימש גם כמתורגמן רשמי מעברית ומיידיש לצרפתית בעבור בית המשפט המקומי בשטרסבורג. פועלו צוין בהערכה בעיתונים המקומיים הגויים (דבר חריג באותה התקופה) שציינו גם את העובדה שלא הותיר אחריו כל רכוש, עם פטירתו.

נפטר בשטרסבורג ב-28 במאי 1830, ה' בסיוון תק"ץ, ונקבר בבית הקברות היהודי בעיר.

משפחתו

ידוע על בן אחד שלו בשם וולף, ועל שתי בנות, יהודית ורוסלין.

ספריו

קישורים חיצוניים

ספרו

הערות שוליים


שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים

לא נמצא templatedata תקין

  1. ^ משה בידינגן (מבאר), ‏מחזור של ר"ה כמנהג אשכנז <יום א - מבואר בבאור מספיק>, מץ תקע"ז, באתר אוצר החכמה.
  2. ^ רבי יחזקאל לנדא, נודע ביהודה, ‏אבן העזר תניינא, סימן י"ב, ירושלים תשנ"ח, עמ' י"ג, באתר אוצר החכמה.
  3. ^ 3.0 3.1 רבי יעקב מאיר אב"ד שטראסבורג עלזאס, ‏אמת ליעקב, סי' י"ד, ירושלים תשס"ו, עמ' ס', באתר אוצר החכמה.
  4. ^ ראו: אמת ליעקב, ‏סי' י', ירושלים תשס"ו, עמ' כ"ז, באתר אוצר החכמה, ובסי' כ"ג, ירושלים תשס"ו, עמ' צ"ט, באתר אוצר החכמה.
  5. ^ רבי יעקב מאיר אב"ד שטראסבורג עלזאס, אמת ליעקב, ‏סי' ב', ירושלים תשס"ו, עמ' ד', באתר אוצר החכמה.
  6. ^ חיבור זה נמצא בכתב יד בספריית האוניברסיטה בשטרסבורג (מס' 4 בין כתבי היד העבריים, מס' 3930 בקטלוג של ויקסהיימר). ראו על כך אצל: יואל קטן, ‏"מבוא לשו"ת ר' יעקב מאיר מאלזס", בתוך: אמת ליעקב, ירושלים תשס"ו, באתר אוצר החכמה.


NivdakVeushar.png