רבי יעקב ליינר

From האנציקלופדיה היהודית
Jump to: navigation, search
האדמו"ר מאיזביצה
רבי יעקב ליינר
לידה נובמבר 1817
כ"ז בחשוון תקע"ח
פולין הקונגרסאיתפולין הקונגרסאית טומשוב לובלסקי , לובליןפולין הקונגרסאית
פטירה 14 באוגוסט 1878 (בגיל 60)
ט"ו באב תרל"ח
האימפריה הרוסיתהאימפריה הרוסית דרוזגניק , האימפריה הרוסית
מקום קבורה ליטאליטא רוטניצה , ליטא
מדינה פולין הקונגרסאיתפולין הקונגרסאית  פולין הקונגרסאית
מקום מגורים פולין הקונגרסאיתפולין הקונגרסאית איזביצה , לובליןפולין הקונגרסאית פולין הקונגרסאיתפולין הקונגרסאית רדזין , לובליןפולין הקונגרסאית
מקום פעילות פולין הקונגרסאית
תקופת פעילות אמצע המאה ה-19
השתייכות תנועת החסידות
רבותיו אביו, רבי מנחם מנדל מקוצק
בני דורו רבי יהודה לייב איגר
חיבוריו בית יעקב, ספר הזמנים
בת זוג חוה
אב רבי מרדכי יוסף ליינר
אם טובה
צאצאים רבי גרשון חנוך הניך ליינר, רבי אברהם יהושע העשיל ליינר
אדמו"ר חסידות איזביצה ראדזין ה־2
18541878

רבי יעקב ליינר (בכתיב יידי: ליינער; כ"ז בחשוון ה'תקע"ח (נובמבר 1817) או ה'תקע"ה (1814) - ט"ו באב תרל"ח (14 באוגוסט 1878)) היה האדמו"ר השני של חסידות איזביצה-ראדזין, הרחיב וביסס את החסידות ואת הגותה, והעביר את מרכז החסידות מהעיירה איזביצה לראדזין. ספרו המפורסם הוא "בית יעקב" על התורה.

ביוגרפיה

בית המדרש בעיירה איזביצה

נולד בטומשוב לובלסקי לרבי מרדכי יוסף ליינר ולטובה. נשא את חוה בת רבי דוד סוכוצ'בסקי מטישובצה (טישביץ), מתלמידי רבי אורי מסטרליסק ורבי שמחה בונים מפשיסחה. התגורר תקופה בטישובצה. כשעבר אביו לאיזביצה, עבר להתגורר בסמוך אליו. בצעירותו נסע עם אביו לרבי מנחם מנדל מקוצק. כשפרש אביו מקוצק בשמחת תורה ה'ת"ר, עזב יחד עמו, אך נמנע מלהתערב במחלוקת שפרצה בין חצרות חסידות קוצק ואיזביצה. נחשב לעילוי ולמתמיד, וכן לבקי בחז"ל, בספר הזוהר ובכתבי האר"י. ביחס לאביו נחשב כטיפוס מסתגר ומופנם.

לאחר פטירת אביו בז' בטבת תרי"ד היה לממלא מקומו העיקרי במקביל לתלמיד אביו רבי יהודה לייב איגר מלובלין שהחל אף הוא לנהוג באדמו"רות. בניגוד לאביו ולבנו רבי גרשון חנוך הניך ליינר שהיו בעלי מזג סוער והרחיקו מקרבתם אנשים פשוטים, היה רבי יעקב בעל מזג נוח ונודע כסבלן. בתקופתו התרחבה החסידות. הוא נהג לשוחח ארוכות עם חסידיו בענייני חסידות, בפרט בשנים הראשונות להנהגתו, וכן היה משמיע מאמרי חסידות ארוכים. נהג להעניק גם סגולות רבות, בפרט לצורכי רפואה.

אחרי פטירת אשתו חוה, בשנת תרכ"ה, נשא את איטה (תר"ט-תרס"ו) בת רבי צבי הירש קצנלבוגן מסלביטיץ, אך גירשה לאחר תקופה. בשנת תרכ"ז העביר את חצרו מאיזביצה לעיירה רדזין פודלסקי. לא ידוע על סיבת המעבר.

נפטר בט"ו באב תרל"ח (14 באוגוסט 1878) בעיירת הנופש דרוזגניק שבליטא אליה נסע להתרפא, ונקבר בעיירה הסמוכה רוטניצה (לי'). על קברו הוקם אוהל.

את מקומו ברדזין מילא בנו הגדול רבי גרשון חנוך הניך ליינר, ואילו אחיו הצעיר רבי שמואל דוב פתח חצר באיזביצה ולאחר מכן עבר לביסקוביץ (או').

הגותו וספריו

שער הספר "בית יעקב", ורשה תר"ן. הספר נחשב לספר המרכזי בהגות של חסידות איזביצה-ראדזין

רבי יעקב השמיע דברי תורה רבים מאוד, ותקופתו הוגדרה על ידי חסידיו כתקופת "שפע". רוב דברי תורתו לא נכתבו בשעתם, ורק בסוף ימיו החל בנו רבי גרשון חנוך לכתוב את מאמריו לפי בקשתו.

ספרו "בית יעקב" הוא אחד הספרים המרכזיים של חסידות איזביצה-ראדזין, והוא מתאפיין באריכות ובהרחבה. תורתו היא הרחבה ופיתוח של הרעיונות החסידיים של אביו, ובלשונו של בנו "והוא הרחיב השער הגדול אשר פתח בו אאזמו"ר זללה"ה והרחיבו כפתחו של היכל וכפתחו של אולם", אך סגנונו מתון ושמרני יותר.

בניגוד לאביו מתמקד רבי יעקב לרוב בעניין אחד אותו הוא מקיף ביסודיות ובהרחבה. ספרו בית יעקב נחשב על ידי חסידי רדזין כ"שיר השירים" של ספרי החסידות[1]. בקיאותו הרחבה של רבי יעקב בתורת הקבלה ובפרט בספר הזוהר ובכתבי האר"י באה לידי ביטוי במאמריו, והם תופסים מקום משמעותי במשנתו, בניגוד למקובל בענפי חסידות פשיסחה האחרים, כמו קוצק, וורקא וגור. מאיר שמעון גשורי מצא בדבריו גם יחס מרכזי למוזיקה, בשונה מחסידות קוצק[2].

רבי אברהם יצחק הכהן קוק מצא בספריו רעיונות פסיכולוגיים מודרניים[3].

ספרו המרכזי "בית יעקב" על התורה, מכיל מאמרים ארוכים למדי שנכתבו על ידי חסידים, אך רק שלושת החומשים הראשונים הודפסו עד לפרוץ מלחמת העולם השנייה, והיתר אבדו במהלכה. מלבד זאת נאספו מאמרים על מועדים בשם "ספר הזמנים", מתוכם הודפסו רק על חג הפסח וחג השבועות, והיתר אבדו אף הם בשואה.

  • בית יעקב על התורה:
    • חלק ראשון - על חומש בראשית, וורשה תר"ן. הודפס על ידי בנו רבי גרשון חנוך שצירף לספר הקדמה ארוכה בה הוא מגולל את עיקרי החסידות והשתלשלותה לפי שיטתו.
    • חלק שני - על חומש שמות, לובלין תרס"ד. הודפס על ידי בנו רבי אברהם יהושע העשיל.
    • חלק שלישי - על חומש ויקרא, לובלין תרצ"ז. הודפס על ידי נכדו חנינא דוד.
  • בית יעקב הכולל - מאמרים שהשמיע בשנות תרכ"א-תרכ"ב. נכתבו לפי בקשתו בידי בנו רבי גרשון חנוך. הודפס על ידי חתנו שלמה קלפפיש, לובלין תרס"ו.
  • ספר הזמנים - הגדה של פסח, לובלין תר"ע. הודפס על ידי בנו רבי אברהם יהושע העשיל.

משפחתו

  • אחיו רבי שמואל דוב אשר - היה לחסידו אחרי פטירת אביהם. עם פטירת אחיו רבי יעקב, פתח חצר עצמאית באיזביצה ולאחר מכן עבר לביסקוביץ (או'). נפטר בכ"ב בניסן תרס"ה. ספרו "נאות דשא".
ילדיו מזיווג ראשון
  • בנו רבי גרשון חנוך הניך ליינר - מילא את מקומו כאדמו"ר מראדזין.
  • בנו רבי אברהם יהושע העשיל (ה'תר"ג - כ"ז בשבט ה'תר"ף) - אחרי פטירת אביו היה לחסידו של אחיו הגדול, ואחרי פטירת אחיו (טבת תרנ"א) היה לאדמו"ר בחלם.
  • בתו גיטל רויזא (ת"ר-תרל"ה) - נישאה לבן דודה רבי משה חיים סוכטשבסקי, שמילא את מקום דודו רבי שמואל דוב אשר כאדמו"ר בביסקוביץ ולאחר מכן ברייוויץ.
    • בנם רבי יהושע אברהם אלתר סוכטשבסקי -מילא את מקום אביו באדמו"רות ברייוויץ ולאחר מכן בחלם. נרצח בשואה.
  • בתו חיה שיינדל - נישאה לעקיבא טננבוים ממארד (מצאצאי רבי עקיבא אייגר).
ילדיו מזיווג שני

קישורים חיצוניים

ספריו

הערות שוליים


שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים

לא נמצא templatedata תקין

  1. ^ שלמה זלמן שרגאי, במעיני חסידות איזביצא-ראדזין, ‏פרק ב', ירושלים תש"ם, עמ' 8, באתר אוצר החכמה.
  2. ^ מאיר שמעון גשורי, ‏"בית איז'ביצה ורדזין", בתוך: ספר קהילה רדזין, תל אביב תשי"ח, עמ' 105, באתר אוצר החכמה.
  3. ^ אלעזר מאיר ליפשיץ, ‏"הרב", בתוך: אזכרה, חלק א', ירושלים תרצ"ז - תרצ"ח, עמ' קע"א, באתר אוצר החכמה (הצפייה בעמוד זה מוגבלת למנויים בתשלום בלבד, או לעורכים הפעילים באתר).
  4. ^ רבי שלום יחזקאל שרגא רובין-הלברשטאם, ‏פנת יקרת - טאמאשוב לובעלסקי, ניו יורק תשכ"ח, עמ'105, באתר אוצר החכמה.

NivdakVeushar.png