רבי יעקב יהושע פלק

From האנציקלופדיה היהודית
Jump to: navigation, search
Disambig RTL.svg המונח "פני יהושע" מפנה לכאן. לערך העוסק בסבו, מחבר שו"ת פני יהושע, ראו יהושע השיל (מגיני שלמה).
הרב יעקב יהושע פַלְק
לידה 19 בדצמבר 1680
כ"ח בכסלו ה'תמ"א
האיחוד הפולני-ליטאיהאיחוד הפולני-ליטאי קרקוב, האיחוד הפולני-ליטאי
פטירה 17 בינואר 1756 (בגיל 75)
י"ד בשבט ה'תקט"ז
האימפריה הרומית הקדושההאימפריה הרומית הקדושה אופנבך, רוזנות הסן-דרמשטאדט
כינוי הפני יהושע
מקום פעילות לבוב, ברלין ופרנקפורט על המיין
השתייכות יהדות אשכנז
תחומי עיסוק גמרא
חיבוריו "פני יהושע"

הרב יעקב יהושע פַלְק[1] (1680, כ"ח בכסלו ה'תמ"א1756, י"ד בשבט ה'תקט"ז) היה רבן של לבוב, ברלין ופרנקפורט על המיין. מחבר סדרת ספרי פני יהושע על התלמוד הבבלי.

תולדות חייו

נולד בקרקוב[2] בכ"ח בכסלו תמ"א (1680) לרבי צבי הירש, שהיה חבר בית הדין בעירו, ולמרים בת הרב אברהם הלוי, חתן רבי יהושע העשיל בעל "מגיני שלמה", שעל שמו נקרא הרך הנולד - יהושע. השם יעקב נוסף לו ברבות השנים בעקבות מחלה.[דרוש מקור]

למד תורה אצל רבותיו, תחילה בבית דודו שמואל, ולאחר מכן בקרקוב ובבובה אצל רבי חיים רייצעס. נישא ללאה בתו של רבי שלמה סג"ל לנדא מלבוב, עבר ללבוב, ושם נתמנה למשגיח על המלמדים והמורים בבתי התלמוד תורה.

הוא נבחר לפרנס העיר והחזיק ישיבה בביתו.

בג' בכסלו ה'תס"ג (1702) נספו אמו, אשתו ובתו הקטנה בפיצוץ של מחסני אבק שרפה בעיר, שגרם להחרבת ביתו ובתים נוספים, וכן לשריפה ברחבי העיר, אך הרב פאלק שרד.

בהקדמה לספרו "פני יהושע" כתב שהמניע לכתיבת הספר הייתה פיצוץ מחסן חומר הנפץ בעיר,[3] עת הבית בו ישב ולימד קרס על כל יושביו ובעיר פרצה שריפה. בשכבו תחת ההריסות הוא נדר לה' שאם יוציאו משם יעסוק כל חייו בלימוד התורה וגם ימשיך במה שהתחיל אבי סבתו, מחבר הספר מגיני שלמה – תירוץ קושיות בעלי התוספות על רש"י. מיד כשסיים את נדרו נפתח בפניו שביל בין העמודים שקרסו.[4] רבי מנחם מנדל מקוצק סיפר: "רבינו זצ"ל הפליא מגדולת בעל פני יהושע, שקודם שהתחיל לחבר ספרו למד את הש"ס ל"ו פעמים."[5]

נישא בשנית לטויבא, בת הגביר ישכר מלבוב, אשר החזיקו במשך כל חייו. לאחר פטירתה ממחלה ממושכת, נשא את גיטא איגר, אשר החיד"א מספר אודותיה כי במסעותיו הגיע לעיר וורמיזא שם התארח אצל הפני יהושע, ואשתו של הרב הייתה למדנית גדולה והרב ואשתו דברו ביניהם בלימוד.[6] קיבל סמיכה מאת החכם צבי.

כיהן ברבנות בעיירות הגליציאניות טרלא וליסקא (לינסק), וכן בריטשוול ובקריב. מליסקא נקרא למלא את מקום רבי צבי הירש אשכנזי בלבוב, שנפטר בא' באייר ה'תע"ח (1718), לאחר סכסוך קשה עם תומכי חתנו של הנפטר, רבי אריה לייב מאמסטרדם. בקיץ שנת ה'תפ"ד (1724) פעל קנצלר הכתר (פול') יאן סטניסלב יבלונובסקי (פול') להדחת רבי יעקב יהושע פלק ממשרת הרבנות בלבוב, לפי בקשת חלק מראשי הקהילה שהיו קרובי משפחתו של רבי משה חיים חריף, ובמקומו קיבל את המשרה רבי משה חיים חריף, שהיה יליד העיר ונכד לרבניה הקודמים. רבי משה חיים חריף נדרש לשלם סכום כסף גדול לרשויות על מנת שלא יודח גם הוא. רבי יעקב יהושע פולק עזב לבוטשאטש, שם מחותנו רבי לייבוש, "ראש מדינה" של גליל לבוב מטעם ועד ארבע ארצות, כינס את מנהיגי ועד המדינה בקוליקוב בחודש תמוז ה'תפ"ד. 13 ממנהיגי ועד המדינה חתמו בכינוס זה על הצהרה לטובת רבי יעקב יהושע פלק, ובה נאמר כי הקהילות שבגליל לבוב מכירות בו כרב המדינה, והן אף דורשות מאנשי לבוב לפצות את הרב המודח בסכום של 30,000 זהובים.

אין לאנשי הגליל עוד חלק ונחלה בק"ק לבוב ומכ"ש להרב שיקבלו עליהם, אולם אנחנו כולנו כאחד כל הקהלות הגליל מקצה אל הקצה, כולנו חייבים בכבוד המאה"ג מוהר"ר יהושע נר"ו, הוא לבדו יהיה נשיא בתוכנו וכו', והרשות נתונה מאתנו לכבוד הרב המאוה"ג מוהר"ר יהושע למעבד דינא לנפשי' להחרים ולנדות את הרב החוב"ל[7] הנתקבל, בכל קהלות הגליל, ואנשי העיר לבוב מחוייבים לשלם לו דמי נזק קרוב לשלושים אלף זהובים פאלי"ש

רבי צבי הירש הורוויץ, כתבי הגאונים, פיוטרקוב תרפ"ח, עמ' 25–53.

כתוצאה מכך כיהן רבי משה חיים ברבנות קהילת לבוב בלבד, ואילו כרב המדינה של גליל לבוב, היא רוסיה האדומה, רק רבי יהושע הוכר על ידי הקהילות שבמחוז[א][8].

רבי יהושע המשיך לחתום בתואר רב העיר לבוב עד שנת ה'תצ"ה (1735), שנים מספר לאחר שעבר לברלין; רק אז מונה לו מחליף ברבנות גליל לבוב - רבי יצחק סג"ל לנדא.

בשלהי שנת 1730 נקרא לכהן כרב בברלין, במקומו של רבי משה לבוב שפוטר ממשרתו לאחר כהונה קצרה,[9] ובתחילת שנת 1731 הגיע אליה.[10] לאחר שדן לחובה את נתן פייטל (בן) חיים אפרים, אחד מראשי העיר, התנכל לו זה והצר צעדיו, עד שהוכרח לעזוב את העיר. פלק התקבל לרב בעיר מץ בשנת 1734 במקום הרב ר' יעקב ריישר. בשנת 1741 נבחר לרב הראשי בפרנקפורט, במקומו של רבי יעקב פופרש שנפטר שנה לפני כן.

במחלוקת בין ר' יונתן אייבשיץ ור' יעקב עמדין צידד באחרון, בניגוד לעמדת רוב תושבי עירו, ונאלץ לעזוב בשנת 1751 (כמה מכתבים בעניין אליו וממנו הודפסו בספרי הפולמוס הרבים שהוציא ר' יעקב עמדין. בשנים האחרונות נמצא כתב החרם על רבי יהונתן אייבשיץ ששלח לפרנסי קהילות אה"ו, בכתב ידו.[11] מכתב התגובה של הפרנסים ששללו את ההאשמות, הודפס בספר לוחות עדות שהוציא ר' יהונתן אייבשיץ). כתב השגות על לוחות עדות בחיבור בשם חרבות צורים.[12]

לאחר שנאלץ לעזוב את פרנקפורט, הוא התגורר במנהיים ולאחר מכן בוורמייזא, שם שהה כמה שנים. לבקשת גדולי פרנקפורט הסכים לשוב לעיר בשנית לפני פסח תקי"ג (1753) אך מתנגדיו מנעו ממנו לדרוש בשבת הגדול. הוא סירב להשלים עם פגיעה כזו בכבודו[דרוש מקור], ועל כן עזב את העיר ועבר לעיר הסמוכה אופנבך, שם התחיל לכתוב את תשובתו בעניין המחלוקת, אך נפל למשכב, בעת שהסכימו קהילת פרנקפורט לקבלו בחזרה התגבר חוליו, ונפטר בי"ד בשבט תקט"ז, (17 בינואר 1756). בקהילת פרנקפורט נכתבה תפילת יזכור לעלוי נשמתו.

חיבוריו

פני יהושע, חלק שלישי, סדיליקוב 1834

הספר נדפס במקור בארבעה חלקים: חלק שני נדפס באמסטרדם שנת ה'תצ"ט (1739), חלק ראשון נדפס בפרנקפורט על המיין בשנת ה'תקי"ב 1752, חלק שלישי נדפס בפרנקפורט בשנת מותו של הפני יהושע - ה'תקט"ז (1756). חלק רביעי נדפס לאחר מותו. הספר מבאר את סוגיות הש"ס על־פי גדולי המפרשים, בעיקר התוספות ורש"י - שהמחבר היה מצאצאיהם. הביאור נעשה בשיטת העיון, החקירה, הסברה והפלפול. אופיינית לחיבור זה הירידה לפרטי הפרטים של כל סוגיה. אף ששיטת הלימוד המקובלת בדורות האחרונים רחוקה למדי מדרכו, זוכה הספר לפופולריות רבה בישיבות והוא אחד מאבני היסוד במשא־ומתן התלמודי. ספרו כולל חידושים על מסכתות ברכות, שבת, כתובות, גיטין, קידושין, בבא קמא, בבא מציעא, חולין, מכות, שבועות, ועוד כמה חידושים על מסכתות שונות. לעומת זאת נשארו בכתב יד חידושיו למסכת בבא בתרא.

כאמור, בהקדמה לספרו, הסביר שאת הספר כתב לאחר הנדר להמשיך בדרכו של אבי סבתו של אביו בספר 'מגיני שלמה' ולפרש את כל השאלות של בעלי התוספות על פירוש רש"י בש"ס.

משפחתו

רבי אריה לייב מפודהייץ בנו של רבי יעקב יהושע

שושלת בית דוד: משפחות רבניות רבות מתייחסות לפני יהושע, ומציינות זאת, מפני שהפני יהושע הוא צאצא של מחבר 'מגיני שלמה', ומחבר 'מגיני שלמה' היה מיוחס לפי הקדמת ספרו לרבינו תם, סבו רש"י, ובהמשך לרבי יוחנן הסנדלר ולדוד המלך.

צאצאיו:

  • בתו גיטל - נספתה עם אמה בפיצוץ מחסן חומר נפץ, בשנת ה'תס"ג (סביבת 1702).
  • בתו מייטל - דברי התורה של בעלה הרב שלמה דב (בעריש) הרצפלד, אב"ד גלוגא, הודפסו בספר פני יהושע תחת הכותרת 'חתנא דבי נשיאה'. נפטרה בפסח שני ה'תצ"ג (סביבת 1733)[13]
  • בנו רבי נתן, שהדפיס את ספרי אביו. כתב יד ספרו 'שארית נתן', הדן בסוגיות תלמודיות בסגנון אביו, נמצא כ-140 שנה לאחר שאבד, והודפס עם ספרו של אחיו אריה לייב.[14] היה אב בית דין העיירה דברומיל.
  • בנו רבי יששכר דב (בעריש). אביו של רבי צבי הירש רוזאניס.[15] מחבר קונטרס 'חזקת אבהתא' שהודפס בתוך ספרו של בנו הרב רוזניס - 'תשע שיטות'.
  • בנו רבי שמואל מבראדי.[דרוש מקור]
  • בנו רבי אריה ליב היה אב בית הדין בפודהייץ, ומאוחר יותר רבה של רוטרדם ורב בהנובר, חתנו של רבי חיים יונה תאומים, ומחבר הספר "פני אריה".[16] נפטר בהנובר, באדר ה'תקמ"ט (1789). דברי בנו של רבי אריה, דב (בעריש) הודפסו בספרו של אביו עם הערות ממנו, והוא אף מונה לרבה של הנובר אחר פטירת אביו. בנו שמואל ברנשטיין היה רבה של אמשטרדם.[17]

דור שני:

  • בת רבי נתן נישאה לרב מאפטא[דרושה הבהרה].
  • בנו של רבי יששכר דב הוא הרב צבי הירש רוזניס, מחבר הספר "תשע שיטות", רבה של לבוב.
  • בנה של מייטל היה הרב אהרן יהושע אליהו הרצפלד, אב בית דין רביץ' במשך יותר משלושים שנה, ונפטר בגיל מופלג בג' באלול ה'תר"ו (1846).[18]

ביאורים והרחבות

  1. ^ באסיפה של ועד ארבע ארצות שהתקיימה בירוסלב בשנה ההיא, אף השתתף רבי יעקב יהושע כרבה של לבוב בעוד רבי משה חיים לא הוזמן כלל. בעקבות כך פנו בני לבוב לשלטונות בתלונה על כך שרבי יהושע מופיע שלא כדין כרב הקהילה בעירם, ורק הודות להשתדלות הרופא אברהם יצחק פורטיס-חזק עלה בידו להינצל מהעמדה לדין ולשוב לבוטשאטש.

לקריאה נוספת

  • י"מ תא-שמע, דברים אחדים על הספר "פני יהושע" ועל מחברו, בתוך: מחקרים בתולדות יהודי אשכנז, תשס"ח, עמ' 277–285
  • י"מ תא-שמע, הגר"א ובעל "שאגת אריה", ה"פני יהושע" וספר "ציון לנפש חיה": לתולדותיהם של הזרמים החדשים בספרות הרבנית ערב תנועת ההשכלה. בתוך: סידרא, טו (תשנ"ט), עמ' 181–191
  • מרדכי הלוי הורוביץ, ר' יעקב יהושע פאלק, בתוך: רבני פרנקפורט, ירושלים, מוסד הרב קוק, 1972

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רבי יעקב יהושע פלק בוויקישיתוף   המזהה לא מולא ולא נמצא בוויקינתונים, נא למלא את הפרמטר.
ספר פני יהושע

הערות שוליים

  1. ^ לפי הגנאלוג פאול יעקבי (ר' ערך בוויקיגניה), השם נכתב "פלק" ולא "פאלק". לדבריו, עד לסוף המאה ה-18 או ראשית המאה ה-19, היה השם "פלק" שמו הפרטייידי-גרמני) של כל יהודי מרכז-אירופי ששמו העברי היה יהושע. השם פלק אינו מופיע בדף השער של אף אחד משלושת הכרכים של פני יהושע.
  2. ^ לפי דעה אחרת נולד בעיירה ונדזימשל ליד ריישא שבפולין.
  3. ^ יש המבינים מדבריו שרעידת אדמה גרמה לפיצוץ
  4. ^ אז אמרתי, עודני בתוך הגל, אם יהיה אלקים עמדי והוציאני מן המקום הזה לשלום... לא אמנע עצמי מכותלי בית המדרש ולשקוד על דלתי העיון בסוגיית הש"ס ופוסקים... ובזה חשקה נפשי לילך בעקבות אבותי ה"ה (הרב הנכבד או: הרי הוא) אבי אמי-רבתא הגאון המנוח המפורסם הרב המא"הג מוה' (המאור הגדול מורנו הרב, או: המאור הגולה - מורנו הרב) יושע, אשר שמו בקרבי (כלומר שהוא קרוי על שמו) האב"ד דק"ק (אב בית הדין של קהילת קודש) קראקא שחיבר ספר מגיני שלמה ליישב קושיות התוס' על רש"י ז"ל וליישב מה שמניחין התוספות בתימא. ולעת ההיא עדיין לא זכינו לאורו של הספר הנ"ל, רק מאשר אבותינו ספרו לנו ולמשמע אוזן תאבה נפשי (משחק מילים עם הפסוק באיכה) ללכת גם אני בדרכיו... רק כל זמן שנתחדש לי שום דבר בסוגיית הגמרא או בפירש"י ותוס' והיה הדבר נוטה בעיני - שהוא על צד דרך לימוד האמיתית, לפי דרך קדמונינו ורבותינו: אותה אבחר ואקרב לכתוב בספר הזכרונות... אמנם כן באשר שכבר נדפס ספר שו"ת לאדוני זקיני המנוח הגאון המפורסם מו"ה יושע, הנקרא גם כן בשם 'פני יהושע' (הערה: נדפס אחר מותו של מחבר ה'מגיני שלמה') לכן קראתי הספר הלז גם בשם 'אפי זוטרי' כי קטן הוא לגבי אפי רברבי - הוא החיבור של אא"ז זצ"ל (אבי אדוני זקני זכר צדיק לברכה).
  5. ^ ר' מנחם מנדל מקוצק, אמת ואמונה (עמ' עג), דעת
  6. ^ ספר "מעגל טוב" לחיד"א.
  7. ^ רמז לראשי התיבות של שמו של רבי משה חיים; "חיים בן לייזר."
  8. ^ רבי צבי הירש הורוויץ, ‏כתבי הגאונים, פיוטרקוב תרפ"ח, עמ' 28, באתר אוצר החכמה.
  9. ^ אליעזר לאנדסהוט, תולדות אנשי השם, עמ' 23–26.
  10. ^ שלמה בובר, אנשי שם, קרקוי, תרנ"ה, עמ' 106.
  11. ^ ר' שלש מאמריו המחקריים של שניאור זלמן להמן (המכונה גם סיד ליימן) "כשרב מואשם בכפירה" (אנגלית) באתר ספריית ליהמן
  12. ^ פרופ' ליימן, https://seforimblog.com/2019/11/the-alleged-blindness-of-r-jacob-joshua-falk-during-the-emden-eibeschuetz-controversy/
  13. ^ על ביתו של הפני יהושע 'כלילת יופי' דף קט"ו - 115. (אתר ספרי עברית)
  14. ^ שארית נתן, פני אריה והספד על רבי נתן ספרי האחים, בניו של הפני יהושע: 'שארית נתן' של ר' נתן, 'פני אריה' של ר' אריה לייב הודפסו בה'תרמ"ח (סביבות 1888) בלבוב, לאחר גניזתם בכתב יד משך כ-140 שנה.
  15. ^ אנשי שם, שלמה (מרטין) בובר ומקורותיו מהספר "כלילת יופי".
  16. ^ הודפס עם ספרו של אחיו רבי נתן, ר' בהערה על הספר 'שארית נתן'.
  17. ^ נראה ששמות המשפחה נשמרו על פי האם, במשפחה זו
  18. ^ ידועות תשובותיו עוד משנת ה'תקפ"א (סביבות 1828) ולפחות עד שנת ה'תר"א (סביבות 1841) בה נתן הסכמה לרב מקורטשין.


ערך זה מוגש באדיבות ויקיפדיה העברית. (הדף המקורי, רשימת התורמים)
הערך בוויקיפדיה קטן מערך זה ב -2331 תווים

לעדכון מוויקיפדיה, לחץ כאן.

NivdakVeushar.png