רבי יוסף לנדא (פוזנא)

From האנציקלופדיה היהודית
Jump to: navigation, search
רבי יוסף לנדא
רבי יוסף הצדיק מפוזנא
רבי יוסף מפוזנא - ציור שמן
לידה 1736
ה'תצ"ו
ז'ולקייב
פטירה פברואר 1801 (בגיל 65 בערך)
ה' באדר ה'תקס"א
פוזנן
כינוי רבי יוסף הצדיק
מקום קבורה פוזנן
מדינה האיחוד הפולני-ליטאי, פרוסיה
מקום מגורים האיחוד הפולני-ליטאיהאיחוד הפולני-ליטאי ז'ובקבה , לבובהאיחוד הפולני-ליטאיממלכת הבסבורגממלכת הבסבורג יברוב , לבובממלכת הבסבורגממלכת הבסבורגממלכת הבסבורג נובי ויטקוב , לבובממלכת הבסבורגממלכת הבסבורגממלכת הבסבורג סוקאל , גליציהממלכת הבסבורגפרוסיהפרוסיה פוזנן , פולין גדולפרוסיה
מקום פעילות רוסיה האדומה, גליציה
תקופת פעילות סוף המאה ה-18
השתייכות יהדות אורתודוקסית
תחומי עיסוק רבנות
תלמידיו רבי שלמה זלמן ליפשיץ, רבי אברהם לעווי
בני דורו רבי פנחס הורוביץ, רבי דוד טבל מליסא
חיבוריו זכרון שארית יוסף
בת זוג פריידא בת רבי יחזקאל לנדא
אב רבי משה פנחס
אם רבקה

רבי יוסף לנדא מפוזנא (נכתב גם: לאנדוי; ה'תצ"ו, 1736 - ה' באדר ה'תקס"א, פברואר 1801) היה רב פוסק הלכה וצדיק מפורסם בפולין, רבן של יברוב, וויטקוב, סקאהל, ופוזנן. חתנו של רבי יחזקאל לנדא, ומראשי הלוחמים בנפתלי הרץ וייזל. נודע בפרישותו ובצדקותו וכונה רבי יוסף הצדיק.

ביוגרפיה

נולד בשנת ה'תצ"ו או ה'תצ"ב[1] בז'ולקייב לאביו רבי משה פנחס מסווירז' רבה של ז'ולקייב, הפרנס האחרון של ועד ארבע ארצות בגליל לבוב, בנו של רבי אברהם ר' חיימס' מנהיג ועד ארבע ארצות בלובלין, ולרבקה בת רבי ישראל איסר מראשי קהילת ז'ולקייב.

בגיל 13 בערך,[2] נשא את פריידא בתו של רבי יחזקאל לנדא, שהיה אז רבה של יאמפול. אחרי נישואיו התגורר שנים רבות בז'ולקייב ליד אביו, בתקופה זו הסתגר בבית המדרש ולמד בהתמדה רבה. מאוחר יותר כתבו על גבי מצבתו "במשך עשרים ושתיים שנים רצופות לא ראה פני אשה גוי או חיה טמאה".[3] נודע כתלמיד חכם מופלג. חמיו העריצו מאוד, ובמכתביו כתב אליו תארי הערצה מופלגים, כמו "כבן עזאי בשוקי טבריה". פסקי הלכה וחידושים ממנו מצוטטים כבר בספרי גדולי דורו כמו "חכמת אדם",[4] ובספרי רבי חיים יוסף דוד אזולאי.[5] נחשב גם לעשיר בזכות הון שירש מאביו.

בסביבות שנת תקכ"ה או תקל"ג החל לכהן כרב העיר יברוב, שלש שנים לאחר מכן עבר לויטקוב, ומשם לסקאהל, ובשנת תק"מ נבחר כרב העיר פוזנא. מדי חודש נהג לדרוש בבית הכנסת העירוני בהלכה למעשה, ואף קרא לנשים שתבואנה להקשיב לדרשתו בעזרת הנשים.

עמדותיו

באופיו היה איש נוח ומתון. במענה לרבי ישראל יונה לנדא מקמפנו אודות חזן בלתי ראוי, העדיף להותירו במשרתו בכדי שלא להרבות מחלוקת בישראל, ואמר "מוטב להעמיד צלם בהיכל מלהחזיק במחלוקת".[6] רבי פנחס הורוביץ מפרנקפורט אף ביקש מרבי דוד טבל מליסא שיבקש מרבי יוסף להשכין שלום בין חמיו רבי יחזקאל לנדא, שנודע למתנגד חריף, לרבי יחיאל מיכל מזלוטשוב.[7]

למרות זאת בענייני דת היה קנאי ביותר, כך למשל היה מגדולי הלוחמים בנפתלי הרץ וייזל לצד חמיו, על פי הוראתו החרימו את וייזל בפומבי בפוזנא, ולאחר מכן שרפו את חיבורו "דברי שלום ואמת" ברחוב העיר,[8] ובשנת ה'תקנ"ז לאחר שעברה העיר פוזנא לשלטון פרוסי נקנס על ידי השלטון החדש בקנס של אלף טאלר במזומן, מכיוון שהעמיד בעמוד הקלון את אחד מעשירי העיר שסעד עם נכרים, ופסק להלקות רווקה שהרתה עד שהפילה את עוברה כתוצאה מכך, מעשה שהיה מנוגד לחוקי השלטון החדש.[9]

פטירתו

נפטר בה' באדר תקס"א ונקבר בבית העלמין הישן בפוזנא. אשתו פריידא עקרה אחרי פטירתו מפוזנא לדובנא שם עלו באש כתבי ידו של בעלה שהביאה עמה.

את מקומו ברבנות פוזנא מילא אחיו רבי שמואל פלקנפלד, ואחרי פטירתו בשנת תקס"ח רבי עקיבא איגר.

מסופר כי שלש שנים אחרי פטירתו, בשנת תקס"ד, אולצה הקהילה היהודית בפוזנא לפנות את בית הקברות הישן בעיר, ובשעה שפתחו את קברו של רבי יוסף מצאו את גופו שלם, בעקבות כך בוטל הפינוי.[10]

ספריו

בשנת ה'תקי"ג כשהיה כבן 17 בלבד הודפס פלפול מחידושיו בספר "אבן העוזר" מהדורת ז'ולקייב.

חלק מחידושיו לוקטו והודפסו בספר זכרון שארית יוסף מכתב יד שהיה מצוי בעזבונו של רבי משה הלברשטאם מזבורוב אחיו של רבי חיים מצאנז על ידי בנו יוסף משה הלברשטאם בקולומיה תרמ"ב. בשנת ה'תש"ס יצאו לאור במהדורה חדשה בשם חידושי רבי יוסף מפוזנא בתוספת ליקוטים מתוך הספר "וקמץ הכהן" לאחד מתלמידיו.

משפחתו

תלמידיו

קישורים חיצוניים

ספרו

הערות שוליים


שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים

לא נמצא templatedata תקין

  1. ^ גיסו ר' יעקבקא לנדא בהקדמתו ל"נודע ביהודה" כתב שבשנת תקט"ו כאשר התמנה חותנו לרב בפראג היה רבי יוסף "בן י"ט שנה"("דברי ידידות", הקדמה לנודע ביהודה, פראג תקל"ו–תקע"א, באתר אוצר החכמה), אך הרב יקותיאל אריה קמלהאר בספרו "מופת הדור" כתב ה'תצ"ב.
  2. ^ בכסלו ה'תק"י כתב אליו אביו מכתב בו הכתירו בתואר "בני האברך".[דרושה הבהרה]
  3. ^ רבי שמואל פלקנפלד, ‏בית שמואל אחרון, ישראל תשע"ב, עמ' תקע"ו, באתר אוצר החכמה (הצפייה בעמוד זה מוגבלת למנויים בתשלום בלבד, או לעורכים הפעילים באתר).
  4. ^ רבי אברהם דנציג, ‏חכמת אדם, חלק א', הלכות תערובת, כלל ס"ז סעיף ד', באתר אוצר החכמה (הצפייה בעמוד זה מוגבלת למנויים בתשלום בלבד, או לעורכים הפעילים באתר).
  5. ^ רבי חיים יוסף דוד אזולאי, ‏מדבר קדמות, מערכת ר' אות י', באתר אוצר החכמה (הצפייה בעמוד זה מוגבלת למנויים בתשלום בלבד, או לעורכים הפעילים באתר).
  6. ^ רבי יוסף פצנובסקי, ‏פרדס יוסף, חלק ג' (ויקרא), פרשת קדושים, פיוטרקוב תרצ"א–תרצ"ט, עמ' רמ"ה, באתר אוצר החכמה (הצפייה בעמוד זה מוגבלת למנויים בתשלום בלבד, או לעורכים הפעילים באתר).
  7. ^ אהרן ולדן, ‏שם הגדולים החדש, מערכת פ', אות כ"ב, ורשה תרכ"ה, עמ' ס"ה, באתר אוצר החכמה (הצפייה בעמוד זה מוגבלת למנויים בתשלום בלבד, או לעורכים הפעילים באתר).
  8. ^ לפי עדותו של וייזל באגרותיו.
  9. ^ שלמה בובר, ‏קריה נשגבה, קרקוב תרס"ג, עמ' 70, באתר אוצר החכמה.
  10. ^ רבי משה תאומים מהורודנקא בהסכמתו לספר "זכרון שארית יוסף".
  11. ^ חותנו של רבי אשר אנשיל יונגרייז מטשנגר בעל "מנוחת אשר".

NivdakVeushar.png

ערך זה נוצר בידי עורכי האנציקלופדיה היהודית באתר המכלול, והועתק לכאן באדיבות בעלי האתר.