רבי יוסף הוכגלרנטר

From האנציקלופדיה היהודית
Jump to: navigation, search
רבי יוסף הוכגלרנטר
לידה 1740
ה'ת"ק
פטירה אפריל 1807 (בגיל 67 בערך)
א' בניסן ה'תקס"ז
פוליןפולין זמושץ' , לובליןפולין
מקום קבורה זמושץ'
מדינה האיחוד הפולני-ליטאיהאיחוד הפולני-ליטאי האיחוד הפולני-ליטאי ממלכת הבסבורגממלכת הבסבורג ממלכת הבסבורג
מקום מגורים פוליןפולין יאמפולי , חמלניצקיפולין זמושץ'
מקום פעילות פולין
תקופת פעילות סוף המאה ה-18
תחומי עיסוק רבנות
תלמידיו רבי צבי הירש הלר, רבי שלמה קלוגר, רבי מנחם מנדל מקוצק
חיבוריו משנת חכמים
בת זוג צפורה בת רבי יעקב חיים הלפרין
אב רבי יעקב יצחק
צאצאים ראו להלן

רבי יוסף הוֹכְגֶלֶרְנטֶר (בכתיב יידי: הויכגילערנטער, או הויכגעלערנטער; ה'ת"ק, 1740 - א' בניסן ה'תקס"ז, אפריל 1807) היה מחבר ספרים ולמדן, רב בימפולי ובזמושץ', מגדולי הרבנים בפולין. נחשב כלמדן וחריף, וכונה על שם כך רבי יוסף חריף. מחבר "משנת חכמים" על הרמב"ם.

ביוגרפיה

נולד בשנת ת"ק לרבי יעקב יצחק הוכגלרנטר[1] רבה של זמושץ' בנו של רבי משה חיים חריף, ולאמו בת רבי אברהם ר' חיימ'ס מלובלין. בגיל ארבע עשרה נשא את צפורה בת דודו אחי אמו רבי יעקב חיים, מירוסלב וראב"ד לובלין.

נודע כעילוי וחריף, ואף כונה על שם כך "רבי יוסף חריף". בהיותו כבן 17 בלבד, כבר הודפסו מחידושיו בראש ספר "זרע אהרן" - ז'ולקייב תקי"ז.

בשנת תקי"ח מונה לרבה של יאמפול אחרי עזיבתו של רבה רבי יחזקאל לנדא לפראג, ובשנת תקל"ב לאחר פטירת אביו נבחר למלא את מקומו כרב העיר זמושץ', במשרה זו כיהן עד סוף חייו. ירש הון רב משני סביו: אבי אמו - רבי אברהם ר' חיימ'ס הפרנס, ואבי חמותו אברהם יצחק חזק - "פורטיז דוקטור".

בחלק מתקופת רבנותו בזמושץ' כיהן כמגיד מישרים בעיר רבי יעקב קרנץ המגיד מדובנא, וכחזן שלמה קשטן (וינטרוב). על פי המסופר, יחסי השניים נעכרו לאחר שרבי יעקב קרנץ התלוצץ על חזנים במסיבה בה ישבו יחד עם כמה מנכבדי העיר, ולאחר תקופה - כאשר התאספו ראשי הקהל לדון על העלאת שכרם של החזן והמגיד - הצליח וינטראוב להשפיע עליהם שיימנעו מהעלאת שכרו של רבי יעקב קרנץ. לאחר שדבריו התקבלו, פסקה הידידות בין השניים, ומכאן ואילך לא הופיעו יחד בבית הכנסת. רק ביום הושענא רבה הוכרחו השניים על ידי ראשי הקהילה לבוא לבית הכנסת; וינטראוב - כדי שיעבור לפני התיבה, ורבי יעקב - שידרוש לפני הציבור. על כך אמר הרב - רבי יוסף כי באופן כללי ביום שאומרים "תורת ה' תמימה" (מתוך תהילים י"ט, הנאמר בפסוקי דזמרה של תפילת שחרית של שבת וחג) - אין אומרים מזמור לתודה, וביום שאומרים מזמור לתודה - אין אומרים "תורת ה' תמימה"; אולם ביום הושענא רבה אומרים את שניהם יחד[2].

רבי יוסף גם התכתב בהלכה עם רבי משה סופר שכיבדו מאוד[3], לצד רבנים נוספים תמך בהיתרו של המגיד מקוז'ניץ לעגונה מסטשוב, עליו חלק בחריפות רבי עזריאל הורוויץ מלובלין[4].

האגדה החסידית מספרת כי רבי יוסף התברך מהבעל שם טוב לאחר שהיה חשוך ילדים; עקב כך כאשר נשאל מצאצאיו כיצד להתייחס לתנועת החסידות שהתפשטה, השיב לא לרודפה אך גם לא לחבור אליה, העניק גם הסכמה לספר החסידי "ליקוטים יקרים" שהודפס בלבוב בשנת תקנ"ב[5].

בשנת תק"נ הוצעה לו רבנות אמסטרדם לאחר פטירת גיסו רבי שאול מאמסטרדם אך הוא סירב, גם להצעת רבנות מקהילת קראקא בשנת תקנ"ט סירב[6].

נפטר בזמושץ' בא' בניסן תקס"ז לאחר אמירת מזמורי כ' ונ' שבתהלים. את מקומו ברבנות זמושץ' מילא בנו רבי יצחק.

ספריו

תלמידיו

משפחתו

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ שם משפחתו גלרנטר הוא תרגום של הכינוי חריף - מקור השם גלרנטר באתר בית התפוצות.
  2. ^ אברהם איטינגא, שיחת חולין של ת"ח החדש, מונקץ' תרס"ט, עמ' כ'; הרב יהודה לייב פישמן מימון, שרי המאה, כרך ד', פרק ז', עמ' 42–43.
  3. ^ רבי משה סופר, ‏חתם סופר <מהדורה חדשה>, חלק ח' - קובץ תשובות, אבן העזר סימן ס', ירושלים תשל"ג, עמ' ס"ה, באתר אוצר החכמה.
  4. ^ צבי מאיר רבינוביץ, ‏המגיד מקוזניץ, תל אביב תש"ז, עמ' 50, באתר אוצר החכמה.
  5. ^ רבי יקותיאל אריה קמלהאר, ‏דור דעה - ת"ק ת"ר, בילגוריי תרצ"ג - תרצ"ה, עמ' קי"ז, באתר אוצר החכמה.
  6. ^ מקורות שונים מספרים על צוואתו של אביו שלא לעזוב את זמושץ'.

ערך זה נוצר בידי עורכי האנציקלופדיה היהודית באתר המכלול, והועתק לכאן באדיבות בעלי האתר.

NivdakVeushar.png