רבי יוסף אלטר הגר

From האנציקלופדיה היהודית
Jump to: navigation, search
רבי יוסף אלטר הגר
Grave of Avdimi dmin (3).JPG
קברו (באמצע), ליד רבי אבדימי דמן חיפה
מקום לידה קוסוב
תאריך פטירה ח' בתמוז ה'תרל"ט
מקום פטירה חיפה, ארץ ישראל
מקום קבורה בית העלמין היהודי הישן של חיפה, ישראל
חסידות רדוביץ
מקום מגורים קוסוב, סירט, רדאוץ, צפת
מקום פעילות סירט, רדאוץ, צפת
מספר בשושלת 1
הבא רבי משה הגר
תחילת כהונה ה'תרי"ד
סיום כהונה ה'תרל"ט
אב רבי חיים הגר מקוסוב
אם ציפורה
בת זוג לאה, נכדת רבי משה צבי מסאווראן

רבי יוסף אלטר הגר (או אלטר יוסף; בערך תקפ"ג - ח' בתמוז ה'תרל"ט) היה אדמו"ר מגזע קוסוב ברדאוץ שבבוקובינה, ואחר כך בארץ ישראל, צפת. מייסד חסידות רדוביץ.

ביוגרפיה

נולד כבן שני לרבי חיים הגר מקוסוב ולציפורה בת רבי יהודה מאיר משפיטבקה. נישא ללאה בת רבי ישראל בן רבי משה צבי מסאווראן. התגורר בסאווראן, והיה חסידו של רבי משה צבי. אחרי פטירת רבי משה צבי, בכ"ה טבת תקצ"ח, עבר להתגורר בקוסוב ליד אביו.

אחרי פטירת אביו, בשנת תרי"ד, החל לכהן כאדמו"ר יחד עם שני אחיו, רבי יעקב שמשון הגר מקוסוב ורבי מנחם מנדל הגר מוויז'ניץ. בשנה הראשונה שהו שלושת האחים בקוסוב, לבקשת אמם, כעבור שנה עבר לסערעט (סירט) שם התגורר כמה שנים ואחר כך עבר לרדאוץ (ראדעוויץ), על שמה נקרא.

בשנת תרל"ג עלה לארץ ישראל והשתקע בצפת, שם פתח בית מדרש וניהל אדמו"רות. את מקומו ברדוביץ כאדמו"ר, מילא בנו רבי משה על פי מינוי אביו.

בחודש כסליו תרל"ט נפטרה אשתו ונקברה בבית הקברות העתיק בצפת. רבי יוסף אלטר הגר נסע להבראה בחיפה ולרחוץ בימה, ובשהותו בחיפה בח' בתמוז נפטר. על מקום קבורתו התנהל ויכוח בין תושבי צפת לתושבי חיפה, כשבסופו של דבר נקבר בבית העלמין היהודי הישן של חיפה, ליד ציונו של האמורא רבי אבדימי דמן חיפה. כעבור תקופה הוקם על מקום קברו אוהל, על ידי בנו רבי משה.[1]

קבר הרבנית לאה אשת רבי יוסף אלטר, מאחורי קבר בנם רבי משה

על פי המסופר היה נחשב לחכם, ואחרי פטירת אביו אמרו עליו שבוודאי יצליח להקים חצר מפוארת עם חסידים רבים, אך למעשה עקב מגוריו ברדוביץ שהייתה עיר מרוחקת ללא גרעין של חסידים לא הצליח לפתח בה את חצירו והוא עלה לארץ ישראל.[2]

בשנת תרל"ח, בעקבות סכסוך שהתגלע בהנהלת כולל עסטרייך-גליציה וכתבי פלסתר שיצאו נגד אחד המשולחים, שלחו דייני ורבני העיר צפת מכתב לראשי הכולל, בראש החותמים בא רבי יוסף אלטר מרדוביץ.[3]

משפחתו

  • בנו רבי משה - מילא את מקומו כאדמו"ר ברדוביץ, ובשנת תרנ"ז עלה אף הוא לארץ ישראל וכיהן כאדמו"ר בחיפה ולאחר מכן בצפת. בספרו "ויקח משה" הוא מביא ציטוטים רבים מתורותיו של אביו, ולפי דבריו בהקדמתו הוא קרא לספרו על שם הפסוק "ויקח משה את עצמות יוסף" כרמז לדברי אביו המוזכרים בספרו.
  • בתו - נישאה לרבי שמואל שמעלקא רובין, בן רבי יצחק רובין מברודי, חתן רבי שלום רוקח מבעלז ונכד רבי נפתלי מרופשיץ. רבי שמעלקא כיהן כאדמו"ר מפורסם בסערעט (סירט) והיו לו חסידים רבים. כאשר חמיו רבי יוסף אלטר עלה לארץ עברו אליו חלק מהחסידים.
  • בתו שיינדל רחל - נישאה לרבי מאיר יהודה שפירא, אדמו"ר בבוקובסק.

לקריאה נוספת

  • אבן שתיה, "מערכה חמישית: אדמו״ר הק׳ רבי אלטיר יוסף מראדיוויץ" עמודים ש"א-ש"כ
  • שלמה יוסף אוביץ, "בית צדיקי ראדאוויץ", בתוך: ויקח משה, בני ברק תש"ס

קישורים חיצוניים

הערות שוליים


שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים

לא נמצא templatedata תקין

  1. ^ אדמו"ר רבי יוסף אלטר האגר מראדוביץ, באתר mytzadik.
  2. ^ כך סיפר החסיד יודל עביר רוזנברג. יהודה לייב קוסטינר, טובות זכרונות חיפה תשע"ו, עמוד י"ג.
  3. ^ כרם החסידות Shevat 5746, באתר HebrewBooks

NivdakVeushar.png