רבי יוחנן בן החורני

From האנציקלופדיה היהודית
Jump to: navigation, search
רבי יוחנן בן החורני
מקום מגורים חורן, סוריה
פטירה המאה ה-1
תקופת פעילות דור ראשון תנאים
השתייכות בית שמאי
רבותיו שמאי הזקן
תלמידיו רבי אלעזר ברבי צדוק

רבי יוחנן בן החורני (ת) (לעיתים נקרא רבי יוחנן החורני) הוא תנא שחי בדור שבין תקופת הזוגות לתקופת התנאים. היה תלמידו של שמאי הזקן, אך למעשה כל ימיו עשה כדברי בית הלל. רבו של רבי אלעזר ברבי צדוק.

הדעה המקובלת היא ששמו מעיד על כך שמקום מגוריו או מקום מגורי אביו היה העיר חורן שבסוריה, אך יש הטוענים[1] שהיה גר בבית חורון.

ביקורם של זקני בית שמאי ובית הלל בסוכתו

במסכת סוכה[2] חלקו בית הלל ובית שמאי בעניין מי שראשו ורובו בסוכה, ושולחנו בתוך הבית. בית הלל מביאים ראיה לשיטתם שמותר לאכול בסוכה במצב כזה, ממעשה שאירע עם רבי יוחנן החורני, שזקני בית הלל וזקני בית שמאי באו לבקרו בסוכתו ומצאוהו יושב ראשו ורובו בסוכה ושולחנו בתוך הבית, ולא אמרו לו דבר. בית שמאי חלקו עליהם וטענו להפך, שהזקנים שביקרו בביתו אמרו לו: "אם כן היית נוהג, לא קיימת מצות סוכה מימיך!".

הקפדתו בדיני טהרה

בתוספתא על מסכת סוכה[3], מספר רבי אלעזר ברבי צדוק, שכשהוא למד אצל רבי יוחנן בן החורנית בשנת בצורת, רבי יוחנן אכל פת חרבה. רבי אלעזר אמר זאת לאביו, צדוק, ששלח אותו בחזרה לתת לרבי יוחנן זיתים. כשרבי יוחנן ראה שהזיתים לחים, הוא הבין שנלקחו מתוך חבית מלאה במוהל היוצא מן הזיתים, שלפי בית הלל נחשב כשמן ומכשיר את הזיתים לקבל טומאה, ולא הסכים לאוכלם מחשש שעם הארץ נגע בחבית וטימא את הזיתים. רבי אלעזר סיפר זאת לאביו, וזה שלח אותו להגיד לרבי יוחנן, שהחבית הייתה מנוקבת, ולכן גם לפי בית הלל לא נטמאו הזיתים שבה על ידי שנגע בהם עם הארץ. ומה שהזיתים היו לחים, זה מפני ששמרים סתמו את החור בחבית ומנעו מהמוהל לצאת.

התוספתא לומדת ממעשה זה, שרבי יוחנן נהג לאכול את חוליו בטהרה, ושאף על פי שהיה מתלמידיו של שמאי הזקן, נהג כל ימיו כדברי בית הלל.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

ערך זה מוגש באדיבות ויקיפדיה העברית. (הדף המקורי, רשימת התורמים)
הערך בוויקיפדיה גדול מערך זה ב +4 תווים

לעדכון מוויקיפדיה, לחץ כאן.

NivdakVeushar.png