רבי יהושע הורוביץ

From האנציקלופדיה היהודית
Jump to: navigation, search
רבי יהושע הורוביץ מדז'יקוב
יהושע הורוביץ.png
חיבורו העיקרי עטרת ישועה
תאריך לידה ט"ו באדר ה'תר"ח
תאריך פטירה י"א בטבת ה'תרע"ג
מקום פטירה טרנובז'ג (דז'יקוב)
מקום קבורה דז'יקוב
חסידות חסידות דז'יקוב
מקום מגורים דז'יקוב
מקום פעילות דז'יקוב
מספר בשושלת 3
הקודם רבי מאיר הורוביץ
הבא רבי אלטר הורוביץ
תחילת כהונה ה'תרל"ז
סיום כהונה ה'תרע"ג
חיבוריו עמק הלכה, עטרת ישועה
אב רבי מאיר הורוביץ
אם דבורה הורוביץ
בת זוג מרים

רבי יהושע הורוביץ (מכונה על שם ספרו עטרת ישועה; ט"ו באדר ה'תר"ח - י"א בטבת ה'תרע"ג) היה אדמו"ר ורב העיר טרנובז'ג (דז'יקוב), השלישי בשושלת דז'יקוב. נודע גם כבעל חוש מוזיקלי מפותח, והלחין מספר ניגוני תפילה, ובהם הלחן העממי-חסידי לשיר אשת חיל[1].

ביוגרפיה

נולד לרבי מאיר הורוביץ ולדבורה. נחשב ל"עילוי" ובעל כישרונות, והיה בעל מזג דינמי וסוער. בגיל 18 סיים את כתיבת ספרו, "עמק הלכה" על סוגיות הש"ס. למד אצל אביו, ובגיל צעיר התכתב עם גדולי דורו, וזכה מהם להערכה; כך לדוגמה רבי יוסף שאול נתנזון כותב עליו בהסכמתו לספרו "עמק הלכה": "ולפי מעט השנים הרבה מקנתו וראיתי איל מנגח ימה וצפונה על הדרך הנהוג לפנים, כמו ספר "דורש לציון" להגאון בעל נודע ביהודא".

בתיווך סבו רבי אליעזר הורוביץ, נשא את מרים, בת הנגיד ר' יהודה לייבוש רייך מריישא, מחסידי סבו. לאחר נישואיו החל לכהן כרב העיר דז'יקוב. את תפקיד זה הוריש לו אביו בחייו, לאחר סירובו של אחיו הבכור רבי נפתלי חיים הורוביץ לקבל את תפקיד זה[2]. רבנותו אופיינה בתקיפות, והוא היה מעורה בחיי הקהילה היהודית בעיר, תוך שהוא מחייב את ראשי הקהל להתייעץ עמו בעניינים העומדים על הפרק.

ספרו "עמק הלכה" וסדרת קונטרסים שהודפסו בתוך ספרים שונים (ראו להלן: ספריו) הקנו לו מעמד הלכתי–תורני חשוב, ושאלות רבות – הלכתיות או למדניות – הופנו אליו בעקבות כך. לאחר פטירתו, הועתקו, הוגהו, סודרו והודפסו בשנת תרצ"ב הרבה מתשובות אלו על ידי נכדו ר' חיים מנחם דוד (בנו של רבי אלטר'ל, והרב הצעיר של דז'יקוב) בשם "שו"ת עטרת ישועה". תשובות רבות נוספות אבדו במהלך מלחמת העולם השנייה.

בשנת תרל"ז נפטר אביו, "האמרי נועם", והוא החל לכהן כאדמו"ר בדז'יקוב במקום אביו. למדנותו, מנהיגותו וכישרונו המוזיקלי משכו אליו אלפי חסידים. דרשותיו שהושמעו על ידו בטישים שערך היו בנויות מתורות חסידיות, הן הכילו חידושים ורעיונות הבנויים בעיקר על גימטריה, נוטריקון וצירופי אותיות (כמסורת רבי נפתלי מרופשיץ, שהונהגה גם על ידי אביו), והצטיינו בהברקות שנונות. דרשות אלו נרשמו על ידי חסידו ר' מאיר אופען מריישא, בפיקוחו של בנו רבי אלטר'ל שאסף אותן והדפיסן תחת השם "עטרת ישועה".

היה מסתיר את דרכיו והנהגותיו, ומתנהג לעיתים בצורה מוזרה, עד שלפעמים היה ללעג אצל כאלו שלא הכירו אותו. מתנגדיו קראו לו "האדמו"ר שלא מתפלל", מכיוון שהיה מתפלל ביחידות ובשעת התפילה בציבור טייל בין המתפללים ולא התפלל עמהם.

היה מעורה בהנהגה הציבורית של דורו, ולחם בפרט נגד תנועת ההשכלה היהודית. השתתף ונאם בכינוס הרבנים בלבוב, בשנת תרל"ט, אז הוחלט על הקמת תנועת מחזיקי הדת; למרות גילו הצעיר אז (31) ישב ליד רבי יהושע מבעלז מזקני האדמו"רים באותה עת. כך הודפסה גם תפילה שחיבר בשנת תרס"ט לזמן ביעור חמץ, אז שרף יחד עם החמץ גם ספרי ההשכלה שמצא אצל הבחורים.[3]

בשנת תרס"ט העביר ממנו את משרת הרבנות בעיר דז'יקוב לבנו רבי אלטר'ל, כדי שיוכל לבסס יותר את החסידות. במהלך שנותיו האחרונות נוסדו קלויזים רבים בערים שונות, ומהם נחשבו כקלויזים מרכזיים של החסידות, בהם נמנים הקלויזים בריישא, לנצוט, מעליץ, טארנוב, קרקוב ובארנוב.

מצבו הבריאותי הורע בשנותיו האחרונות, והיו בהן שבתות שלא ערך טיש מחמת חולשתו. מצבו הידרדר בחודשיו האחרונים, והוא נפטר בשבת, י"א בטבת תרע"ג, בעירו דזי'קוב, והוא בן כ-65 בפטירתו. הלווייתו התקיימה למחרת, והוא נקבר באוהל של אדמו"רי דז'יקוב, לצד אביו.

כמלחין

החזן זיידל רובנר. שהה אצל רבי יהושע הורוביץ מספר שבועות, במהלכן האזינו זה לזה ליצירותיהם

האדמו"ר התפרסם כמלחין בעל חוש מוזיקלי מיוחד. הלחין ניגונים כמעט לכל קטעי התפילות של הימים הנוראים, כמו "חמול" ו"היה עם פיפיות". נהג גם לקחת שירים ממקורות שונים ולהתאימם לקטעי התפילה, למשל ה"מארש" של הפיוט "שערי ארמון", המשמש כ"סילוק" בתפילת נעילה של יום כיפור, הוא במקורו "מארש הניצחון" של הצי הרוסי הקיסרי. לחן שהלחין על "אשת חיל" התפרסם כלחן חסידי עממי.

מסופר כי החזן זיידל רובנר הגיע אליו במיוחד כדי להאזין לתפילותיו ולניגוניו, ושהה אצלו מספר שבועות, במהלכן השמיע אף הוא מיצירותיו; חלק מהן הושרו אחר כך על ידי האדמו"ר בשולחנותיו.[4]

מאיר שמעון גשורי כותב:

ר' יהושע העלה את חסידות דז'יקוב למדרגה די גבוהה, בכח המזון הנגיני שסיפק כל צרכה, והבאים אחריו ידעו לנהוג סלסול בנגינתו. אמנם יודעים הם להעריך גם את ניגוני השושלאות האחרים ולפעמים גם להשתמש בהם רק שמוש עראי, אבל אין ניגון דז'יקוב נדחה מפני ניגון אחר, ויהיה "גם היפה ביותר". זה נובע מהכרתם העצמית בנוגע לנגינתם שעליה תפארתם

מ. ש. גשורי, "לקורות הניגון החסידי", בתוך: אזכרה, קובץ תורני מדעי לזכרו של הרב קוק, עמ' תס"ד

רבים מניגוניו, ומניגוני דז'יקוב בכלל, השתמרו בחסידות ויז'ניץ על ידי בן אחותו רבי חיים מאיר הגר. כמו ה"אשת חיל" בניגון דז'יקוב אותו נהג רבי חיים מאיר לשיר בשבתות שלפני יום ההילולא של אדמו"רי דז'יקוב. גם לקטעים מסוימים בתפילה התאים מניגוניו, כמו "יחדשהו" לשבת מברכים. אחד מהניגונים שרבי חיים מאיר הלחין, היה בבואו לשהות אצלו דודו רבי יהושע בימי הושענא רבה ושמיני עצרת, וכמתנה הלחין עבורו שיר.[5]

משפחתו

יש מי שציין לבת נוספת, שנישאה לרבי חיים מאיר יחיאל הורוביץ מריינזוב, בנו של רבי ישראל ממעליץ-דז'יקוב (בנו של רבי יהודה ממעליץ וחתנו של רבי מאיר מדז'יקוב; הוא עצמו כיהן כאדמו"ר מדז'יקוב במעליץ)[6].

ספריו

  • עמק הלכה - על סוגיות הש"ס ושו"ת, הודפס על ידי רבי יהושע בגיל 18, לבוב תר"ל. לימים, כשהיה לאדמו"ר, ביקש לגנוז את ספרו זה ובהוראתו היה בנו רבי אלטר'ל קונה את הספרים מהמוכרים וגונזם. עם זאת, אחרי השואה הורה נכדו רבי יהודה'לה כי ניתן להפיצם.[7]
  • שו"ת עטרת ישועה - תשובות הלכתיות ופלפולים בסוגיות הש"ס. נדפס על ידי בנו רבי אלטר, בעריכת רבי חיים מנחם דוד בנו של רבי אלטר ורבה של דז'יקוב, קראקא תרצ"ב. מהדורה שנייה ירושלים תשל"ב.
  • עטרת ישועה - דרשותיו שהושמעו על ידו בטישים. נרשמו על ידי צוות כותבים מחסידיו, בראשות הרב מאיר אפען. הודפס על ידי בנו רבי אלטר (בתוספת הערות שבאו בסוגריים עגולות עם הקידומת א. ה.), בארבעה כרכים:
    • על חמישה חומשי תורה:
      • בראשית–שמות. קרקוב תרע"ט.
      • ויקרא–דברים. קרקוב תרפ"ה.
    • על המועדים:
      • ניסן–אלול. קרקוב תר"ץ.
      • תשרי–אדר. קרקוב תרצ"ו.

מהדורה שנייה הודפסה בירושלים תש"ל, על ידי נכדי רבי חיים מנחם דוד, הרב יחזקאל הורוביץ והרב מנחם דוד הגר. בשלישית הודפס הספר בשנת תשנ"ח, על ידי הרב יחזקאל הורוביץ, בעריכה מחודשת ובתוספת מראי מקומות. בשנת תש"ף יצא לאור מחדש בתוספת ביאורים, על ידי האדמו"ר מדז'יקוב גבעת זאב הרב חיים מאיר הורוביץ, גבעת זאב תש"ף.

  • קונטרס תוספת מצוה - על איסור בל תוסיף. הודפס בתוך הספר "זכרון יהושע" של רבי יהושע ניסבום, מרבני דז'יקוב. פרמישל תרל"ב.
  • קונטרס דרך מלכים - תשובה הלכתית בנושא "כדרך שהמלכים אוכלים". הודפס בסוף ספרו של רבי מרדכי נחמן שטיגליץ "דרך ים". מונקץ' תר"ס.
  • קונטרס קדושה משולשת - על קדושת ארץ ישראל וקדושת הר הבית. הודפס בסוף הספר "עמק הלכה". לבוב תר"ל[8].

לקריאה נוספת

  • מנשה יצחק מאיר שיף, "הרה"ק רבי יהושע הורוויץ זי"ע בעל ה"עטרת ישועה מדז'יקוב", בתוך: צדיקי עולם, תש"ע, עמ' ק"פ ואילך.
  • יעקב פליישר, "הדור השלישי ר' יהושע'לע הורביץ זצ"ל", בתוך: טרנובז'ג - דז'יקוב: ספר זכרון ועדות, תל אביב תשל"ג, עמ' 86 ואילך.
  • מאיר וונדר, "רבי יהושע(ל'ה) ב"ר מאיר הורביץ", בתוך אנציקלופדיה לחכמי גליציה, ח"ב עמ' 221-227.

קישורים חיצוניים

ספריו

הערות שוליים


שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים

לא נמצא templatedata תקין

  1. ^ סרטונים אשת חיל דז'יקוב בביצוע מקהלת סערט ויז'ניץ בניצחו של ר' חיים בנט, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 4:04).
  2. ^ בהמשך עלה רבי נפתלי חיים לארץ ישראל והתגורר בירושלים.
  3. ^ יעקב יהושע פליישר, "פרקים מתולדות המחבר" בתוך: עטרת ישועה - מועדים, עמוד 262, באתר היברובוקס.
  4. ^ יעקב יהושע פליישר, "פרקים מתולדות המחבר", בתוך: עטרת ישועה - מועדים, עמוד 263, באתר היברובוקס.
  5. ^ נתן אליהו רוט, ‏מאיר החיים, חלק ג', עמ' 247–248, באתר HebrewBooks.
  6. ^ מאיר וונדר באנציקלופדיה לחכמי גליציה חלק ב עמוד 221. במקורות אחרים לא קיים אזכור לבת זו, וגם וונדר עצמו בערך על רבי חיים מאיר יחיאל הורוביץ לא מציין על נישואיו לבת של רבי יהושע הורוביץ.
  7. ^ "קשר איתן" גיליון 73, עמוד 36
  8. ^ הודפס גם בתוך ספרו של חתנו רבי מנשה אייכנשטיין "תורת האשם". פודגורזה תרס"ה.

NivdakVeushar.png