רבי יהודה צבי לנגנר

From האנציקלופדיה היהודית
Jump to: navigation, search


שגיאות פרמטריות בתבנית:אישיות רבנית

פרמטרים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

רבי יהודה צבי לנגנר
לידה 11 בספטמבר 1845
ט' באלול ה'תר"ה
פטירה 28 באפריל 1907 (בגיל 61)
י"ד באייר ה'תרס"ז
האימפריה האוסטרו-הונגריתהאימפריה האוסטרו-הונגריתרוהטין , האימפריה האוסטרו-הונגרית
מקום קבורה אוקראינהאוקראינהרוהטין , אוקראינה
מקום פעילות האימפריה האוסטרו-הונגריתהאימפריה האוסטרו-הונגריתסטרטין , האימפריה האוסטרו-הונגרית
השתייכות חסידות סטרטין
תחומי עיסוק אדמו"רות
רבותיו סבו רבי אברהם מסטרטין; רבי יצחק אייזיק מזידיטשוב
בת זוג הינדה פרל (בת רבי שלמה טויב)
אב רבי אורי לנגנר
אם שרה

רבי יהודה[1] צבי לנגנר מסטרטין (ט' באלול ה'תר"ה[2], 11 בספטמבר 1845 - י"ד באייר[3] ה'תרס"ז, 28 באפריל 1907) היה האדמו"ר הרביעי של חסידות סטרטין.

ביוגרפיה[edit | edit source]

נולד בעיירה סטרטין לרבי אורי לנגנר ולשרה, ונקרא על שם סבו שנפטר מעט קודם לידתו. בילדותו למד אצל סבו רבי אברהם מסטרטין (ר' אברהם'טשי), שלמד עמו בחברותא מדי יום שיעור. החברותא נמשכה גם לאחר נישואיו[4]. בשנת ה'תרי"ט נשא את הינדה פרל, בתו של רבי שלמה טויב (חתן רבי יהודה צבי הירש אייכנשטיין). תקופה קצרה אחר חתונתו נפטרה אשתו, והוא נשא את אחותה הצעירה, גיטל לאה. לאחר נישואיו נשאר להתגורר בעיר הולדתו סטרטין[5]. לאחר נישואיו היה לתלמידו של רבי יצחק אייזיק מזידיטשוב[6].

בשנת ה'תרכ"ה, לאחר פטירת סבו רבי אברהם עברה אדמו"רות סטרטין לחתנו של רבי אברהם - רבי אורי לנגנר - אביו של רבי יהודה צבי. רבי יהודה צבי מונה תחת סבו לרבה של העיר סטרטין. על מנת למנוע חיכוכים, עבר רבי אורי לעיר רוהאטין[7]. בי"ח באייר ה'תרמ"ט, לאחר פטירת אביו, מונה לממשיך דרכו באדמו"רות. בחג השבועות של אותה השנה התפלל עם חסידיו ברוהאטין, ובימים הנוראים של שנת ה'תר"ן החל בהנהגת החצר בעיר סטרטין[8].

רבי יהודה צבי התאפיין בתפילותיו הארוכות[9]. היה משמש בעצמו כשליח ציבור בבית הכנסת שלו, ותפילתו הייתה בקול בוכים נעים ובניגון אחיד, אך ללא שירים וזמירות[10]. היה מרבה בטבילה במקווה[11]. סירב לקבל כסף מבני אדם[12], למרות שהיו בין חסידיו עשירים רבים[10]. היה מיודד עם מנהיגים חסידיים בדורו כדוגמת רבי דוד משה מטשורטקוב, רבי יצחק מאלעסק, רבי יהודה צבי מדולינא, ורבי נחום מבורשטין[13]. בתורתו היה מביא הרבה רעיונות קבליים, בדומה לרבו רבי יצחק אייזיק מזידיטשוב[14]. במאמריו היה מסנגר על עם ישראל, תוך חידוד מעלתם על פני הגויים[15].

בשנת ה'תרס"ז, בעקבות מחלת נשימה שפקדה אותו, עבר לרוהטין ובה נפטר בי"ד באייר[16]. נקבר בעיר רוהטין[17]. ממשיך דרכו היה בנו רבי יצחק אייזיק לנגנר.

תלמידיו[edit | edit source]

בין תלמידיו נמנים:

  • רבי פנחס חיים טויב - אב"ד רוזדיל
  • רבי אברהם מרדכי שלום טויב - אב"ד סאסוב
  • רבי יחיאל מיכל היבנר - אב"ד ניזנוב
  • רבי ישראל לנדא - אב"ד זלוטשוב
  • רבי אלעזר לנדא - בעל ספר "זיכרון אלעזר", ונכדו של רבי אלעזר לנדא בעל ה"יד המלך".
  • רבי שבתי ליפשיץ - אב"ד אורשיווע
  • רבי בנציון גסנבויער מקומרנה

משפחתו[edit | edit source]

בניו
חתניו
  • רבי חיים הלוי אייזן - אב"ד סווירז'. בנו של רבי אביגדור. בנו של רבי חיים נשא את בת דודו רבי ישראל מברודי.
  • רבי יחיאל מיכל הורודנר - אב"ד סטרטין.
  • רבי משה פנחס פרנקל-תאומים מחודורוב.
  • רבי ישראל פרנקל מפרמישלן.
  • רבי נפתלי ישכר בער ברנדוויין מלמברג.
  • רבי דב בר מסטרטין - כיהן כאדמו"ר בלבוב.

קישורים חיצוניים[edit | edit source]

הערות שוליים[edit | edit source]

  1. ^ או:יהודא. כפי שרשם את שמו.
  2. ^ רבי יחיאל מיכל היבנר, שו"ת הד"ר, ‏חלק א', סימן י"ח, ד"ה ונהירנא, לבוב תרנ"ד, דף ט"ז, עמוד א', באתר אוצר החכמה.
  3. ^ וונדר; אהרן יעקב בראנדוויין, ‏"ראשי פרקים מתולדות רבותינו", בסוף הספר דגל מחנה יהודה <מהדורה חדשה>, ניו יורק תשע"ב, עמ' תשנ"ד, באתר אוצר החכמה (הצפייה בעמוד זה מוגבלת למנויים בתשלום בלבד, או לעורכים הפעילים באתר). תאריך הפטירה המופיע אצל שוורץ כי"א באייר, מוטעה הוא, והוא הועתק מסבו רבי יהודה צבי ברנדויין.
  4. ^ מרשימות רבי שלמה זלמינא ווינברג, אצל שוורץ, עמ' ע"ז ועמ' ע"ט.
  5. ^ שוורץ, עמ' ע"ט.
  6. ^ שוורץ, עמ' ע"ט–פ', על פי פאר יצחק, פרק ט"ו, אות י"ז.
  7. ^ שוורץ, עמ' ע"ט–פ', ועל פי רשימת הפרונומרנטין, שבסוף ספר אופן הגלגלים.
  8. ^ שוורץ, עמ' פ"א.
  9. ^ שוורץ, עמ' פ"א. מפי רבי אהרן יעקב בראנדוויין אדמו"ר מסטרטין ששמע מפי רבי ישראל יוסף עקהויז.
  10. ^ 10.0 10.1 וונדר, עמ' 582.
  11. ^ קובץ בית ישראל, סי' קמ"ג.
  12. ^ עיתון המצפה, י"ט באייר ה'תרס"ז.
  13. ^ שוורץ, עמ' צ"א.
  14. ^ שוורץ, עמ' פ'.
  15. ^ שוורץ, עמ' פ"ב–פ"ג.
  16. ^ שוורץ, עמ' צ"ב–צ"ג, על פי מיכלא דאתוותא, סי' קמ"א–קמ"ב (ציון יום הפטירה כי"א אייר, מוטעה, והוא לקוח מסבו); וונדר; אהרן יעקב בראנדוויין, ‏"ראשי פרקים מתולדות רבותינו", בסוף הספר דגל מחנה יהודה <מהדורה חדשה>, ניו יורק תשע"ב, עמ' תשנ"ד, באתר אוצר החכמה (הצפייה בעמוד זה מוגבלת למנויים בתשלום בלבד, או לעורכים הפעילים באתר).
  17. ^ אהרן יעקב בראנדוויין, ‏"ראשי פרקים מתולדות רבותינו", בסוף הספר דגל מחנה יהודה <מהדורה חדשה>, ניו יורק תשע"ב, עמ' תשנ"ד, באתר אוצר החכמה (הצפייה בעמוד זה מוגבלת למנויים בתשלום בלבד, או לעורכים הפעילים באתר).

NivdakVeushar.png