רבי יהודה בן יצחק מסר לאון

From האנציקלופדיה היהודית
Jump to: navigation, search
רבי יהודה בן יצחק מסר לאון
לידה 1166
ד'תתקכ"ו
פריזפריז ממלכת צרפת , פריז
פטירה 1224 (בגיל 58 בערך)
ד'תתקפ"ד
פריזפריז ממלכת צרפת , פריז
כינוי רבי יהודה שׂירילאון, רבי יהודה מפריז, רב הארי"ה
השתייכות בעלי התוספות
רבותיו ר"י הזקן
תלמידיו רבי יחיאל מפריז, רבי משה מקוצי
חיבוריו תוספות רבי יהודה מפאריש
אב רבי יצחק

רבי יהודה בן רבי יצחק (מכונה גם רבי יהודה שׂירילאון, או רבי יהודה מפריז[1], וכן כונה גם רב הארי"ה וכדומה[2]; ד'תתקכ"ו, 1166ד'תתקפ"ד, 1224[3]) היה אחד מחשובי בעלי התוספות בצרפת וראש ישיבת פריז. חיבר תוספות על מספר מסכתות בתלמוד, המכונים "תוספות ר' יהודה מפאריש".

רבותיו ותלמידיו

רבינו יהודה שירליאון היה תלמידו המובהק של דודו ר"י הזקן. יחד עמו למדו אצל ר"י חכמים רבים כמו רבי ברוך בן יצחק בעל התרומה, רבי שמשון בן אברהם משאנץ, רבי שמשון מקוצי, רבי אלחנן בנו של ר"י, ועוד; רבים מהם הקימו מרכזי תורה גדולים בצרפת לאחר פטירת ר"י רבם, וביניהם היה רבי יהודה שירליאון שייסד ישיבה חשובה בפריז.

תלמידיו היו מגדולי בעלי התוספות בתקופתם, ביניהם רבי יחיאל מפריז שלימים היה ליורשו בראשות ישיבת פריז, רבי משה מקוצי מחבר ספר מצוות גדול, ורבי יצחק בן משה מווינה מחבר הספר "אור זרוע" (שאף עשה אצלו שימוש חכמים[4]).

חיבוריו

רבי יהודה שירליאון כתב קובצי תוספות רבים שהיו מבוססים על תוספותיו של רבו ר"י הזקן. תוספותיו עובדו על ידי תלמידיו, ומתורתו נשתייר הרבה בקובצי התוספות שלפנינו. מחיבוריו המקוריים מצויים כיום תוספותיו למסכת מגילה שנדפסו בדפוסי התלמוד שלפנינו[5], וכן תוספותיו למסכת ברכות שנדפסו לראשונה על שם רבי יהודה החסיד, אך הוברר שאינם לו אלא לרבי יהודה שירליאון[6], חלק מתוספותיו למסכת שבת[7], חלק מתוספותיו למסכת עבודה זרה[8] ו"תוספות ישנים" למסכת יומא, שנקראים על שמו ונכתבו על ידי תלמידו הסמ"ג[9].

כינויו

כינויו "שׂיריליאון" הוא על פי כינוי שמו, מצרפתית: שׂיר (sir) = אדון; ליאון (Lion) = אריה, והוא כמו: "אדון ר' אריה", שכן אריה הוא שם נלווה ליהודה[10]. בדומה לכך גם כינויו "ארי"ה", הוא בהסתמך על שמו "יהודה".

משפחתו

יצחק הצרפתי
 
 
שמואלרש"י
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי מאיר
 
יוכבדרחלשמחהמרים
 
ריב"ן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רשב"םר"ת
 
מרים
 
שמשון מפלייזארבי יצחק בן רבי מאירשלמהמרים
 
רבינו שמואל מוויטרירבינו יום טוב מפלייזאאליעזר
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יצחקיוסף
 
שלמהאברהם משאנץ
 
 
 
 
רבי יהודה בן יום טוביוסף
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ר"י הזקן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ריצב"א
 
רבינו שמשון משאנץ
 
 
יצחק
 
 
רבנו אלחנן
 
 
רבי יעקב
 
 
יהודה שירליאון
 
 
שמואל
רבי שמואל מעכו

מקרא

      - גיס


קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ תוספות, מסכת עבודה זרה, דף כ', עמוד ב', ד"ה ענוה; רבנו יונה, על הרי"ף, מסכת ברכות, דף ל"ז, עמוד א', ד"ה אמר רבא; מהר"ם מרוטנבורג, ברכות מהר"ם, סימן ה', והלכות שמחות, סימן ה', וכן בעוד מקומות רבים בספריו (ובעיקר בשו"ת מהר"ם מרוטנבורג); ספר הנייר, י"ח, כ"א וכ"ו; רבי מרדכי בן הלל, מרדכי, מסכת שבת, פרק יציאות השבת, רמז ר"ס, ועוד.
  2. ^ תוספות ישנים, למסכת יומא, דף ב', עמוד א', דף ח', עמוד א'; רבינו ארי"ה: שם, דף י"ג, עמוד א'; הרב ארי"ה: שם, דף י"ד, עמוד א'.
  3. ^ תשובת מהרש"ל, סי' כ"ט.
  4. ^ אור זרוע, חלק ד', פסקי עבודה זרה, סימן רס"ב.
  5. ^ ראו א"א אורבך, בעלי התוספות.
  6. ^ נדפס מחדש על פי כתבי יד בשני כרכים על ידי הרב ניסן זק"ש, מכון התלמוד הישראלי, ירושלים תשכ"ט-תשל"ב.
  7. ^ לפרקים י"ז-כ"א, ראו במבוא לתוספות ר"י הזקן ותלמידיו למסכת שבת, כרך א', מכון אופק, ירושלים תשס"ז.
  8. ^ נדפס על ידי הרב משה יהודה הכהן בלוי, בתוך שיטת הקדמונים על מסכת עבודה זרה, ניו יורק תשכ"ט.
  9. ^ תוספות ישנים למסכת יומא, בעריכת הרב אביגדור אריאלי, ירושלים 1993, עמ' 7.
  10. ^ ישראל מאירוביץ, פרקים בתולדות ישראל, ‏חלק א', ראשוני ומייסדי הישוב באשכנז : רבינו גרשום מאור הגולה, אשדוד תשס"א, עמ' ע', באתר אוצר החכמה.
  11. ^ ראב"ן הירחי, ספר המנהיג, הלכות ציצית, עמוד תרמ"ט.

ערך זה מוגש באדיבות ויקיפדיה העברית. (הדף המקורי, רשימת התורמים)
הערך בוויקיפדיה קטן מערך זה ב -2062 תווים

לעדכון מוויקיפדיה, לחץ כאן.

NivdakVeushar.png