רבי חיים מאיר הגר

From האנציקלופדיה היהודית
Jump to: navigation, search
רבי חיים מאיר הגר
לוחית זיכרון ליד בית מגוריו של הרב חיים מאיר הגר ברחוב אהבת שלום 13 בבני ברק
בית מגוריו של הרב חיים מאיר הגר ברחוב אהבת שלום 13 בבני ברק

הרב חיים מאיר הגר (אמרי חיים) (ט"ו בכסלו, ה'תרמ"ח 1 בדצמבר 1887 - ט' בניסן ה'תשל"ב 24 במרץ 1972) היה בעל "האמרי חיים", האדמו"ר הרביעי לשושלת החסידית ויז'ניץ. היה ממנהיגי היהדות חרדית, חבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל וממנווטי דרכה.

ביוגרפיה

נולד לרבי ישראל הגר, האדמו"ר מויז'ניץ בויז'ניץ. נקרא חיים מאיר על שם סבו רבי חיים מקוסוב (התורת חיים) וסבו רבי מאיר מדז'יקוב. בשנת תרס"ה נישא למרגלית (מרגליא[1]) בתו של רבי זאב מרחמסטריווקא. לאחר חתונתו התגורר ליד חמיו אך לאחר תקופה קצרה חזר לויז'ניץ עקב געגועיו לטיש של אביו. במלחמת העולם הראשונה עקר עם אביו לגרויסוורדיין (אוראדיה) ברומניה.

בתרצ"ו (1936) אחר פטירת אביו, הוכתר לממלא מקומו כאדמו"ר מויז'ניץ בעיר גרויסוורדיין. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה הורע מצבם של יהודי הונגריה והאדמו"ר היה פעיל בהסתרתם של צעירים רבים שנלקחו לעבודות כפייה בצבא ההונגרי. מספר חודשים טרם פלישת הנאצים להונגריה הגה תוכנית להברחת יהודים מהעיר גרויסוורדיין לרומניה מתוך הבנה שמצבם הטוב יחסית, של יהודי הונגריה, זמני בלבד, אך התוכנית לא יצאה לבסוף אל הפועל. עם פלישת הנאצים להונגריה בשנת תש"ד (1944), הועבר עם יהודי גרויסוורדיין לגטו. בתו שבע ברכה הצליחה לסדר לו אישור ליציאה למחנה עבודה קטן של הצבא ההונגרי בכפר קטן בשם שואו-ווהארהג'י. האדמו"ר ביקש להימנע מעבודה בשבת והוא פצע את עצמו וכך הצליח לשכנע את הקצינים ההונגרים שיאפשרו לו להיות בשבת בכפר יחד עם חתנו רבי יהודה הורוויץ מדז'יקוב ושני חסידים שגם הם פצעו את עצמם. בשבת שולחו אסירי המחנה הקטן לאושוויץ. האדמו"ר ושלושת מלוויו ניצלו את שהותם בכפר, והצליחו לברוח ברגל לגבול עם רומניה עם חסיד נוסף. עם סיום מלחמת העולם השנייה, חזר הרב הגר לעיר גרויסוורדיין, והמשיך לכהן בה כאדמו"ר. לאחר יותר משנה, כשראה שהקומוניזם מתבסס ברומניה החליט להגר ועבר לבלגיה שם התגורר כשנה ובחודש אלול תש"ז עלה לארץ ישראל ובשנת תש"ח החל בהקמת שיכון ויז'ניץ בבני ברק. מלבד בניית דירות ומוסדות לימוד וחינוך, בנה גם מלון, אולם שמחות וכן קנה חלקה בבית הקברות שומרי שבת כשהכנסות ממקומות אלו נועדו להחזיק את מוסדות ויז'ניץ.

נפטר בט' ניסן תשל"ב (1972) ונטמן בחלקת-ויז'ניץ בבית הקברות שומרי שבת בבני ברק[2].

לאחר פטירתו הקים חתנו הרב משה ארנסטר את קריית 'מאור חיים' בירושלים ואת קריית 'מאור חיים' בצפת, על שמו.

יצירתו

נחשב ללמדן ומתמיד גדול וקיבל סמיכה לרבנות מרבי שלום מרדכי שבדרון, המהרש"ם מברז'אן. דברי תורתו נאספו בסדרת הספרים "אמרי חיים" ו"ליקוטי אמרי חיים". תורתו מתובלת בגימטריות רבות כמיטב המסורת של חסידות ויז'ניץ.

חיבר מספר ניגונים, המתאפיינים ברגש. מבין לחניו התפרסמו "כבודו מלא עולם","השבת נועם הנשמות", ועוד.

חסידים מפורסמים

צאצאיו

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים


שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים

לא נמצא templatedata תקין

  1. ^ שמה המדויק נתון לוויכוח בין בניה. רבי משה יהושע טוען ששמה מרגלית ורבי מרדכי טוען ששמה מרגליא.
  2. מעריב, 24 במרץ 1972

ערך זה מוגש באדיבות ויקיפדיה העברית. (הדף המקורי, רשימת התורמים)
הערך בוויקיפדיה גדול מערך זה ב +1602 תווים

לעדכון מוויקיפדיה, לחץ כאן.

NivdakVeushar.png