רבי חיים מאיר הגר
הרב חיים מאיר הגר (אמרי חיים) (ט"ו בכסלו, ה'תרמ"ח 1 בדצמבר 1887 - ט' בניסן ה'תשל"ב 24 במרץ 1972) היה בעל "האמרי חיים", האדמו"ר הרביעי לשושלת החסידית ויז'ניץ. היה ממנהיגי היהדות חרדית, חבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל וממנווטי דרכה.
Contents
ביוגרפיה
נולד לרבי ישראל הגר, האדמו"ר מויז'ניץ בויז'ניץ. נקרא חיים מאיר על שם סבו רבי חיים מקוסוב (התורת חיים) וסבו רבי מאיר מדז'יקוב. בשנת תרס"ה נישא למרגלית (מרגליא[1]) בתו של רבי זאב מרחמסטריווקא. לאחר חתונתו התגורר ליד חמיו אך לאחר תקופה קצרה חזר לויז'ניץ עקב געגועיו לטיש של אביו. במלחמת העולם הראשונה עקר עם אביו לגרויסוורדיין (אוראדיה) ברומניה.
בתרצ"ו (1936) אחר פטירת אביו, הוכתר לממלא מקומו כאדמו"ר מויז'ניץ בעיר גרויסוורדיין. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה הורע מצבם של יהודי הונגריה והאדמו"ר היה פעיל בהסתרתם של צעירים רבים שנלקחו לעבודות כפייה בצבא ההונגרי. מספר חודשים טרם פלישת הנאצים להונגריה הגה תוכנית להברחת יהודים מהעיר גרויסוורדיין לרומניה מתוך הבנה שמצבם הטוב יחסית, של יהודי הונגריה, זמני בלבד, אך התוכנית לא יצאה לבסוף אל הפועל. עם פלישת הנאצים להונגריה בשנת תש"ד (1944), הועבר עם יהודי גרויסוורדיין לגטו. בתו שבע ברכה הצליחה לסדר לו אישור ליציאה למחנה עבודה קטן של הצבא ההונגרי בכפר קטן בשם שואו-ווהארהג'י. האדמו"ר ביקש להימנע מעבודה בשבת והוא פצע את עצמו וכך הצליח לשכנע את הקצינים ההונגרים שיאפשרו לו להיות בשבת בכפר יחד עם חתנו רבי יהודה הורוויץ מדז'יקוב ושני חסידים שגם הם פצעו את עצמם. בשבת שולחו אסירי המחנה הקטן לאושוויץ. האדמו"ר ושלושת מלוויו ניצלו את שהותם בכפר, והצליחו לברוח ברגל לגבול עם רומניה עם חסיד נוסף. עם סיום מלחמת העולם השנייה, חזר הרב הגר לעיר גרויסוורדיין, והמשיך לכהן בה כאדמו"ר. לאחר יותר משנה, כשראה שהקומוניזם מתבסס ברומניה החליט להגר ועבר לבלגיה שם התגורר כשנה ובחודש אלול תש"ז עלה לארץ ישראל ובשנת תש"ח החל בהקמת שיכון ויז'ניץ בבני ברק. מלבד בניית דירות ומוסדות לימוד וחינוך, בנה גם מלון, אולם שמחות וכן קנה חלקה בבית הקברות שומרי שבת כשהכנסות ממקומות אלו נועדו להחזיק את מוסדות ויז'ניץ.
נפטר בט' ניסן תשל"ב (1972) ונטמן בחלקת-ויז'ניץ בבית הקברות שומרי שבת בבני ברק[2].
לאחר פטירתו הקים חתנו הרב משה ארנסטר את קריית 'מאור חיים' בירושלים ואת קריית 'מאור חיים' בצפת, על שמו.
יצירתו
נחשב ללמדן ומתמיד גדול וקיבל סמיכה לרבנות מרבי שלום מרדכי שבדרון, המהרש"ם מברז'אן. דברי תורתו נאספו בסדרת הספרים "אמרי חיים" ו"ליקוטי אמרי חיים". תורתו מתובלת בגימטריות רבות כמיטב המסורת של חסידות ויז'ניץ.
חיבר מספר ניגונים, המתאפיינים ברגש. מבין לחניו התפרסמו "כבודו מלא עולם","השבת נועם הנשמות", ועוד.
חסידים מפורסמים
- רבי שמואל יעקב קאהן האדמו"ר מתולדות אברהם יצחק.
- הרב אליעזר דוד פרידמן, רב בית המדרש מחנובקה 99 בלונדון.
- הרב מרדכי שטיין, האדמו"ר מפאלטישאן.
צאצאיו
- רבי משה יהושע הגר - האדמו"ר מויז'ניץ בבני ברק.
- רבי מרדכי הגר - האדמו"ר מויז'ניץ מונסי, ניו יורק בארצות הברית.
- מרים, בזיווג ראשון אשת רבי יהודה הורוויץ מדז'יקוב. בזיווג שני אשת הרב יהושע גרינוולד מחוסט. בזיווג שלישי אשת הרב יצחק יעקב ווייס, גאב"ד ירושלים.
- הינדא, אשת רבי נפתלי חיים אדלר מדז'יקוב. בנם הוא רבי ישראל אליעזר אדלר מדז'יקוב, ואחד מחתניהם הוא רבי שמואל ברזובסקי מסלונים.
- שבע ברכה ארנסטר, אשת הרב משה ארנסטר, נשיא קריות "מאור חיים" בצפת ובירושלים
- ציפורה פרידמן, אלמנת הרב ד"ר ישראל בן-שלום (פרידמן), האדמו"ר מפשקאן ראש ישיבת ההסדר אהבת ישראל, בנתיבות
לקריאה נוספת
- דבריו חיים וקיימים, הליכותיו והנהגותיו, משיחות וכתבי תלמידו רבי שמואל יעקב קאהן, ירושלים, תשע"ז
קישורים חיצוניים
- אמרי חיים - חלקים א', ב', ג', ד', באתר Hebrewbooks
- מאיר החיים - חלקים א', ב', ג', ד', ה', תולדותיו, בעריכת נתן אליהו רוט. אתר היברו בוקס.
- נתן אליהו רוט, קדוש ישראל חלק ב', פרק כ"ג, תולדותיו וקורותיו, באתר היברובוקס.
- ליל ה'סדר' אצל ה'אמרי חיים' מויז'ניץ • כך זה נשמע, באתר בחדרי חרדים
- ק. נפתלי, בית ויז'ניץ - חלוץ היצירה החסידית בישראל, מעריב, 5 באוקטובר 1965
- ויזניץ - המעוז לתורה ולחסידות בישוב החדש, בתוך: בית יעקב, גיליון 25, סיון תשכ"א, עמ' 10-9, באתר HebrewBooks
- אריה בן חנוך, שושלת ויז'ניץ המעטירה, בית יעקב, גיליון 147, אייר תשל"ב (1972), עמ' 5-4, 22, באתר HebrewBooks
- צבי ירקאי, זה השולחן.../ ליל שבת קודש אצל האדמו"ר מויז'ניץ, בית יעקב, גיליון 147, אייר תשל"ב (1972), עמ' 23, באתר HebrewBooks
- לַחֲזוֹת בְּנֹעַם • לכבוד ההילולא: וידאו נדיר מהרה"ק בעל ה'אמרי חיים' מויז'ניץ זי"ע, באתר gdn.
הערות שוליים
שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים
לא נמצא templatedata תקין
- ^ שמה המדויק נתון לוויכוח בין בניה. רבי משה יהושע טוען ששמה מרגלית ורבי מרדכי טוען ששמה מרגליא.
- מעריב, 24 במרץ 1972
ערך זה מוגש באדיבות ויקיפדיה העברית.
(הדף המקורי, רשימת התורמים)
הערך בוויקיפדיה גדול מערך זה ב +1602 תווים
לעדכון מוויקיפדיה, לחץ כאן.
