רבי חיים הגר מקוסוב (השני)

From האנציקלופדיה היהודית
Jump to: navigation, search
רבי חיים הגר
האדמו"ר מקוסוב
אין תמונה חופשית
תאריך לידה ה'תר"ס
מקום לידה קוסוב
תאריך פטירה ל' בתשרי ה'תש"ג
מקום פטירה ברכבת בדרך מגטו קולומיאה למחנה ההשמדה בלז'ץ
חסידות קוסוב
מקום מגורים קוסוב
מספר בשושלת 5
הקודם רבי משה הגר (קוסוב)
הבא בן אחותו, רבי אברהם יהושע העשיל הגר מקוסוב-זלישטשיק
תחילת כהונה ה'תרפ"ה
סיום כהונה ה'תש"ג
אב רבי משה הגר (קוסוב)
אם רעכל
בת זוג העניא רבקה

רבי חיים הגריידיש: האגער או האגר, ה'תר"ס - ל' בתשרי ה'תש"ג) היה האדמו"ר החמישי בשושלת חסידות קוסוב. נרצח בשואה עם אשתו וכל ילדיו.

ביוגרפיה

נולד בקוסוב, בן יחיד לרבי משה הגר מקוסוב ולרעכל בתו של רבי אברהם מנדל שטיינברג. בשנת ה'תר"פ נסמך להוראה על ידי סבו רבי אברהם מנדל שטיינברג, רבי מאיר אריק אב"ד בוצ'אץ'[1] ועל ידי רבי יעקב שור אב"ד קיטוב. נישא לרבקה בת רבי משולם פייבוש וורמן, (בן רבי יעקב יצחק מזברז', בן רבי ישראל לייב האדמו"ר מבוטשאטש, בן רבי אברהם דוד מבוטשאטש) רב ואדמו"ר בפלטיצ'ן[2] ואחר כך ביאסי.

עם פטירת אביו בשנת ה'תרפ"ה החל לכהן כאדמו"ר בעיר קוסוב. על פי תיאורים היה רבי חיים גבה קומה ויפה תואר, תלמיד חכם ועסקן ציבורי. ידע לנגן בכינור.[3] היה בקשר ידידות עם קרוב משפחתו רבי ישראל הגר, ששהה בבית אביו רבי משה בתקופת מלחמת העולם הראשונה כשנמלט מויז'ניציה.

בשנת ה'תרצ"ה ביקר בארץ ישראל, יחד עם רבי דוד שפרבר אב"ד בראשוב, שהיה חסיד קוסוב. הוא תכנן להשתקע בחיפה, ורצה להשקיע שם 40,000 זלוטי, אך חסידיו הניאו אותו מהרעיון ובהשפעתם קנה במקום זאת דירה בקולומיאה.[3]

בשובו מארץ ישראל, בשנת ה'תרצ"ו, תכנן להדפיס את שלושת חיבוריו: "חורבן בית המקדש", "טהרת המשפחה" ו"הלכות מקוואות".[3]

במלחמת העולם השנייה שהה בגטו קולומיאה, בשנים ת"ש-תש"ב. הוא הוברח על ידי חסידיו לקוסוב, שם הסתתר בבונקר ממנו היה אמור להיות מוברח מחוץ לאזור הכיבוש. עקב מצב בריאותו הוא נאלץ לשוב לגטו טרם בוא המבריחים. באקציה שנערכה לאחר מכן הוא נתפס עם בניו ובנותיו, ונשלח ברכבת למחנה ההשמדה בלז'ץ, שם מצא את מותו בליל ל' בתשרי ה'תש"ג, לעיני בנו אלתר'ל.[4] אחרים טוענים שנספה באושוויץ.[5]

משפחתו

אשתו העניא רבקה, נורתה בגטו קולומיאה בטבת ה'תש"ב, יחד עם הבת חוה, שהייתה מאורסת לברוך בן רבי ישראל שלום יוסף הגר האדמו"ר מאוטיניא. גם שאר הילדים, אלתר יעקב שמשון, יוסף, משה והבת שינצי - נספו בשואה.

בן אחותו היחידה וגיסו רבי שרגא פייבוש הגר מזלישטשיק, הרב אברהם יהושע העשיל הגר (נפטר בתש"ס), החל לכהן אחרי המלחמה כאדמו"ר מקוסוב-זלישטשיק בארצות הברית. אחר פטירתו מכהן בנו רבי שרגא כאדמו"ר מקוסוב.

הערות שוליים


שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים

לא נמצא templatedata תקין

  1. ^ כך נכתב בתחילת הספר לקט עני, מהדורת תשס"ו. וונדר בערכו כותב "ר' פייבל ויליג אב"ד בוטשאטש" ומשמיט את שמו של רבי מאיר אריק.
  2. ^ אחר שעזב את פלטיצ'ן כיהן בה באדמו"רות חתן אחותו רבי אלעזר טוורסקי, מייסד חסידות פאלטישאן.
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 מאיר וונדר, אנציקלופדיה לחכמי גליציה, חלק ב', עמוד 33-34.
  4. ^ מנשה אונגר, אדמו"רים שנספו בשואה, עמודים 90-91. בתחילת הספר לקט עני, מהדורת תשס"ו, מופיעה הנצחה לזכרו בה נכתב "יום ההילולא שנקבעה אחר הקדוש אדמו"ר ר' חיים זצ"ל, הוא א' דר"ח מרחשוון"; מנוסח זה עולה כי יום פטירתו אינו ידוע בוודאות.
  5. ^ מאיר וונדר, אנציקלופדיה לחכמי גליציה, חלק ב', עמוד 34.

NivdakVeushar.png