רבי חיים אריה לייבוש הורוביץ

From האנציקלופדיה היהודית
Jump to: navigation, search
רבי חיים אריה לייבוש הורוביץ
רבי חיים אריה הורוויץ
לידה יוני 1851
ח' בסיוון ה'תרי"א
האימפריה האוסטרו-הונגריתהאימפריה האוסטרו-הונגרית ברודי
פטירה 20 בנובמבר 1904 (בגיל 53)
י"ב בכסלו ה'תרס"ה
קרקוב
מקום קבורה בית הקברות החדש בקרקוב
מדינה האימפריה האוסטרו-הונגריתהאימפריה האוסטרו-הונגרית
מקום מגורים ז'ולקייב, קרקוב
מקום פעילות גליציה
תקופת פעילות סוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20
השתייכות יהדות אורתודוכסית
תחומי עיסוק רבנות
רבותיו סבו רבי משולם ישכר הורוביץ
תלמידיו רבי משה שמואל בלייכר
בני דורו רבי יעקב וידנפלד, רבי עקיבא קורניצר, רבי יצחק שמלקיש
חיבוריו חיי אריה, תקון עירובין, מודעה רבה
בת זוג צפורה בת מיכאל ציפרס
אב רבי שאול הורוביץ
אם רבקה נכדת רבי אלכסנדר סנדר מרגליות
צאצאים בנו רבי צבי הירש הורוביץ
חתימה
חתימת ר' חיים לייבוש הורוביץ.png

רבי חיים אריה לייבוש הלוי איש הורוביץ (בכתיב ארכאי: הורוויץ; ח' בסיוון ה'תרי"אי"ב בכסלו ה'תרס"ה), רב בקהילות קרקוב וז'ולקייב תוך מחלוקת עם החסידים המקומיים. תלמיד חכם בעל השכלה כללית והשקפה מתונה, התיר את הטלטול ברשות הרבים בקרקוב תוך פולמוס הלכתי עם רבים מרבני דורו. והיה פעיל בעסקי ציבור. מחבר שו"ת "חיי אריה".

עמד בראש אסיפת הרבנים העולמית שהתכנסה בקרקוב באב תרס"ג, אך נטען כי הכשיל אותה עקב חששו מרפורמות דתיות שהיא עלולה לקדם.

ביוגרפיה

נולד בברודי לרבי שאול הורוויץ רבה של טיסמניץ, בנו של רבי משולם ישכר הורוויץ מסטניסלב, ולרבקה שהייתה נכדת רבי אלכסנדר סנדר מרגליות. היה תלמידו של סבו רבי משולם ישכר. בצעירותו רכש גם השכלה כללית מלבד בקיאות בש"ס ופוסקים. נחשב לנואם בעל כושר רטורי

בא' בטבת תרכ"ח נשא את צפורה בת מיכאל ציפרס מראשי הקהילה היהודית בקרקוב, (חתנו של רבי משה יעקב הוכגלרנטר מקרקוב, בנו של רבי חיים הוכגלרנטר בן רבי יוסף הוכגלרנטר מזמושץ', הקים בית מדרש בקרקוב שנקרא על שמו, נפטר בשנת תר"נ). ואחרי נישואיו התגורר בקרקוב. הוא שימש כמזכירו של רב העיר רבי שמעון סופר

בשנת תרל"ז ייסד בקרקוב תלמוד תורה כללי, בו למדו גם לימודי חול בניגוד למקובל בקהילות היהודיות עד אז, בכדי שאלו המעוניינים בלמודים אלו, לא יאלצו ללמוד בבתי ספר פולניים. יוזמה זו נתקלה בהתנגדות חזקה מצד השמרנים בקהילה. שכר הלימוד בתלמוד תורה זה היה גבוה, ולמדו בו בני עשירים, המנהל הפדגוגי היה מרקוס וינטר מתלמידי החתם סופר ומספר התלמידים בו הגיע לכ-150 תלמידים[1]. המוסד התקיים זמן קצר ונסגר כשעזב רחא"ל את העיר.

בשנת תרל"ט נפטר רבה של ז'ולקייב - רבי יצחק שמשון הורוביץ-מייזלש, ורחא"ל נבחר לממלא מקומו לאחר שניצח בהתמודדות את רבי אברהם בנימין קלוגר שנתמך על ידי החסידים, ואת רבי יצחק חיות בנו של רבי צבי הירש חיות; החסידים בעיר לא קיבלו את בחירתו, בשל התלמוד תורה הכללי שייסד בקרקוב למורת רוחם של החסידים שם, ומחלוקת קשה פרצה בקהילת ז'ולקייב. בתשרי תרמ"א הגיע רבי חיים לייבוש לז'ולקייב, ובבואו נערכו הפגנות נגדו שהצריכו את התערבות המשטרה המקומית. בחירתו אושרה לבסוף על ידי הרשויות המקומיות הודות לתמיכתם של ראשי הקהילה הנאורים. סמוך לבואו העביר רבי חיים לייבוש מתפקידם את שלושת השוחטים של העיר שפעלו כל העת כנגד בחירתו, וניסו להפוך את הגלגל לטובתו של המתחרה רבי אברהם בנימין קלוגר, והביא מעיר אחרת שוחט חילופי, מעשה זה עורר סערה גדולה והקים עליו את זעמם של חסידי בעלז, ובעיתון החרדי בגליציה קול מחזיקי הדת שהיה נתון להשפעת חסידות בעלז, אף פורסם מאמר חריף כנגדו בשל כך.

ברבנות קרקוב

בחורף תרמ"ה עזב רחא"ל את ז'ולקייב וחזר לקרקוב על מנת להתמודד על משרת הרבנות בעיר שהתפנתה לאחר פטירתו של רבי שמעון סופר באדר תרמ"ג. החסידים התנגדו למינויו עקב פרשת התלמוד תורה, ותמכו ברבי עקיבא קורניצר חתנו של רבי שמעון כרב העיר, ורחא"ל מונה בשנת תרמ"ח לתפקיד ממלא מקום הרב בלבד, לצד רבי עקיבא קורניצר חתנו של הרב המנוח שמונה על ידי החסידים. בקיץ תרנ"ט היה לרב הרשמי של הקהילה.

נודע בעסקנותו ובפעליו לטובת הקהילה, ופעמיים אף הוזמן לראיון אצל הקיסר פרנץ יוזף. כמו כן השתדל רבות לטובת פליטי הפוגרומים ברוסיה של שנת תרס"ג. והביע אהדה גם לחובבי ציון.

בחודש אב תרס"ג יזם רבי אהרן מנדל כהן מקהיר כינוס אסיפה עולמית של רבנים בקרקוב במטרה ליצור מוסד רבנות עולמי (עוד קודם לכן ניסה הרב כהן לחדש את הסמיכה), רבי חיים לייבוש התנגד לכינוס האסיפה עקב חששו משינויים ותיקונים בדת שהיא עלולה להכריז עליהם; הוא שלח מכתב לרב כהן שיבטל את האסיפה ואיים כי ישלח מכתבים לרבני גליציה שיחרימו את האסיפה. לאחר לחצים רבים ולאור הופעתה של משלחת רבנים ממצרים בראשותו של הרב כהן, ניאות לבסוף לקיום האסיפה, בתנאי שלא ידונו בה בענייני הלכה או על הציונות[2], ובתנאי שהוא יעמוד בראשה, וינהל את האספות בפועל, מתוקף מעמדו כמרא דאתרא.

האסיפה נחשבה על ידי המארגנים ככישלון, ומלבד שבועה אותה הקריאו הרבנים על שקריות עלילת הדם היא התפזרה ללא תוצאות. מאוחר יותר הואשם רבי חיים לייבוש כי השתמש במעמדו כיושב ראש האסיפה בכדי לחבל בהצלחתה, עקב חששו מתיקונים בדת שהיא עלולה להכריז עליהם[3].

פטירתו

בשנתו האחרונה לקה במחלת לב, נפטר מדלקת ריאות במוצאי שבת י"ב בכסלו תרס"ה בשעה 3.00 לפנות בוקר, אבל כללי הוכרז בקרקוב וגם התיאטרון העירוני שבת לרגל המאורע, עיריית קרקוב הציעה להדליק לכבודו את פנסי הרחובות, אך הבקשה נדחתה על ידי דייני העיר עקב האיסור של הליכה בחוקות הגוים.

ביום שני נערכה הלווייתו בהשתתפות רבבות, הספידוהו אחיו רבי פנחס מברדשין ובניו הרבנים, וכן רבנים נוספים, ביניהם: רבי אברהם מנדל שטיינברג ורבי שמואל פירר. ההספדים נמשכו עד השעה 17.00 אחה"צ. נקבר בבית הקברות החדש בקרקוב.

113 שנה אחרי פטירתו - בי"ב בכסלו תשע"ח חודשה מצבתו על ידי אגודת אהלי צדיקים[4].

אשתו צפורה שימשה במשך כ-50 שנה כאם בית היתומים בקרקוב, נפטרה בל' בכסלו תרפ"ח.

פולמוס העירוב

בשנת תרמ"ח הדפיס רבי חיים לייבוש את ספרו "תקון עירובין" במגמה להתיר את הטלטול בשבת בקרקוב, על אף שעמודי העירוב הוסרו, בהסתמך על נהר הוויסלה הזורם במרכז העיר, וכן על גדרות וצורות הפתח ועל היתר דומה שנערך בוורשה. כנגד ההיתר יצא בחריפות רבה רבי מנחם מנדל קרנגל תלמיד חכם וביבליוגרף בעל שם מקרקוב, שהדפיס ספר נגדי בשנת תרנ"ב בשם "תורת עירובין", רבי חיים לייבוש הדפיס בתגובה קונטרס בשם "מודעה רבה", והרב קרנגל חזר והדפיס תגובה נגדית בשם "ביטול מודעה"[5].

בדעתו של רבי חיים לייבוש תמכו: סבו רבי משולם ישכר הורוויץ מסטניסלב[6], אביו רבי שאול הורוויץ מטיסמניץ[6], רבי חיים אלעזר וקס[6], ודייני העיר, רבי חיים נתן דמביצר, רבי יוסף לדרברגר, ורבי קלונימוס גוטווירטה. בדעתו של הרב קרנגל תמכו רבי עקיבא קורניצר[7], ורבנים נוספים ביניהם: רבי יצחק שמלקיס[7], רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם[7], רבי שלום מרדכי שבדרון[7], רבי יצחק אלחנן ספקטור[7], רבי ישראל איסר שפירא[7], ורבי יעקב וידנפלד שלא הסכים לפרסם את דעתו לאיסור כנגד דעתו של רבו מנוער רבי משולם ישכר הורוויץ[7][6].

ספריו

תלמידיו

רבי אהרן לוין הוסמך על ידו להוראה.

משפחתו

צאצאיו

קישורים חיצוניים

הערות שוליים


שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים

לא נמצא templatedata תקין

  1. ^ קראקא - ספר קהילה, ירושלים תשי"ט, באתר אוצר החכמה.
  2. ^ על שני תנאיו אלו אמר אז רבי חיים לייבוש כפרפרזה את הפסוק "כי מציון תצא תורה" (שמואל הכהן שפירא, ‏אספת הרבנים בקראקא, דראהאביטש תרס"ג, עמ' 4, באתר אוצר החכמה).
  3. ^ ראו: רבי אהרן מנדל כהן, ‏כנסת הגדולה, חלק ב', אלכסנדריה תרס"ג-תרס"ד, עמ' ח'–ע"ה, באתר אוצר החכמה.
  4. ^ רבי חיים לייבוש הורוויץ באתר אידישע וועלט.
  5. ^ רבי מנחם מנדל קרנגל, ‏ביטול מודעה, בתוך: "תורת עירובין", קרקוב תרנ"ב, עמ' כ"ג, באתר אוצר החכמה.
  6. ^ 6.0 6.1 6.2 6.3 תקון עירובין, קרקוב תרמ"ח, באתר אוצר החכמה.
  7. ^ 7.0 7.1 7.2 7.3 7.4 7.5 7.6 רבי מנחם מנדל קרנגל, ‏תורת ערוב - שו"ת הגאונים, בתוך: תורת עירובין, קרקוב תרנ"ב, עמ' 54 ואילך, באתר אוצר החכמה.

NivdakVeushar.png