רבי חיים אברהם דב לוין

From האנציקלופדיה היהודית
Jump to: navigation, search
רבי חיים אברהם דב לוין
אין תמונה חופשית
כינוי המלאך
פטירה יוני 1938
ו' בסיוון ה'תרצ"ח
מקום קבורה ארצות הבריתארצות הברית ניו ג'רזי, ארצות הברית
מדינה האימפריה הרוסיתהאימפריה הרוסית  האימפריה הרוסית, ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית
מקום מגורים איליה, מינסק, ברונקס
מקום פעילות האימפריה הרוסיתהאימפריה הרוסית האימפריה הרוסית, ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית
תקופת פעילות ראשית המאה ה-20
השתייכות חסידות חב"ד
תחומי עיסוק חסידות
רבותיו רבי שמואל שניאורסון, רבי שלום דובער שניאורסון
תלמידיו רבי יעקב שור
בני דורו רבי שרגא פייבל מנדלוביץ'
חיבוריו אוצר אגרות קודש
שם השושלת המלאכים
אב רבי שניאור זלמן מקרסילוב
צאצאים בנו רפאל זלמן

רבי חיים אברהם דב הכהן לוין (או אברהם (חיים) דובער לוין, כונה גם "המלאך"; נפטר בו' בסיוון ה'תרצ"ח) היה משפיע חסידי בארצות הברית, מייסד ומנהיג קהילת המלאכים. בינו לבין חסידות לובביץ' שררה מתיחות אידיאולוגית לאחר פרישתו ממנה. נודע בפרישותו הקיצונית, ובהטפתו להסתגרות בפני העולם המודרני.

ביוגרפיה

נולד לפני שנת ה'תר"י[דרוש מקור] (1850) או בשנת ה'תרכ"א לשניאור זלמן לוין אב"ד בקרסילוב (אנ')[1]. בגיל אחת עשרה התייתם מאביו. התגורר באיליה והיה מחסידי רבי שמואל שניאורסון ("מהר"ש") מליובאוויטש ובנו הרש"ב[2], לפי מקורות אחדים היה מחסידי קאפוסט[3], בזמן הנהגתו של הרש"ב עזב את חסידות ליובאוויטש, לפי מקורות חב"דיים לאחר שטען באוזני הרש"ב כי בנו הריי"צ "קורא ספרים חיצוניים", דבר שהתפרש כניסיון לסכסך בין הרש"ב לבין בנו, מתוך מטרה לרשת את האדמו"רות[4].

במלחמת העולם הראשונה עבר להתגורר במינסק.

המלאכים

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מלאכים (קבוצה חסידית)

בשנת תרפ"ד היגר לארצות הברית (יש אומרים עקב רדיפות מצד חסידי ליובאוויטש[דרוש מקור]), שם התגורר בברונקס, והיה רב בבית המדרש "נוסח האר"י".

הרב לוין היה בעל הדרת פנים ומראה מרשים, והתנהג בקיצוניות ובפרישות. הנהגותיו בעבודת ה' היו באופי של הנהגות מראשית ימי תנועת החסידות. בשבתות ובחגים היה מונע את עצמו משינה. בין היתר סופר עליו כי היה עומד למעלה מ-10 שעות אחוז מחשבות ומתבונן בשתיקה[5]. עקב תכונות אלו כונה "המלאך". את תלמידיו ושומעי לקחו הדריך ללבוש ציצית גדולה ולגדל פיאות ארוכות, שלא כדרך חב"ד, וכך גם לבושם היה חריג מהמקובל: חליפות ארוכות. הוא הורה להם שאת לימודם בתלמוד בבלי יעשו רק מתוך התלמוד הבבלי של דפוסי סלאוויטא וזיטומיר שהוערכו מאוד בתנועת החסידות, ולא בש"ס וילנא - דבר שקומם כנגדם את ראשי הישיבות בארצות הברית.

פרישתו מחסידות חב"ד החשיבה אותו כמתנגד לה, ורבי שרגא פייבל מנדלוביץ' עודד את תלמידיו מישיבת תורה ודעת ללמוד עמו, כתריס בפני ההשפעה החב"דית הגוברת[6], אך בשנת תרצ"ה לאחר חילוקי דעות ותקריות עם הרב מנדלוביץ' ותלמידיו, כמו החבאת כרכי התלמוד בבלי של תלמידי הרב לוין (שהיו מדפוסי סלאוויטא וזיטומיר), עזבו תלמידיו את ישיבת תורה ודעת, והקימו את ישיבת "נתיבות עולם" בוויליאמסבורג בראשות תלמידו הרב יעקב שור.

יחסיו עם תנועת חב"ד

בחב"ד הוערך בתחילה כמעמיק גדול בחסידות, אם כי לפי מקור מסוים דעתו של "הרשב"ץ" לא הייתה נוחה ממנו כבר אז[7]. לאחר שפרש, היחס אליו הפך להיות שלילי. בחב"ד הגדירו את שיטתו כ"חיצוניות", והצביעו על הדרכתו לתלמידיו לפרוש מהעולם הזה בניגוד לשיטת חב"ד.

הרב יואל כהן כתב במכתב מכסלו תשי"ב את התרשמותו מה"מלאכים" לאחר שחזר על מאמרי חסידות בבית המדרש של המלאכים, לפי הוראתו של רבי מנחם מנדל מליובאוויטש להפיץ את מאמרי החסידות בבתי כנסיות:

"המלאכים, כה קוראים פה לחסידי המלאך האלטן ניט - אינם אוחזין מנשיאי חב"ד רק עד אדמו"ר הצמח צדק, כי אומרים שהוא המלאך היה ממלא מקומו. ומכ"ק אדמו"ר מהר"ש האלטן זיי ניט בכל זאת אין מנגדין אליו, מה שאין כן לכ"ק אדמו"ר הרש"ב נ"ע וכ"ק אדמו"ר זי"ע יש להם שנאה. יש להם תלמוד תורה וקונים ספרי לימוד עבור ילדיהם מספרי המרכז לעניני חינוך, הם קורעים השער בלאט מהספר, כי נזכר שם שם המרכז לענייני חינוך תחת נשיאותו של כ"ק אדמו"ר. בשנים אחר שהתפשטו הפעולות של כ"ק אדמו"ר באמריקה אף על פי כן הם מחזיקים עדיין בשטותם (כי רבם המלאך הכניס בהם ארס נגד ליובאוויטש), אבל לנגד בגלוי אינם יכולים רק זו מחלוקת ישנה... את הרעל נגד ליובאוויטש אפשר להכיר ברגע הראשון".

יוסף אשכנזי, "הרב מרדכי שמואל אשכנזי", כפר חב"ד תשע"ז, עמ' 355.

.

פטירתו

נפטר בו' בסיוון תרצ"ח. על מצבתו נכתב "הלך בדרך אמת ורבים בו זיכה".

את מקומו בהנהגת הקהילה מילא תלמידו הרב יעקב שור, אחיו של רבי גדליה שור.

משפחתו

  • בנו רפאל זלמן - נפטר בשנת תשנ"א.

כתביו

מכתב חיזוק שכתב רחא"ד לוין לבנו רפאל זלמן. המכתב אינו מופיע ב"אוצר אגרות קודש"

מכתביו, הכתובים - רובם ביידיש - בשפה חריפה ובסגנון תובעני, הוצאו לאור לאחר פטירתו בספר בשם "אוצר אגרות קודש", ירושלים תשי"ב (מהדורה נוספת: ניו יורק תשל"ג). רוב מכתבים אלו לבנו, וחלק מהם לחסידיו. הספר הודפס בעילום שם המחבר, והוא מתואר כ"אחד מהמיוחדים שבדורו, אחד מן הרמתיים ושמו טמיר ופלי". שמו מרומז בתיאור תוכן הספר: "עֹלות בקנה א'ח'ד' (=ראשי התיבות של שמו הפרטי) כפתור ופרח".

לקריאה נוספת

  • המלאך - שערי השגות, יצחק הרשקוביץ, בני ברק תשע"ז.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים


שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים

לא נמצא templatedata תקין

  1. ^ יוסי בן-הרוש, עולם ישן אמיץ: ר' אברהם דובער הלוין ('המלאך') – שיטתו ותפיסת עולמו, ברשת החברתית המקוונת Academia.edu.
  2. ^ ראו איגרת אליו מהרש"ב: אגרות קודש, ניו יורק תשמ"ו, חלק ב', עמ' קצ"א.
  3. ^ קובץ אהל יוסף, חלק ד', ניו יורק תשע"א, עמ' כ"ו.
  4. ^ יהודה חיטריק, רשימות דברים, ניו יורק תשמ"ה, חלק ב', עמ' רנ"ד; יוסף אשכנזי, הרב מרדכי שמואל אשכנזי (על רבי מרדכי שמואל אשכנזי ומדבריו), כפר חב"ד תשע"ז, עמ' 355.
  5. ^ קדם בית מכירות פומביות, ‏קטלוג קדם - 48, ירושלים תשע"ג, עמ' 117, באתר אוצר החכמה.
  6. ^ ישראל ג'ייקובסון, ‏זכרון לבני ישראל, ניו יורק תשנ"ו, עמ' קצ"ב, באתר אוצר החכמה (הצפייה בעמוד זה מוגבלת למנויים בתשלום בלבד, או לעורכים הפעילים באתר).
  7. ^ שניאור זלמן ברגר, ישראל נח הגדול, ישראל תשס"ו, עמ' 252.

NivdakVeushar.png