רבי חיים אברהם גאגין

From האנציקלופדיה היהודית
Jump to: navigation, search
הרב חיים אברהם גאגין
Rabbi Haim Avraham Gaguine.jpg
איור המיוחס לרב גאגין
כינוי מירקאדו גאגין, אג"ן
תאריך לידה ה'תקמ"ז
תאריך פטירה כ' באייר ה'תר"ח (בגיל 61 בערך)
מקום פטירה ירושלים בפרט, וארץ ישראל בכלל
מקום קבורה הר הזיתים
תאריך לידה לועזי 1787
תאריך פטירה לועזי 1848
מקום פעילות ירושלים
תפקידים נוספים ראש ישיבת בית אל, ראשון לציון וחכם באשי
חיבוריו "יריעות האוהל", "חוקי חיים", "מנחה טהורה" ו"חיים מירושלים"

הרב חיים אברהם גאגין (במסמכים רשמיים כונה: חכם מירקאדו גאגין נהג לחתום את שמו בראשי תיבות: אג"ן; תקמ"ז, 1787 - כ' באייר תר"ח, 1848) היה מקובל מפורסם שכיהן כראש ישיבת המקובלים בית אל בירושלים, ושימש כחכם באשי הרשמי, הראשון בארץ ישראל. בין פעולותיו הידועות הייתה הצלת השומרונים מסכנת מוות. חתנו של הרב רפאל אברהם שלום מזרחי שרעבי שכיהן אף הוא כראש "ישיבת המקובלים בית אל".

ביוגרפיה

ספר הדרשות "חיים מירושלם"

נולד בקושטא שבטורקיה לרב משה גאגין, בן למשפחת גאגין. הועלה בילדותו לירושלים ולמד בישיבות העיר.

בשנת ה'תר"ב (1842), עם הינתן התפקיד הרשמי לרב בעיר ירושלים, אוחדו על פי חקיקה חדשה באימפריה העות'מאנית תפקיד החכם באשי - נציגם הרשמי של היהודים בפני שליטי האימפריה העות'מאנית, עם תפקיד הראשון לציון - המנהיג ליהודי ארץ ישראל מהמאה ה-17, והרב גאגין היה הרב הראשון בירושלים ששימש בתפקיד המאוחד. עמד בקשר עם רבני קהילות יהודיות, בין השאר, עם הרב ד"ר יהודה ביבאס כאשר כיהן כרב קהילת קורפו.

בין שלל תפקידיו, היה אחראי לתשלום מיסי היהודים לממשל הטורקי, ובסמכותו הייתה היכולת להטיל מסים פנימיים על מזון, כדוגמת בשר, יין או מצות.

כונה בפי רבני ירושלים "רבן של חסידים", ובפי ערביי העיר "שייח אל יהוד". בימי כהונתו כחכם באשי, ניהל חלופת מכתבים עם רבנים מפורסמים בדורו מרחבי העולם, בעיקר בנושאי הלכה וחיזוק היישוב היהודי בארץ ישראל.

בספרו ״חוקי חיים״, מספק הרב גאגין הצצה למחלוקת של רבני ירושלים בנוגע לכספי החלוקה.

כתב ספר בשם מנחה טהורה על מסכת מנחות, שהודפס בסלוניקי בתקפ"ה (1835). בשנת תר"א (1841) סייע לישראל בק להקים בית דפוס בירושלים, ובו הדפיס גאגין את שני ספריו הבאים: ספר התקנות וההסכמות (אחד הספרים הראשונים שהודפסו בירושלים בתר"א, 1841) וחוקי חיים (תר"ב, 1842). ספר דרשותיו "חיים בירושלים" יצא לאור בדפוס אג"ן ושותפו שמואל צוקרמן, ירושלים תרמ"ב (1882).

נפטר בירושלים ונקבר בבית הקברות בהר הזיתים.

בנו היה הרב שלום משה חי גאגין.

הצלת השומרונים

בימיו של הרב חיים אברהם גאגין היו השומרונים בסכנת כליה, לאחר שאברהים פחה המצרי קיבל את השליטה על סוריה וארץ ישראל בשנת תקצ"א (1831). על התקופה הקשה לשומרונים כותב ד"ר אליעזר הלוי, מזכירו של משה מונטיפיורי, שביקר בשכם בשנת תקצ"א (1831):[1] "נחשבו לו השומרונים לעובדי אלילים, אשר לא אבה לתת להם ניר בארצו. ותהי להם עת צרה אשר כמוה לא נהייתה, כי ידעו כי נכון המַוֳת מידו." לאחר גירוש הכוחות המצריים של מוחמד עלי מארץ ישראל, בשנת 1840 (ת"ר), מספרת אליזבט רוג'רס - אשת הקונסול הבריטי, כי תושבי שכם רדפו את השומרונים באכזריות מפני שלא רצו לקבל עליהם את דת האסלאם.

חכמי הדת המוסלמים טענו שלשומרונים אין דת, וכי הם לא מאמינים בספרים הכתובים ברוח הקודש: תורת משה, הברית החדשה, ספר תהילים, הנביאים והקוראן. המוסלמים טענו שרק לכת המאמינה לפחות באחד מהספרים הללו יש להתייחס בסובלנות (ראו: אהל אל-כתאב). לעומתם, השומרונים טענו כי הם מאמינים בחמישה חומשי תורת משה. המוסלמים, שלא ידעו את לשון הקודש או את כתב היד השומרוני, לא קיבלו את דבריהם. שומרוני העיר שכם חיו בסכנת מוות דומה לזו שקרתה לבני עדתם בדמשק במאה ה-17, שם הנותרים המירו דתם ורק בודדים נמלטו. איום זה היווה סכנת כיליון של העדה השומרונית.

השומרונים פנו בבקשה לעזרה אל הרב גאגין והוא עזר להם בכך שנתן להם תעודה בכתב המאשרת: העם השומרוני הוא ענף מבני ישראל המודה באמיתות התורה.

חיבוריו

הוציא לאור

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ יצחק בן-צבי, ספר השומרונים, עמ' 36.


ראשי ישיבת המקובלים בית אל
רבי גדליה חיון רבי שלום שרעבי רבי יום טוב אלגאזי רבי חזקיהו יצחק שרעבי רבי רפאל אברהם שלום מזרחי שרעבי רבי חיים אברהם גאגין רבי ידידיה רפאל אבולעפיה רבי אהרן עזריאל
תקצ"ז (1737) -
תקי"א (1751)
תקי"א (1751) -
תקל"ז (1777)
תקל"ז (1777) -
תקס"ו (1806)
תקס"ו (1806) -
תקס"ח (1808)
תקס"ח (1808) -
תקפ"ז (1827)
תקפ"ז (1827) -
תר"י (1850)
תר"י (1850) -
תרל"א (1871)
תרל"א (1871) -
תרמ"א (1881)
רבי שלום משה חי גאגין רבי ששון בכר משה פרסיאדו רבי מסעוד הכהן אלחדאד רבי שלום הדאיה רבי עובדיה הדאיה (במערב העיר) רבי שלום מרדכי חיים הדאיה (במערב העיר) רבי מאיר יהודה גץ הרב ישראל אביחי
תרמ"א (1881) -
תרמ"ג (1883)
תרמ"ג (1883) -
תרס"ג (1903)
תרס"ג (1903) -
תרפ"ז (1927)
תרפ"ז (1927) -
תש"ה (1945)
תשי"ח (1958) -
תשכ"ט (1969)
תשכ"ט (1969) -
תש"ע (2010)
תשל"ג (1973) -
תשנ"ה (1995)
תשנ"ה (1995) -
מכהן

ערך זה מוגש באדיבות ויקיפדיה העברית. (הדף המקורי, רשימת התורמים)
הערך בוויקיפדיה גדול מערך זה ב +1362 תווים

לעדכון מוויקיפדיה, לחץ כאן.

NivdakVeushar.png