רבי דובער שניאורי
לידה |
24 בנובמבר 1773 ט' בכסלו ה'תקל"ד ![]() | ||||
---|---|---|---|---|---|
פטירה |
28 בנובמבר 1827 (בגיל 54) ט' בכסלו ה'תקפ"ח ![]() | ||||
מקום קבורה |
![]() | ||||
מקום מגורים | העיירה לובביץ' ברוסיה | ||||
השתייכות | חב"ד ליובאוויטש | ||||
בת זוג | הרבנית שיינא | ||||
אב | רבי שניאור זלמן מלאדי | ||||
אם | הרבנית שטֶרנא | ||||
צאצאים |
חיה מושקא - אשת הצמח צדק דבורה לאה - אשת הרב יעקב ישראל טברסקי מנוחה רחל - אם היישוב היהודי בחברון | ||||
|
רבי דובער שניאורי, המכונה "אדמו"ר האמצעי" (ביידיש: דער מיטעלער רבי) (ט' בכסלו ה'תקל"ד, 24 בנובמבר 1773 – ט' בכסלו ה'תקפ"ח, 28 בנובמבר 1827), היה האדמו"ר השני בשושלת אדמו"רי חסידות חב"ד, שעמד בראשה משנת ה'תקע"ג (1812) ועד לפטירתו בשנת ה'תקפ"ח (1827).
Contents
קורות חייו
נולד ביום ט' בכסלו תקל"ד לרבי שניאור זלמן מלאדי (בעל התניא) וסטֶערנא. בשנת ה'תקמ"ח נישא לשיינא.
עוד בחיי אביו, בשנים ה'תק"ן-ה'תקנ"א, שימש דובער כמדריך רוחני לצעירי החסידים בכיתות הלימוד ('החדרים') שייסד אביו. לאחר פטירת אביו בשנת ה'תקע"ג מונה לממלא מקומו בראש חסידות חב"ד, ובאותה שנה קבע דירתו בעיירה לובביץ' שברוסיה.
על שיטתו בהבנת דברי אביו ב"ספר התניא" חלק חברו רבי אהרון מסטרשלה, שבעקבות כך פרש והקים חצר משלו.
שנה לאחר מכן הקים ועד מיוחד לבניין ערי ישראל ברוסיה הלבנה אשר נהרסו בעת המלחמה. שנה לאחר מכן השתדל ופעל להפריש חלקי אדמה בפלך חרסון וייסד שם מושבות יהודים.
שנה לאחר מכן ייסד יישוב חסידי חב"ד בחברון ורכש בעיר מבנה, המשמש היום בית כנסת הקרוי על שם בתו מנוחה רחל סלונים, אשר הגיעה לחברון ונחשבת לאם היישוב החב"די בחברון.
ב-1815 ייסד 39 מושבות חקלאיות יהודיות בקרקעות שהעמידו לרשותו שלטונות רוסיה (יישובים אלו היו קיימים כ-120 שנים והושמדו על ידי הנאצים במלחמת העולם השנייה)[1].
בכ"ב בתשרי ה'תקפ"ז (5 באוקטובר 1826) נאסר ונחקר בעקבות הלשנה, ובי' בכסלו של אותה שנה שוחרר לביתו. יום זה נחשב אחד מחגי הגאולה של חסידות חב"ד.
נפטר לאחר מחלה קשה ביום הולדתו ה-54 (ט' בכסלו תקפ"ח), בהיותו בעיר ניז'ין שבאוקראינה, על קברו הוקם אוהל ולידו קבור נכדו רבי ישראל נח שניאורסון.
משנתו
אדמו"ר האמצעי המשיך וביסס את תורת חסידות חב"ד שאותה יסד אביו. ייחודו של אדמו"ר האמצעי היה בהרחבה והעמקת התורה, תוך התבססות על מאמרי החסידות של אביו. וכך, מאמרים משל אביו שהם בני מספר עמודים בודדים, מתבארים על ידי אדמו"ר האמצעי על פני עשרות ולעיתים אף מאות (!) עמודים.
במאמרים ובספרים שהוציא ביסס למעשה את עבודת ההתבוננות כעבודה המרכזית של חסידי ליובאוויטש. מחסידיו דרש לעסוק בעיון השכלי וברכוז מעמיק על מנת לתפוס ולהפנים את תורת האלוקות המתוארת בכתביו; כפי שהוא כותב על עצמו בתחלת אחד מספריו (קונטרס התפעלות):
"וזהו כל מגמתי מנעוריי לכל אהוביי ומבקשי דברי אלקים חיים באמת, שיוקבע בנפשם אור חיי עולם לתכלית המכוון שהוא עניין גילוי אלקות בנפשם."
במאמריו יישם הלכה למעשה את שיטת העבודה, כאשר כל מושג שאותו הוא מבאר, הוא חוזר ומבאר אותו מזוויות הסתכלות שונות ומוסיף משלים רבים לשם הבנתו. לעיתים הוא יורד ומבחין בהיבטים דקים ומופשטים של המושג, באופן אשר מקשה על הבנת הלומד אשר אינו מעורה בתהליך ההתבוננות.
אדמו"ר האמצעי כתב ספרי חסידות סדורים אשר עוסקים בנושאים מוגדרים; זאת בשונה מאדמו"רי חב"ד האחרים, שמרבית ספריהם התבססו על מאמרי חסידות שנאמרו בעל-פה. במסורת החב"דית נמסר שכל אחד מהספרים הללו נכתבו לסוג מסוים של חסידים, מלבד שני ספרים ("שערי אורה" ו"שער האמונה") אשר נועדו לכלל החסידים לשם הכרה ולימוד של עיקרי תורת החסידות: שער היחוד הוא 'המפתח דתורת החסידות' (המפתח של תורת החסידות), ושערי אורה - 'אלף-בית דתורת החסידות' (הא"ב של תורת החסידות)[2].
חיבוריו
רבי דובער כתב רשימות ("הנחות") מהדרושים בתורת חב"ד שאמר אביו האדמו"ר הזקן. כשנתמנה לאדמו"ר אמר דרושים שלו שהיו מבוססים על דרושים של אביו, אך בתוספת הרחבה וביאור. בנוסף לכך כתב עשרה ספרים, שהם כנראה דרושים ערוכים שלו, והדפיס אותם בימי חייו, חלק משמות הספרים נקרא "שערים", שער היחוד, שער האמונה, שער התפילה וכדומה. ספרים אחדים מדרושיו נדפסו סמוך לאחר פטירתו. משנות השמונים של המאה העשרים נדפסו בהוצאת קה"ת, מכתבי יד שלו ומכתבי יד מעתיקים, סדרה של 19 כרכים בשם "מאמרי אדמו"ר האמצעי". בנוסף נדפסו אגרותיו ששרדו.
הספר הראשון אותו סדר אדמו״ר האמצעי בצורה זו הוא סדורו של אביו המכונה סדור עם דא״ח, בספר זה הוא איגד דרושים נבחרים לפי נושאים וקבע אותם במקום המתאים לפי סדר הסידור, הסידור תופס מקום מרכזי בתורת אדמו״ר האמצעי, כיון שכל ספריו בלי יוצא מן הכלל מסודרים על פי אותו הסדר שנקבע בסידור. עד שלמעשה כל ספריו הם הרחבה וביאור לשערים אותם סדר בסידור[דרוש מקור], לדוגמה שער ראש השנה ושער יום הכיפורים מתבארים בספר 'עטרת ראש' הכלול גם כן משני שערים אלו, הספר אמרי בינה נכלל משערים קריאת שמע, ציצית ותפילין שנמצאים גם הם בסדור וכדומה. הספר נר מצווה ותורה אור נקרא שער האמונה ושער היחוד כאשר המקבילה לשער האמונה הוא שער חג המצות שבסדור. כמו כן הוציא אדמו״ר האמצעי מהדורה בתרא הנקראת בשם 'פרוש המלות' על חלק משער התפילה שבסידור[דרוש מקור].
יוצאים מן הכלל הם ספרו תורת חיים שמסודר על סדר הפרשיות וברובו מהווה ביאור לדרושי אביו ושאר מאמריו שסודרו לפי פרשיות התורה מועדים וכדומה. כך גם הספר שער היחוד וכן קונטרס ההתפעלות המהווים חטיבה נפרדת שאמנם דומה בשם לחלק שער היחוד והאמונה של אביו אך למעשה דנים בנושאים שונים[דרוש מקור].
רשימת הספרים
- פסקי דינים - ביאורים לשולחן ערוך יורה דעה ואבן העזר.
- אמרי בינה - ביאור על מצוות קריאת שמע ותפילין. נחשב במסורת החסידית כאחד הספרים המופשטים והקשים להבנה.
- שער היחוד - ביאור על סדר השתלשלות האור האלקי.
- שער האמונה - ביאור על מצוות האמונה ומצוות חג הפסח.
- תורת חיים - מאמרי חסידות על ספר בראשית ושמות, חלקם מבוססים על מאמרי אביו.
- עטרת ראש - דרשות לימים נוראים.
- עיון תפילה - על התפילה.
- שערי אורה - דרושים לחנוכה ופורים.
- שערי תשובה - על התשובה.
- דרך חיים - המשך לספרו שערי תשובה.
- פוקח עורים - בענייני תשובה[3].
- קונטרס ההתפעלות - פרטי אופני ההתפעלות במוח ולב ומחשבה.
- פרוש המלות - ביאור חסידי על התפילה.
- ביאורי-הזהר - ביאורים על חלקים מהזהר על פי חסידות ששמע מאביו אדמו"ר הזקן.
- מלכא משיחא אתא לאתבא צדיקיא בתיובתא - ביאור על תהליכי התיקון והתשובה בעת הגאולה ותחיית המתים.
- מאמרי אדמו"ר האמצעי - על התורה ומועדים ועוד - כ20 כרכים.
- סידור עם דא"ח - ביאורי חסידות לסידור הרב.
- אגרות קודש אדמו"ר האמצעי, בהוצאת קה"ת, ברוקלין תשע"ב.
משפחתו
- בנו - הרב מנחם נחום (נולד בשנת תקמ"ט) מניעזין[4] חתן הרב זלמן ריבלין ובזיווג שני חתן גיסו רבי יעקב ישראל מצ'רקס.
- בנו של מנחם נחום מנשואין שניים: רבי מרדכי דב טברסקי-שניאורסון (- ט"ז בניסן תר"פ) מטומשפול. כיהן כרב ואדמו"ר בטומשפול. שינה את שם משפחתו לטברסקי כשם סבו.
- בנו של מרדכי דב טברסקי-שניאורסון: רבי חיים משה יהושע טברסקי-שניאורסון מטומשפול. (חתן הרב שמואל ליפסון מבלצי מולדובה ובזיווג שני חתן רבי יוסף מקוידנוב). היגר לארצות הברית בשנת תרפ"ד, בתרפ"ט עבר לקראון הייטס. נפטר בתשי"ט וקבור בסמיכות לאוהל חב"ד לובביץ'.
- בנו של מנחם נחום מנשואין שניים: רבי מרדכי דב טברסקי-שניאורסון (- ט"ז בניסן תר"פ) מטומשפול. כיהן כרב ואדמו"ר בטומשפול. שינה את שם משפחתו לטברסקי כשם סבו.
- בנו - הרב ברוך שמואל (חתן דודו הרב חיים אברהם - בנו של ה"בעל התניא").
- בתו - שרה, התחתנה עם אליעזר דרברמדיקר (נכדו של רבי לוי יצחק מברדיצ'ב - בן הרב מאיר, בן רבי לוי יצחק[5]), להם נולדה בת אחת, ומיד אחרי הלידה שרה נפטרה ובתה נקראה על שמה[5].
- בתו - ביילא אשת הרב יקותיאל זלמן ווליס (נכדו של רבי לוי יצחק מברדיצ'ב - בן הרב יוסף שלום בונם, חתן רבי לוי יצחק מברדיצ'ב[5]).
- בתו - חיה מושקא אשת בן דודה רבי מנחם מנדל שניאורסון - הצמח צדק (ממלא מקום חמיו ודודו באדמו"רות).
- בתו - דבורה לאה אשת רבי יעקב ישראל טברסקי מצ'רקס.
- בתו - ברכה אשת הרב יונה מז'יטומיר[6].
- בתו - מנוחה רחל סלונים אשת הרב יעקב כולי סלונים מחברון
- בתו - אסתר מרים[7].
- בתו - חיה שרה[8], אשת הרב אהרן אלכסנדרוב משקלוב (בתם היא הרבנית רבקה אשת המהר"ש) ובנשואין שניים אשת אהרן מקרמנצוג.
אילן שושלת אדמו"רי חב"ד
עץ שושלת אדמו"רי חב"ד | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
לקריאה נוספת
- חיים מאיר הילמן, בית רבי, באתר HebrewBooks, ברדיצ'ב, תרס"ב-1902 (חלק שני של הספר; מתוך 3). הוצאה חדשה, מהדיר: לוי יצחק הולצמן, כסלו תשע"ד, תורת חב"ד לבני הישיבות, ירושלים.
- ספר התולדות, כרך שמיני, רבי דובער אדמו"ר האמצעי, נערך על ידי הרב חנוך גליצנשטיין (מתוך דבריהם וכתביהם של אדמו"רי חב"ד מליובאוויטש), הוצאת קה"ת, תשמ"ו.
- פרק רביעי של תולדות רבותינו נשיאינו לוי יצחק הולצמן, כסלו תשע"ד, בהוצאת תורת חב"ד לבני הישיבות, כפר חב"ד (קיצור וליקוט מתוך ספר התולדות).
- תורת האלקות בדור השני של חסידי חב"ד, רחל אליאור.
- סקירה אודות מאמריו וספריו - בסוף ספר מאמרים שלו משנת תקע"ז.
- מאסר וגאולת אדמו"ר האמצעי PDF, מהדורת טקסט - תיק המסמכים, החקירות וההתכתבות מתורגמים מרוסית
- יוסף יצחק קמינצקי, רבותינו נשיאינו - חלק ו', כ"ק אדמו"ר האמצעי, כפר חב"ד, תשע"ד
קישורים חיצוניים
- מאגר של חלק מספרי אדמו"ר האמצעי באתר ספריית חב"ד
- אודות אדמו"ר האמצעי, אתר בית חב"ד
- אדמו"ר האמצעי - רבי דובער שניאורי באתר "MyTzadik"
הערות שוליים
- ^ קיצור תולדות חב"ד, כפר חב"ד, תשס"ד, 2004, עמודים 84–86, יוסף יצחק קמינצקי
- ^ היום יום ט"ו אדר-שני
- ^ הקונטרס פוקח עורים בהיברו בוקס
- ^ ראה אודותיו; מבית הגנזים, שד"ב לוין, תש"ע, הוצאת קה"ת, ISBN 978-0-8266-0657-0 עמוד שכד
- ^ 5.0 5.1 5.2 5.3 5.4 שלום דובער לוין, תולדות חב"ד ברוסיה הצארית, עמודים כ"ג-כ"ה; תולדות חב"ד ברוסיה הצארית, הוצאת קה"ת, ברוקלין נ.י. 2010 ISBN 9780826653277
- ^ ראו צילום מצבת בנם 145 שנים אחרי: נתגלתה מצבת נינת האדמו"ר האמצעי
- ^ שלשלת היחס מורחב, PDF קישור, עמוד כ"א ובהערה 111 מציין לספר המאמרים קונטרסים של אדמור האמצעי קישור
- ^ השם שרה נקראה על שם אחותה שנפטרה צעירה
- ^ מלבד נשי רבי ישראל נח כמפורט בהערה אצלו
- ^ טיוטה של העץ המרכזי של משפחת שניאורסון | לעצים נוספים של משפחת שניאורסון: ענף חיים אברהם | ענף משה | ענף סלונים: חלק א, חלק ב, חלק ג | ענף טברסקי | ענף מהרי"ל | ענף חיים שנ"ז | ענף יואלי | ענף זלמנסון
- ^ פריט Q29348543 בוויקינתונים
- ^ לשאר צאציהם ראו עץ משפחת טברסקי, ענף צ'רקס-שניאורסון
- ^ רשימת שלשלת היחס מורחב עמוד כא ובקיצור תולדות חב"ד עמודים 110-111
- ^ הבן הגדול, רבי ברוך שלום, בחר שלא לקבל על עצמו אדמו"רות, הבן רבי יוסף יצחק נהיה אדמו"ר מצ'רנוביל עוד בחיי אביו, והבן רבי יעקב נפטר בחיי אביו
- ^ הצוואה פורסמה בספר: איליה לוריא, עדה ומדינה: חסידות חב"ד באימפריה הרוסית, תקפ"ח-תרמ"ג, ירושלים, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, תשס"ו, ISBN 9654932636, ובעקבות פסיקת בית דין שמונה לדון בנושא שפסקו שרבי שמואל ימשיך את השושלת - היכל הבעש"ט, חלק ט"ז, "גבור כארי כ"ק אדמור רבי יהודה לייב שניאוסון מקאפוסט" עמודים ק"ע-קע"א ובהערות שם (באוצר החכמה). וראו בספר "ליובאוויטש - העיירה של חב"ד" פרק י"א, עמודים 197–216, תשע"ז, כפר חב"ד; חנוך גליצנשטיין, 'ספר התולדות אדמו"ר מהר"ש', תשמ"ו, כפר חב"ד, הוצאת ספרים קה"ת, עמודים 35–38 {באוצר החכמה)
- ^ עוד בחיי אביו החל לכהן כאדמו"ר מצ'רנוביל. נהג בסגנון צ'רנוביל ולא בסנגון חב"ד בין השנים תרי"ט-תרל"ז, אך עם מאפיינים חב"דיים מסוימים (יצחק אלפסי 'המאירים לארץ' עמודים 283–284. וכן בלקו"ש ח"ב ע' 477 ובהערה 52). לשאר צאצאיהם ראו עץ משפחת טברסקי, ענף צ'רקס-שניאורסון
- ^ א] חצר ניעזין פעלה במשך 15 שנים, עד שנת תרמ"ג. ב] אצל נשי רבי ישראל נח לא הובאו שמות נשיו, אף שחלקן היו נכדי בעל התניא, היות שלפי המקורות המופיעים בסוף העץ (ולפי המקורות ב'לקריאה נוספת' בערך עליו), כפי הנראה נשא לכל הפחות 3 נשים שונות, שתיים מהם בנות דודות שלו - נינות בעל התניא. לא ברור במאה אחוז מאיזה אשה נולדו איזה ילדים ולא ידועים במדויק שמותם. לכן לא הוכנסו לעץ הנשים מכיוון שייתכן שהילדים: אסתר ליבא - מאשה אחת, ואברהם - מאשה שנייה.
בכל אופן למען השלמות, כפי הנראה: שמות 2 הנשים בנות הדודות: חנה חיקע (או חנה חיישא) בת דודו מנחם נחום (בן אדמו"ר האמצעי). פריידא (ב"המבשר": שרה פריידא) בת דודתו ביילא (בת אדמו"ר האמצעי). כמו כן ידוע על אשה בשם נחמה דינה – [כי בנו ר' אברהם חותם "אברהם בן נחמה דינה" (צילום כתב היד בספר "קיצור תולדות חב"ד"' קמינצקי, תשס"ד, עמוד 153)] – ועל אשה שהייתה אחות של ר' עקיבא רטנר (אלפסי). לעומת זאת במפקד נכתב שאשתו מנישואיו השניים נקראה זלאטא. כרגע לא ידוע האם מדובר בנישואים נוספים, או שזו אחת מהנשים המפורטות לעיל והיה לה שם נוסף - ^ בנו הגדול של הצמח צדק, נפטר בשנת תרכ"ט ('בית רבי' חלק ג' עמודים י"ב-י"ד). פריט Q83736620 בוויקינתונים. בנו רבי לוי יצחק נפטר בשנת תרל"ח (קובץ 'הערות וביאורים' שב'מקורות' עמוד 112), נכדו רבי ברוך שניאור נפטר בחודש טבת בין תרפ"ו לתרפ"ח (הקדמה לספרו רשימות הרב"ש עמוד 14), נינו רבי לוי יצחק הוא אביו של הרבי מלובביץ
- ^ א] חצר ליאדי פעלה במשך 43 שנים, עד שנת תר"ע. ב] לאחר פטירתו כיהנו יחדיו במקביל באותו זמן, בנו רבי יצחק דובער וחתנו רבי לוי יצחק מסיראטין ('בית רבי' חלק ג' עמודים י"ז-י"ח)
- ^ נפטר בחיי אביו ('בית רבי' חלק ג' עמוד י"ב)
- ^ א] חצר קאפוסט פעלה במשך 57 שנים, עד שנת תרפ"ג. ב] חצי שנה לאחר שהחל לנהוג באדמו"רות נפטר. לאחר פטירתו כיהן בנו רבי שלמה זלמן. באמצע כהונת רבי שלמה זלמן התחיל אחיו רבי שלום דובער מרציצה לנהוג באדמור"ות. לאחר פטירת רבי שלמה זלמן, הבן השלישי רבי שמריה נח גם החל לנהוג באדמו"רות כאשר למעשה ניצני אדמו"רות החלו כבר בחיי אחיו רבי שלום דובער. ג] מקורות: 'בית רבי' עמודים ט"ז-י"ח, 'המאירים לארץ' עמודים 290–302. אודות חצר קאפוסט ופתיחת פלג זה על ידי רבי יהודה לייב, ראו בבלוג "עונג שבת". אודות ניצני אדמורות אצל שמריה נח, ראו: עמרם בלוי, "קורות הרה"ק רבי שמרי' נח שניאורסהן מבאברויסק", קטע ג "מעין אדמורות בצר משרתו כבר העיר" - היכל הבעש"ט כרך כ"ב, ניסן תשס"ח, עמוד ק-ק"ג.
- ^ נפטרה שלושה חודשים לאחר נישואיהם (בית רבי חלק ג עמוד 30)
- ^ בנישואין ראשונים התחתנה עם רבי שניאור, בן דודה רבי יעקב שניאורסון, לאחר שנפטר התחתנה עם רבי לוי יצחק גוטרמן מסיראטשין שלימים החליף את אביה בשושלת ליאדי (בית רבי חלק ג', פרק ט', עמוד י"ח)
- ^ התחיל לכהן עוד בחיי אחיו, רבי שלמה זלמן בעת שכיהן כאדמו"ר, לאחר פטירת דודו רבי ישראל נח מניעז'ין בתרמ"ג, וחצרו גדלה במיוחד לאחר פטירת אחיו רבי שלמה זלמן בשנת תר"ס ('המאירים לארץ' עמוד 301)
- ^
1] מפקד עיריית אורשא, 27 אוקטובר 1850 קהלת ליובאוויטש, מחוז ארשא, נדפס באג"ק צ"צ, עמוד קכ"א-קכ"ג, תשע"ג ברוקלין ניו יורק, הוצאת קה"ת ISBN 978-08266-5532-5
2] בית רבי, חלק ג', כל הספר ובעיקר בעמודים י"ג - י"ט. חיים מאיר היילמן, בית רבי, ברדיטושב, תרס"ב, באתר HebrewBooks
3] לגבי שנות התחלת נשיאות ארבעת בני הצמח צדק: הקריאה והקדושה, שבט תש"ב, ניו יורק. עמוד ג (מדור: 'אגודת חב"ד טהעטיגקייט'). ולגבי התחלת נשיאות רבי לוי יצחק גוטרמן: בפרדס חב"ד גיליון 15 עמוד 122, עמרם בלוי
4] יוסף יצחק קמינצקי, קיצור תולדות חב"ד, כפר חב"ד, תשס"ד
5] קובץ שלשלת היחס מורחב, על בסיס מהדורת תש"ג 1942 - נדפס בתשע"א
6] שמואל אלעזר היילפרין, "ספר הצאצאים - אילן יוחסין", ירושלים תש"מ 1980
7] ספרו של הרב ד"ר יצחק אלפסי, המאירים לארץ - תולדות אדמו"רי בית חב"ד, ג' תמוז תשס"ט 2009, ישראל (כרטיס הספר בספריית חב"ד)
8] מרדכי ברונשטיין, כתבה בעיתון המבשר, קהילות - יום רביעי, י"ד כסלו תשע"ג
9] ברוך אוברלנדר, early years, הוצאת ספרים קה"ת, תשע"ו 2016, ISBN 978-1-932349-04-7 בעמודים 448–449 מופיע עץ משפחת אדמו"רי חב"ד
10] שלום דובער קוביטשעק, י' שבט תשע"ו, "משפחת אדמו"ר הצמח צדק בחייו", הערות וביאורים גיליון א'קא (1101) עמודים 111–122
11] "מפת שלשלת היחס" - מפת שבעת הדורות, נשיאי חב"ד ונסיכי בית רבי, שבט תשע"ח הוצאת חזק, עץ שלשלת אדמור"י חב"ד
תקופת חייו של הרב רבי דובער שניאורי על ציר הזמן |
---|
![]() |
ערך זה מוגש באדיבות ויקיפדיה העברית.
(הדף המקורי, רשימת התורמים)
הערך בוויקיפדיה גדול מערך זה ב +1270 תווים
לעדכון מוויקיפדיה, לחץ כאן.
- ויקינתונים - השוואת ערכים: חסר: P119
- ויקינתונים - השוואת ערכים: חסר: P1416
- ויקינתונים - השוואת ערכים: חסר: P22
- ויקינתונים - השוואת ערכים: חסר: P25
- ויקינתונים - השוואת ערכים: חסר: P40
- אדמו"רי חב"ד
- רבנים אורתודוקסים
- רבנים בלארוסים
- רבנים רוסים
- משפחת שניאורסון
- מחברי ספרי חסידות
- מחברי ספרי הלכה
- אספני ספרים
- ילידי 1773
- נפטרים ב-1827
- רבנים שנאסרו בגולה