רבי אלתר ישראל שמעון פרלוב

From האנציקלופדיה היהודית
Jump to: navigation, search
רבי אלתר ישראל שמעון פרלוב
רבי אלתר ישראל שמעון פרלוב
חיבורו העיקרי תפארת איש
תאריך לידה ה'תרל"ה
תאריך פטירה ו' בטבת ה'תרצ"ג
מקום פטירה ורשה
מקום קבורה ורשה
חסידות נובומינסק
מקום מגורים נובומינסק, ורשה
מספר בשושלת 2
הקודם רבי יעקב פרלוב
הבא רבי יוסף פרלוב
תחילת כהונה ה'תרס"ב, 1902
סיום כהונה ו' בטבת ה'תרצ"ג, 4 בינואר 1933
אב רבי יעקב פרלוב
אם חוה לבית ליברזון
בת זוג פייגא דינה טברסקי
ילדים רבי נחום מרדכי פרלוב, רבי יוסף פרלוב, ועוד

רבי אלתר ישראל שמעון פֶּרְלוֹב (בכתיב יידי: פּעֶרלאָוו, שמו הפרטי מוכר גם בקיצור (ראשי תיבות) "אי"ש"; חשוון ה'תרל"ה, 1874 - ו' בטבת ה'תרצ"ג, 4 בינואר 1933) היה האדמו"ר (השני) מנובומינסק, מהאדמו"רים הבולטים שבתקופת מלחמת העולם הראשונה ומראשי אגודת ישראל בפולין. היה תלמיד חכם מפורסם ומקובל, ושימש כראש ישיבה בנובומינסק. התפרסם במיוחד בעבודת ה' שלו ובדרכו בחסידות.

ביוגרפיה

נולד בנובומינסק (כיום מינסק-מזובייצקי) כבן בכור לרבי יעקב מנובומינסק ולחוה בת רבי לייבוש ליברזון מפרוסקורוב. בחשוון ה'תרנ"ג נשא את פייגא דינה, בתו של מרבי ברוך מאיר טברסקי מאזרניץ (נספתה בטרבלינקה, כ"ג באלול ה'תש"ג). לאחר נישואיו התגורר בתחילה בסמוך לחמיו, כפי שהוסכם בין המחותנים, אולם לקראת חג השבועות שאחר החתונה הוא הוזמן על ידי אביו לבוא אליו לחג, ולאחר החג התעקש אביו שיישאר לגור לצִדו. חמיו רב"מ טברסקי, שהתנגד למהלך, סירב לשלוח לבני הזוג את הנדוניה שהתחייב, ואביו מימן אותה מכספו[1]. עם הקמת הישיבה בנובומינסק בשנת ה'תרנ"ו התמנה על ידי אביו לעמוד בראשותה. בשנתיים האחרונות לחיי אביו היה כותב את דברי תורתו, מהם הודפס לאחר מכן הספר "שופרא דיעקב".

באדר ה'תרס"ב נפטר אביו, וכבנו הבכור ירש ראי"ש את האדמו"רות בנובומינסק, והיה לממלא מקומו הראשי. שני אחיו הצעירים ממנו, רבי יהודה אריה מוולדובה ורבי שלמה חיים מבולחוב, החלו לכהן אף הם כאדמו"רים. תחת הנהגתו עמדה גם הישיבה שהקים אביו, בה למדו מאות בחורים, ואשר בראשה עמד עוד בחיי אביו מאז הקמתה.

נחשב לבקי גדול בחלקים רבים בתורה וכן נחשב למקובל. כאביו, היה לומד משניות בכל יום ובכל חודש סיים את "ששה סדרי משנה". היו לו שיעורי תורה רבים מדי יום בקביעות. גדלותו התורנית הוערכה גם על ידי ליטאים[2]. שיחותיו היו עשירות בציטוטים רבים, ולעתים ארכו כשלוש שעות. היה מתפלל ברגש רב. נהג בפרישות וסיגופים, ואכל פעמיים ביממה, ב-14:00 בצהריים וב-2:00 לאחר חצות. על סיגופיו ומיעוט אכילתו אמר מקורבו, פרופ' פישל שניאורסון, כי גופו של ראי"ש ניזון בעיקר מהמזון הרוחני שלו: תורתו ותפילתו[3]. בלט גם במידת אהבת ישראל, ומסופר כי מעולם גם לא נזף ביהודי. לטישים שערך היו באים גם חסידי חצרות אחרות[4]. בן אחותו, אברהם יהושע השל, התחנך אצלו בילדותו לאחר שהתייתם מאביו, בין המקורבים לרבי אי"ש שהושפעו ממנו היו גם פישל שניאורסון והלל צייטלין.

במלחמת העולם הראשונה, בניגוד לרבים מיהודי פולין, הביע אהדה לאימפריה הצארית וסירב בתחילה לעזוב את נובומינסק על אף שרוב הרבנים והאדמו"רים עברו מעיירות הקטנות לערים הגדולות. בחנוכה ה'תרע"ה עבר לוורשה, לאחר שהוזהר כי הוצא עליו צו מעצר על ידי הרוסים כבן ערובה. הוא נשאר בוורשה גם לאחר סיום המלחמה, עד לפטירתו[5].

הקטנה (5 תמונות)

עם הקמת אגודת ישראל בפולין, היה מתומכיה הגדולים וצורף כחבר מועצת גדולי התורה, אם כי מיעט להשתתף באסיפות מטעמה. קשר קשרי ידידות עם רבי ירחמיאל ישראל יצחק דנציגר (האדמו"ר מאלכסנדר), רבי יוסף יצחק שניאורסון (האדמו"ר מחב"ד), רבי מרדכי יוסף אלעזר ליינר (האדמו"ר מראדזין) ורבי אברהם מרדכי אלתר (האדמו"ר מגור). בשנת תרפ"א, הוא והאדמו"רים רבי אברהם מרדכי אלתר, רבי מאיר יחיאל הולשטוק (האדמו"ר אוסטרובצה) ורבי מרדכי יוסף אלעזר ליינר, שלחו מכתב לרבי אברהם יצחק הכהן קוק על התנגדותם לתרומה לקק"ל[6].

נפטר בוורשה בו' בטבת ה'תרצ"ג. בהלווייתו השתתפו אלפים רבים[7]. נקבר בבית הקברות היהודי בוורשה (חלקה 57, שורה 8), ועל קברו הוקם אוהל.

אשתו פייגא דינה נספתה במיידאנק בכ"ג באלול ה'תש"ג עם כמה מבני משפחתה.

ספריו

הותיר כעשרה חיבורים בכתב יד, מהם הודפסו:

משפחתו

שושלת חסידות נובומינסק


רבי יעקב פרלוב (הראשון)
האדמו"ר הראשון
ומייסד חסידות נובומינסק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי יצחק זליג מורגנשטרן
האדמו"ר מסוקולוב
Yitzhak zelig morgenstern.JPG
רבי אלתר ישראל שמעון פרלוב
האדמו"ר מנובומינסק השני
מראשי אגודת ישראל בפולין
רבי איש מנובומינסק.png
רבי יהודה אריה פרלוב
האדמו"ר מנובומינסק-ארצות הברית
רבי שלמה חיים פרלוב
האדמו"ר מבולחוב
רבקה רייזל
 
רבי משה מרדכי ממזיבוז'-פלצוויזנה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ביילה רוחמה
 
רבי נחום מרדכי פרלוב
האדמו"ר מנובומינסק-ניו יורק
רבי יוסף
האדמו"ר מנובומינסק-ורשה
אברהם יהושע השל
חוקר ופילוסוף. מהוגי התנועה הקונסרבטיבית
Heschel2.jpg
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי יעקב פרלוב (ארצות הברית)
האדמו"ר מנובומינסק
יו"ר מועצת גדולי התורה בארצות הברית
70px
רבי אלטר ישראל שמעון פרלובסוזנה השל (אנ')
חוקרת ופרופ' במדעי היהדות
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרב יהושע העשיל פרלוב
ממלא מקום אביו בבורו פארק
הרב אלתר ישראל שמעון פרלוב
מכהן בבית כנסת נובומינסק בלייקווד
הרב אהרן פרלוב
מחבר סדרות ספרי ליקוטים מתורת החסידות

הערה: אילן יוחסין זה מכיל את אדמו"רי חסידות נובומינסק לענפיה, בתוספת אישים בולטים הקשורים במשפחה.

קישורים חיצוניים

ספריו

הערות שוליים


שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים

לא נמצא templatedata תקין

  1. ^ מנשה אונגר, ‏ספר קדושים, ניו יורק תשכ"ז, עמ' 244, באתר אוצר החכמה (הצפייה בעמוד זה מוגבלת למנויים בתשלום בלבד, או לעורכים הפעילים באתר).
  2. ^ רבי נחום מרדכי פרלוב, ‏"מנהגי אאמו"ר", בתוך: תפארת איש, ירושלים תשכ"ט, עמ' שצ"ב, באתר אוצר החכמה (הצפייה בעמוד זה מוגבלת למנויים בתשלום בלבד, או לעורכים הפעילים באתר).
  3. ^ מנשה אונגר, ‏ספר קדושים, ניו יורק תשכ"ז, עמ' 249, באתר אוצר החכמה (הצפייה בעמוד זה מוגבלת למנויים בתשלום בלבד, או לעורכים הפעילים באתר).
  4. ^ מנשה אונגר, ‏ספר קדושים, ניו יורק תשכ"ז, עמ' 246, באתר אוצר החכמה (הצפייה בעמוד זה מוגבלת למנויים בתשלום בלבד, או לעורכים הפעילים באתר).
  5. ^ הרב אברהם יצחק ברומברג, מגדולי החסידות, ‏חלק כ' (נסכיז, לכוביץ, קיידנוב, נובומינסק), ירושלים תשכ"ג, עמ' קנ"ד, באתר אוצר החכמה (הצפייה בעמוד זה מוגבלת למנויים בתשלום בלבד, או לעורכים הפעילים באתר).
  6. ^ בן ציון שפירא (עורך), אגרות לראי"ה, ‏מכתב קצ"ט, ירושלים תש"ן, עמ' ש"ג, באתר אוצר החכמה (הצפייה בעמוד זה מוגבלת למנויים בתשלום בלבד, או לעורכים הפעילים באתר).
  7. ^ לפי דער מאמענט, "דאס לעבן אין ווארשא", ז' בטבת תרצ"ג, עמ' 5, סך המלווים עמד על רבבה.

NivdakVeushar.png