רבי אלעזר הכהן (פולטוסק)

From האנציקלופדיה היהודית
Jump to navigation Jump to search

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 560: attempt to index field 'wikibase' (a nil value).

רבי אלעזר הכהן מפולטוסק (א' באב ה'תקנ"א, אוגוסט 1791כ"א בחשוון ה'תרמ"ב, 13 בנובמבר 1881) היה פוסק הלכה ומנהיג דתי מפורסם בפולין, ומראשי תנועת החסידות בה. רבן של פולטוסק, מאקוב מזובייצקי, פלוצק, וסוכטשוב. חתנו של רבי יעקב לורברבוים, ומחבר "ליקוטי מהרא"ך".

ביוגרפיה[edit | edit source]

נולד בוורשה לזאב וולף הכהן (לייפציגר) – קבלן ובנקאי אמיד שהיה מקורב למגיד מקוז'ניץ, מראשי יהדות ורשה, ולשרה רחל. בצעירותו למד אצל רבי זאב וולף מלאסק, ובגיל 14 נשא את בתו בריינדל בתו של רבי יעקב לורברבוים מליסא. אחרי נישואיו התגורר כשנתיים בליסא, שם הוסמך להוראה על ידי חותנו ורבי עקיבא איגר, ובשנת תקס"ז שב להתגורר בוורשה.

בוורשה התקרב לרבי שמחה בונים מפשיסחה שהיה לרבו המובהק. אחריו נסע לתלמידו רבי מנחם מנדל מקוצק ולרבי יצחק מאיר אלתר מגור. רבי אלעזר היה מראשי החסידים בפשיסחה וממשיכיה, ונחשב לבעל סמכות רבה, הן כרב ופוסק, והן כמנהיג חסידי. אחרי פטירתו של רבי יצחק מאיר, השפיע על ידידו רבי אברהם לנדא מטשכנוב לכהן כאדמו"ר ונסע אליו כחסיד. אף שנמנה על חסידי פשיסחה וקוצק נסע גם לרבי אברהם יהושע השיל מאפטא ולרבי ישראל מרוז'ין.

בתחילה נמנע רבי אלעזר מלכהן ברבנות (כנראה בעקבות חמיו שהתפטר מרבנותו); באמצעות ההון שירש מאביו עסק במסחר, עד שהפסיד את כל כספו במכרז לבניית מצודת ורשה (פו'), לאחר שפקיד ממשלתי הבטיח לספק איכרים משוחררים ככוח עבודה זול, אך לא עמד בהבטחתו.

רבי אלעזר פנה לחפש משרת רבנות (בשנת תקצ"ט אף הוצע כמועמד לרבנות ורשה), ובשנת ה'תר"ד, נבחר רבי אלעזר לכהונתו הראשונה ברבנות פולטוסק, ממנה עבר למאקוב מזובייצקי אחרי פטירת רבה – רבי שרגא פייבל מגריצא בשנת תר"ט. במאקוב סבל ממחלוקת עם חסידי וורקא, ובסביבות שנת תרי"ב עבר לסוכטשוב. בשנת תרט"ו נבחר לרבה של פלוצק בעידודו של רבי מנחם מנדל מקוצק.

בפלוצק נקלע לסכסוך קשה עם חלק מחברי הקהילה שנטו למודרנה ולהשכלה. לאחר ניסיון פשרה כושל שיזמו רבי יחיאל מאיר מגוסטינין ורבי נתן פוזנר מנובידבור, הוא עזב את העיר בשנת תרכ"א, בניגוד לדעתם של רבי יצחק מאיר מגור ורבי דב בריש מייזלס. ושב לפולטוסק אחרי שממלא מקומו רבי ישראל יהושע טרונק עזב את העיר. מפולטוסק היגר שוב כעבור כמה שנים לסוכטשוב ובה נפטרה אשתו בה' באייר תרל"א.

נפטר בשבת פרשת וירא, כ"א בחשוון תרמ"ב. בהלווייתו הספידוהו רבי ישראל יהושע מקוטנא ורבי חיים אלעזר וקס. כממלא מקומו ברבנות סוכטשוב נבחר רבי אברהם בורנשטיין.

פעילות ציבורית[edit | edit source]

רבי אלעזר היה מעורב בחיים הציבוריים של יהדות פולין, ונטל חלק בעסקנויות שונות למען הכלל, בדומה לאביו שהיה מראשי קהילת ורשה, הודות לשליטתו בפולנית, גרמנית ורוסית.

בפולמוס אתרוגי קורפו, לא הסכים רבי אלעזר להצטרף לדעתם של האוסרים – לבקשת רבי חיים אלעזר וקס. בין השאר עקב מנהגם של רבים מצדיקי תנועת החסידות לברך עליהם[1].

בשנת תרל"ח ניסה לשדל את רבי ברוך יצחק ליפשיץ, בנו של רבי ישראל ליפשיץ לשבור את לוח הדפוס בחיבורו של אביו "תפארת ישראל" שכלל את "דרוש אור החיים" שבו הכיר בידיעות על גילוי שכבות קדומות לתקופת בריאת העולם המסורתית, והסביר זאת בכך שהעולם נברא וחרב פעמים אחדות לפני בריאתו במצבו הנוכחי. רבי אלעזר ראה בדעות אלו כפירה וביקש מר' ברוך יצחק להציל את כבודו של אביו בכך שיכיר בטעותו ויפסיק להדפיס דברים אלו במהדורות הרבות של ספרו. הרב ליפשיץ סירב לבקשה[2].

משפחתו[edit | edit source]

ספריו[edit | edit source]

קישורים חיצוניים[edit | edit source]

הערות שוליים[edit | edit source]

  1. ^ חידושי מהרא"ך - א', סימן תרמ"ח, ורשה תרנ"ח, עמ' 123, באתר אוצר החכמה.
  2. ^ גדליה אוברלנדר, ‏"מכתב לבנו של בעל תפארת ישראל בקשר לספרי אביו", בתוך: קובץ תורני אור ישראל <מאנסי> - י (שנה ג ב), ניו יורק תשנ"ח, עמ' קנ"ג, באתר אוצר החכמה (הצפייה בעמוד זה מוגבלת למנויים בתשלום בלבד, או לעורכים הפעילים באתר).

NivdakVeushar.png