רבי אורי לנגנר

From האנציקלופדיה היהודית
Jump to: navigation, search
רבי אורי לנגנר
Rohatyn Jewish Cemetery (8).jpg
שלט בבית העלמין היהודי, המציין את שמו של רבי אורי לנגנר כאחד מהקבורים במקום.
לידה 1820
ה'תק"פ
פטירה 1889 (בגיל 69 בערך)
י"ח באייר ה'תרמ"ט
האימפריה האוסטרו-הונגריתהאימפריה האוסטרו-הונגריתרוהטין , האימפריה האוסטרו-הונגרית
מקום קבורה אוקראינהאוקראינהרוהטין , אוקראינה
מקום פעילות האימפריה האוסטרו-הונגריתהאימפריה האוסטרו-הונגריתסטרטין , האימפריה האוסטרו-הונגרית
השתייכות חסידות סטרטין
תחומי עיסוק אדמו"רות
אב רבי יצחק לנגנר

רבי אורי לנגנר מסטרטין (ה'תק"פ, 1820 - י"ח באייר ה'תרמ"ט, 1889) היה האדמו"ר השלישי של חסידות סטרטין.

ביוגרפיה

נולד בשנת ה'תק"פ[1] לאביו רבי יצחק לנגנר, אב"ד טארטאקוב, שהיה מצאצאי רבי יצחק חיות בעל ה"זרע יצחק"[2], והיה מגדולי תלמידי רבי אורי מסטרליסק, וכך קרא לבנו על שם רבו[3]. על פי המקובל במסורת החסידית כבר בהיותו ילד היה רבי יהודה צבי ברנדויין מייסד חסידות סטרטין (שהיה רבו של אביו של רבי אורי) מקרבו ולומד אתו[4]. אביו של רבי אורי נפטר כשהיה רבי אורי ילד, והוא גדל אצל גיסו רבי אביגדור אייזן.

בשנת ה'תקצ"ח הוא נישא לשרה, בתו של רבי אברהם ברנדויין האדמו"ר השני של חסידות סטרטין, לאחר נישואיו הוא עבר להתגורר ליד חותנו ושימש כדיין[5]. לאחר פטירת חותנו בג' בטבת ה'תרכ"ה הוא מונה לממשיך דרכו באדמור"ות[6], לצד דוד מחותנו רבי אליעזר ברנדויין (בנו הצעיר של רב יהודה צבי ברנדויין) ששימש באדמור"ת בעיר אזיפלע[7]. את חצרו ניהל ברוהטין.

רבי אורי התאפיין בעיסוקו בהחזרת יהודים בתשובה וללמד עליהם זכות, כפי שהעיד על עצמו בהזדמנות כי "יש לי כוח ללמד זכות אפילו על פלוני שהוחזק כרשע מפורסם, חוטא ומחטיא ודרכו לילך ולהזיק ר"ל!"[8].

רבי אורי נקבר בחלקת אדמו"רי סטרטין, ברוהטין[5], ממשיך דרכו בחסידות היה בנו רבי יהודה צבי לנגנר. עקב פטירתו בל"ג בעומר, הפך ציון קברו למקום עליה לרגל בל"ג בעומר, וכיום הילולא במקביל להילולא במירון על ציון קברו של רשב"י[9]. בשנת ה'תשע"ג נמצאה המצבה המקורית של רבי אורי והיא הוקמה מחדש[10].

משפחתו

בניו
חתניו
  • רבי חיים יוסף רבינוביץ - מטורקא, נפטר בד' בסיוון ה'תרע"א.
  • רבי אלעזר רובין - מגלאגוב סאסוב.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ מאורי גליציה, ח"ג, עמ' 581.
  2. ^ מגילת יוחסין שבסוף ספר "בית צדיקים", פרשבורג, ה'תרע"ח.
  3. ^ קנאת סופרים, דף צ"ג, ע"ב.
  4. ^ היכל הבעל שם טוב, גיליון ל', עמ' קמ"א.
  5. ^ 5.0 5.1 מחזיקי הדת, ג' בסיוון ה'תרמ"ט.
  6. ^ דגל מחנה יהודה, עמ' ל"ט.
  7. ^ היכל הבעל שם טוב, גיליון ל' עמ' קמ"ה.
  8. ^ שו"ת בית דוד, סימן ק"ו, אות ט"ז.
  9. ^ ספר המועדים, ל"ג בעומר, "בתפוצות ישראל", ספר יזכור לרוגטין, עמוד 78.
  10. ^ רוהטין, באתר "אהלי צדיקים".


NivdakVeushar.png