רבי אהרן הלברשטאם

From האנציקלופדיה היהודית
Jump to: navigation, search


שגיאות פרמטריות בתבנית:רב

פרמטרים ריקים [ נושאים בהם עסק ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

פרמטרים [ בת זוג, אם, אב ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

רבי אהרן הלברשטאם
אוהל הדברי חיים מצאנז. קבר רבי חיים ובנו רבי אהרן.jpg
מצבתו (מימין) לצד מצבת אביו רבי חיים, באוהל אדמו"רי צאנז בנובי סונץ'
כינוי קרייזער רב
תאריך לידה ה'תקפ"ו
מקום לידה רודניק, גליציה
תאריך פטירה א' באב ה'תרס"ג (בגיל 77 בערך)
מקום פטירה נובי סונץ' (צאנז)
מקום קבורה נובי סונץ' (צאנז)
תאריך לידה לועזי 1826
תאריך פטירה לועזי 25 ביולי 1903
מקום פעילות נובי סונץ' (צאנז)
רבותיו רבי הירש הכהן; רבי שלום מבעלז; רבי אברהם - המגיד מטריסק; רבי דוד טברסקי מטולנה.
אהל אדמו"רי צאנז, מבט מבחוץ

רבי אהרן הלברשטאם (תקפ"וא' באב תרס"ג) היה רב העיר נובי סונץ' (צאנז) והמחוז, במשך 46 שנה. מפורסם בעיקר בכינויו קרייזער רביידיש: רב המחוז).

ביוגרפיה

הרב הלברשטאם בציור מאת לזר קרסטין. מקובל להניח כי הדמות שבציור היא זו של רבי חיים הלברשטאם; יש שטוענים כי הציור מתייחס לבנו רבי אהרן מצאנז-קרייז[1]

נולד ברודניק לרבי חיים הלברשטאם ולרחל פייגא בת רבי ברוך פרנקל-תאומים, ונקרא "אהרן" על פי הוראת רבי נפתלי מרופשיץ, רבו של רבי חיים. בסביבות גיל 13 נישא לחנה עלקא, בת הגביר ר' יעקב ויינברגר מדוקלה מצאצאי הנודע ביהודה. לאחר חתונתו, התגורר מספר שנים בעיר חותנו - דוקלה, ולאחר מכן חזר להתגורר בצאנז. אחיו הגדולים כיהנו כרבנים בערי מגוריהם, והוא שהתגורר ליד אביו היה אחראי ומנהל בית אביו. לאחר פטירת אביו הוא השיא את אחיו הצעירים רבי ישעיה מטשחויב ורבי שלום אליעזר מרצפערט, ומצויים מספר מכתבי הזמנה ובקשות עזרה ממנו לקראת נישואיהם.

רבנות צאנז

בשנת תרט"ו נפטר רבי ברוך לנדאו, מי שכיהן כרב מחוז צאנז (כונה "רב הגליל", או ביידיש "קרייזער רב"), ואביו רבי חיים פעל להושיב אותו על כס הרבנות. כעבור שנתיים (בשנת ה'תרי"ז) מינה אותו גם על מקומו ברבנות העיר צאנז, ומאז החל לסדר קידושין בעיר - תפקיד השייך לרב העיר. כדי להבדיל בינו לבין אביו שגם כיהן כרב העיר צאנז השתרש הכינוי "קרייזער רב" לרבי אהרן, למרות שבצורה רשמית נקרא "אבד"ק צאנז" וכך גם נהג לחתום. בתפקיד רב העיר שימש במשך 46 שנה, עד לפטירתו בשנת תרס"ג.

בשנת ה'תרל"ו הטיל רבי אהרן חרם על יוסף זלצר, מיהודי העיר, אחר שזה האחרון סירב לפסק הדין שהוציא בית הדין שמטעמו של רבי אהרן. פעולות חרם ונידוי היו כבר באותו הזמן פעולות אסורות על פי החוק, ולאחר חג הפסח נאסרו כ-40 איש מהקהילה היהודית בעיר, שכללו את ראשי הקהל, דייני בית הדין ובראשם רבי אהרן. זמן המאסר של רבי אהרן הוקצב לשישה שבועות, כולל עבודות פרך ויום תענית שבועי. בימים הראשונים למאסר נפטר אביו של רבי אהרן, והוא הורשה לצאת ממאסרו להלוויית אביו תחת משמר. רבי שמעון סופר רבה של קרקוב, נפגש עבורו במיוחד עם הקיסר פרנץ יוזף, לפעול למען שחרורו[2]. בעקבות ביקורו הורה הקיסר על החלפת העונש במעצר בית, אך למעשה הוא ריצה את עונשו בבית הכלא.

באדמו"רות

התחמק מהתנהגות כאדמו"ר, אף לאחר פטירת אביו (בשנת תרל"ו), וכך גם סירב להעניק ברכות. חסידים שבאו אליו נשלחו על ידו לשאר אחיו. למרות זאת היו חסידים שהחשיבו אותו כאדמו"ר. קיימות דעות אחרות לפיהן, בסופו של דבר, לאחר פטירת אביו כיהן גם כאדמו"ר, ורבים מחסידי אביו נעשו חסידיו[3].

פטירתו

נפטר בצאנז בליל שבת, ראש חודש אב ה'תרס"ג, לאחר קידוש[4]. נקבר באוהל אביו בעיר. על מקומו התמנו בניו, רבי אריה לייבוש - עד אז רב העיירה גריבוב - התמנה לרב ואדמו"ר, ואחיו רבי שלום התמנה לראב"ד (אב בית דין).

על מצבתו נכתב[5]:
"כתר תורה כתר שם טוב
פה נטמן אדונינו מורינו ורבנו הרב הצדיק המפורסם וכו'
מרן אהרן זצלה"ה
בהגאון הקדוש מאור הגולה מרן חיים זצלה"ה בעהמ"ח דברי חיים,
ונכון להגאונים חכם צבי והטורי זהב ומגלה עמוקות ומהרש"ל ז"ל ולמעלה בקודש.
שימש בכתר הרבנות פה"ק מ"ו שנים, י"ט שנים בחיי אביו הגאון זצללה"ה וכ"ז שנים אחרי פטירת אביו זצלה"ה,
ונפטר בש"ט בן ע"ז שנים ר"ח אב תרס"ג. תנצב"ה "
.

כתביו

לפי מסורת חסידית, שרף את כתביו יום לפני פטירתו. קיימים רישומים קלים מתורותיו, מהם שנרשמו על ידי בני משפחה, נלקטו והודפסו בשנת תשס"ח בספר "קדושת אהרן"[6].

רבותיו

בתקופת מגוריו בדוקלה, אחר נישואיו, הכיר את רבי הירש הכהן שהתגורר ברימנוב הסמוכה. בהמשך היה נוסע אליו, ואצלו הוא פדה את בנו. אחר פטירתו נסע לאדמו"רים רבי שלום מבעלז, רבי אברהם - המגיד מטריסק ורבי דוד טברסקי מטולנה.

משפחתו

לקריאה נוספת

  • יוסף דוד וייסברג, רבנו הקדוש מצאנז, חלק ב', ירושלים תשל"ז, פרק כ"ב: רב המחוז (הקרייז), עמ' שט"ז–ש"ל
  • מנשה יצחק מאיר שיף, "הרה"ק רבי אהרן מצאנז זי"ע "הרב דקרייז", בתוך: צדיקי עולם, תש"ע, עמ' תרי"ג–תר"כ.
  • שלמה זלמן לרר, צאנז בתפארתה ובחורבנה, ירושלים תשע"ד

קישורים חיצוניים

הערות שוליים


שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים

לא נמצא templatedata תקין

  1. ^ שלמה זלמן לרר בספרו "צאנז בתפארתה ובחורבנה" ירושלים תשע"ד, חלק א' עמוד נ"ב, מביא עדויות כי על פי המקובל לא נשאר ציור מרבי חיים, וכנראה מדובר בציור של אחד מבניו או נכדיו. בקונטרס "הנה מלכך בא" ירושלים תשע"ט, משער הכותב במאמר "כי לא ראיתם כל תמונה" כי המדובר בציור בנו רבי אהרן, שהיה גם הוא "צאנזער רב" ותואר זה הוא שגרם בטעות לשיוך הציור לאביו.
  2. ^ על השתדלנות מול הקיסר, ראו: הלבנון, י"א בניסן תרל"ו, על בקשת יצחק דייטש מלפני הקיסר לאשר את התראותו של רבי שמעון סופר עם הקיסר, ובה יובא לקיסר מכתב בקשה מיותר מ-100 רבנים המבקשים את שחרורו של רבי אהרן ממאסרו על שהפר את החוק.
  3. ^ ראו:
    שגיאות פרמטריות בתבנית:אוצר החכמה

    פרמטרי חובה [ 3 ] חסרים
    אברהם יצחק ברומברג, ‏מגדולי החסידות - ט (האדמו"רים לבית צאנז), ירושלים תשט"ו, עמ' קנ"ז, באתר אוצר החכמה (הצפייה בעמוד זה מוגבלת למנויים בתשלום בלבד, או לעורכים הפעילים באתר);
    שגיאות פרמטריות בתבנית:אוצר החכמה

    פרמטרי חובה [ 3 ] חסרים
    יצחק וינשטוק, ‏גנזי כתבים, ירושלים תשכ"ג, עמ' מ"ח, באתר אוצר החכמה (הצפייה בעמוד זה מוגבלת למנויים בתשלום בלבד, או לעורכים הפעילים באתר).
  4. ^ על פטירתו, ראו: מחזיקי הדת, ז' באב תרס"ג.
  5. ^ רמזי מאיר, ניו יורק תשכ"א, בראש הספר.
  6. ^ כמה מדברי תורותיו נדפסו בספרים דלהלן: ספר "מגד ארץ" מרבי אהרן מביאלע; ספר "בית פנחס", פרשת עקב, אותיות תל"ו ותקי"ח; מהרש"ם הכהן, על התורה, במקומות רבים; מכתב ממנו (על המחלוקת בין חסידי ויז'ניץ לחסידי סיגט בעניין החלוקה) מופיע בספר "מלחמת מצוה". ראו עוד אצל: יוסף דוד וייסברג, רבנו הקדוש מצאנז, חלק ב', ירושלים תשל"ז, פרק כ"ב: רב המחוז (הקרייז), עמ' שי"ז–שי"ח.

NivdakVeushar.png