רבי אברהם קלויזנר

From האנציקלופדיה היהודית
Jump to: navigation, search


שגיאות פרמטריות בתבנית:רב

פרמטרים ריקים [ תאריך לידה עברי, תאריך פטירה עברי ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

רבי אברהם קלויזנר
אין תמונה חופשית
השתייכות יהדות אשכנז
תחומי עיסוק הלכה ומנהג

רבי אברהם קלויזנר (נפטר בטווח של ה'קס"ח-ה'ק"ע[1]; מכונה גם מהרא"ק) שימש כרב, וככל הנראה גם כראש ישיבה בווינה במאה ה-14. על פי עדות רבי יצחק אייזיק מטירנא, המהרא"ק חיבר הגהות לספר מנהגים קדום יותר המסודר לפי לוח השנה החל מראש חודש אלול. בנוסף חיבר המהרא"ק ספר העוסק בהלכות שחיטה ובדיקה. תלמידיו המהרי"א טירנא והמהרי"ל חיברו את ספרי המנהגים המפורסמים והמשפיעים ביותר במאות השנים שלאחר מכן, בשניהם מובא רבות מתורתו של רבם המובהק, המהרא"ק. פסיקותיו מובאות גם בכתבי חכמי אשכנז אחרים, ובהם המהר"י וייל.[2]

ספר המנהגים

ספר המנהגים עליו חיבר רבי אברהם אברהם את הגהותיו הוא ככל הנראה קובץ קדום שקיבץ מנהגים מאזור צרפת ואשכנז לאורך כמה מאות שנים בהם נוספו הגהות על ידי רבנים שונים, על חלק מהתוכן חתום רבי חיים פלטיאל (ייתכן שאין לזהותו עם רבי חיים פלטיאל המוזכר במקורות אחרים), אליו מיוחס התוכן עליו חוברו הגהות המהרא"ק, אך לעיתים רבות מובאים דבריו של רבי חיים בצורה ויכוחית ואף סותרת תוכן קודם, מה שמעיד על מחברים נוספים. כמו כן, נראה שחלק מההגהות חוברו אף לאחר המהרא"ק.[2]

ההגהות בספר מביאות מסידור רש"י, מנהגי מהר"ם מרוטנבורג, התשב"ץ, המרדכי, הרא"ש, הגהות אשרי, הגהות מיימוניות, טור אורח חיים ועוד. סגנונו של המהרא"ק הוא בעיקר לצטט את לשון המקורות אותם הוא מביא לעדות על המנהג, כך שפעמים רבות לא ברורה דעתו האישית בנדון, פרט שחשוב במקרים בהם מביא שני מקורות סותרים. מאידך, סגנון זה מהווה לעיתים עדות קדומה על נוסח שונה בספר הפסיקה האשכנזיים הקדומים.[2]

ספר המנהגים היווה ככל הנראה את ההשראה לתלמידיו המהר"י טירנא והמהרי"ל, לחבר ספרי מנהגים נוספים ולהפיץ את תורתם. דבריו ומנהגיו של המהרא"ק מובאים רבות בספרי תלמידיו.

חייו

נולד לרבי חיים[3]. בארכיון העיר וינה המהרא"ק מכונה בתואר כבוד "מייסטער" ומופיע כנשוי לרבקה, שמופיעה כאלמנה ברישומים מחורף ה'ק"ע, דבר המעיד על מותו מאז השנה שלפני בה עוד הופיעו כנשואים. על פי דברים שהובאו בלקט יושר משמו של רבי ישראל איסרלן, וכן מדברי המהרי"ל בשו"ת שלו, משתמע שהמהרא"ק כיהן ברבנות וכראש ישיבה בווינה לצד מחותנו מהר"ם ס"ל, והמשיך לכהן גם לאחר מותו של המהר"ם.[4]

בין תלמידיו ניתן למנות את המהרי"ל והמהר"י טירנא שאף הם, כמוהו, חיברו ספר מנהגים.

חיבוריו

  • ספר מנהגים - מחבר הגהות רבות מתוך ספר המנהגים המכונה לעיתים "מנהגי מהרא"ק" בשל זאת (מכונה גם "מנהגי אושטרייך"). נדפס לראשונה בריווא דטרינטו, שי"ט. יצא לאור במהדורה חדשה על ידי מכון ירושלים, ירושלים, תשס"ו.
  • ספר שחיטות ובדיקות - בכתב יד.
  • כתב גם שו"ת, אך אלו ככל הנראה לא שרדו[5].

ראו גם

הערות שוליים


שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים

לא נמצא templatedata תקין

  1. ^ שלמה י. שפיצר, במבוא לספר מנהגי מהר"ש ציין את שנת ה'קס"ח כשנת פטירתו.
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 יונה יוסף דיסין, ספר מנהגים: לרבינו אברהם קלויזנר, הוצאת מכון ירושלים: מפעל תורת חכמי אשכנז, ה'תשל"ח, במבוא.
  3. ^ שלמה י. שפיצר, מבוא למנהגי מהר"ש.
  4. ^ ספר מנהגים: לרבינו אברהם קלויזנר, הוצאת מכון ירושלים: מפעל תורת חכמי אשכנז, ה'תשל"ח, עמ' 14; שלמה י. שפיצר, מבוא לספר הלכות ומנהגי רבינו שלום מנוישטט ירושלים: תשנ"ז. וראה שו"ת מהר"י ווייל, סימן קנ"א; תרומת הדשן, פסקים וכתבים, סימן קכ"ו.
  5. ^ ראה תרומת הדשן, פסקים וכתבים, סימן ו'; דרישה, יורה דעה, סוס"י שט"ו. לאחרונה נמצאו העתקי תשובות ממנו, והודפסו במוריה, כרך ל"א, שנה ה', גיליון ט-י, ירושלים תשל"ה, עמ' ד' ואילך.





P vip.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לאנציקלופדיה היהודית ולהרחיב אותו.

NivdakVeushar.png