רבי אברהם משה וינטרוב

From האנציקלופדיה היהודית
Jump to navigation Jump to search
אוהל אדמו"רי מרקישוב בבית הקברות היהודי בוורשה

רבי אברהם משה ויינטרוב ממרקישוב (ה'תרט"ו? - י"ח בשבט תרע"ח) היה האדמו"ר ממרקישוב, ממשיכו של רבי צדוק הכהן מלובלין.

תולדותיו[edit | edit source]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – חסידות מרקישוב

היה תלמידם של רבי יהודה לייב איגר מלובלין (בנו של רבי שלמה איגר ונכדו של רבי עקיבא איגר) ושל רבי צדוק הכהן מלובלין. לאחר פטירת רבי צדוק החל לכהן תחתיו באדמו"רות.

התגורר בפרוור הסמוך ללובלין, ובהמשך עבר לזליחוב ומשם למרקושוב.

כרבו רבי יהודה לייב מלובלין, היה גם רבי אברהם משה מאחר בתפילתו ועוסק בהכנות שעות רבות. דברי התורה שהשמיע נחשבו לעמוקים ביותר. היה נמנע מלקבל קוויטלאך.

בשנת 1912 (ה'תרע"ב), עם התפתחות החצר, עבר ממרקושוב לאוטווצק הסמוכה לוורשה, שהייתה במקום מרכזי ונגיש יותר עבור החסידים הרבים שנסעו אליו.

נפטר בשנת תרע"ה[1] או תרע"ח[2], ונקבר בבית הקברות היהודי בוורשה. בנו רבי יהושע עוזיאל מילא את מקומו.

משפחתו[edit | edit source]

  • אחיו רבי שמחה צבי מז'ליחוב.
  • גיסו רבי אברהם יצחק סילמן - רבה של חמלניק.
  • בנו רבי יהושע עוזיאל - כיהן באדמו"רות בוורשה ונחשב לתלמיד חכם ודרשן גדול. נפטר בשנת ה'תש"ג, במהלך מלחמת העולם השנייה, ונקבר באוהל של אביו.
  • בנו רבי חיים יהודה - נפטר בשנת תרצ"ח.
  • בנו רבי אפרים ירחמיאל - נפטר בוורשה בשנת תרפ"ט, ונקבר סמוך לאוהל אביו.[3]
  • חתנו רבי עוזר צוועקין - מייסד בית הדפוס "שלמון" בלובלין.

לקריאה נוספת[edit | edit source]

  • צבי מושקוביץ, מלאכי עליון, ירושלים ה'תשכ"ו, עמ' ל"ו-ל"ז.

קישורים חיצוניים[edit | edit source]

הערות שוליים[edit | edit source]

  1. ^ דוד הלחמי, ‏"רבי אברהם משה וינטרוב ממרקישוב", בתוך: חכמי ישראל, תל אביב תשי"ח, עמ' ש"ע, באתר אוצר החכמה (הצפייה בעמוד זה מוגבלת למנויים בתשלום בלבד, או לעורכים הפעילים באתר).
  2. ^ ג. שמן, ‏"האדמו"ר ר' אברהם משה", בתוך: ד. שטוקפיש (עורך), מרקושוב - חורבנה וגבורתה של העיירה מרקושוב, ישראל תשמ"ט, עמ' 114, באתר אוצר החכמה.
  3. ^ ראו תמונת מצבתו. אצל הלחמי מופיע, בטעות, כי עלה לארץ ישראל.

NivdakVeushar.png