רבי אברהם יהושע השיל מאפטא
 | |||
| לידה |
תק"ח ז'מיגריד | ||
|---|---|---|---|
| פטירה |
ה' בניסן תקפ"ה מז'יבוז' | ||
| מקום קבורה | מז'יבוז' | ||
| מקום מגורים | ז'מיגריד, קולבסוב, אפטא, יאסי, מז'יבוז' | ||
| מקום פעילות | קולבשובה, אפטא, יאסי, מז'יבוז' | ||
| תחומי עיסוק | אהבת ישראל | ||
| רבותיו | יחיאל מיכל מזלוטשוב, אלימלך מליז'נסק | ||
| חיבוריו | "אוהב ישראל", "תורת אמת" | ||
| אב | רבי שמואל אב"ד ניישטאט, מגדולי רבני פולין | ||
|
| |||
הרב אברהם יהושע העשיל מאפטא (נקרא גם הרבי מאפטא, ולפי זה כונה ביידיש: אפטר רב (Apter Ruv), והאוהב ישראל, על שם ספרו; תק"ח, 1748 – ה' בניסן תקפ"ה, 1825) היה אדמו"ר. אבי שושלות אפטא-זינקוב (מז'יבוז') וקופיטשניץ.
תולדותיו
הרבי מאפטא היה נצר למשפחות רבניות מפורסמות מצד שני הוריו, ואביו, הרב שמואל, שכיהן כראב"ד ניישטאט, היה מחשובי רבני פולין. עוד בילדותו הפגין יכולות מבטיחות. הוא למד אצל רבי אלימלך מליז'נסק, ונודע כבקי גדול בתלמוד. החל את דרכו כרב העיירה קולבסוב (Kolbuszowa) בפולין, ובתק"ס (1800) הסכים להתמנות לרב באפטא (Opatów). בתקס"ח (1808) הוזמן להיות רב ביאשי, נסיכות מולדובה, על ידי הבנקאי החסיד יחיאל דניאל, שהבטיח להעמיד לרשותו בית שבו יוכל לארח את הבאים ללמוד איתו תורה.
התנגד לכמה הדפסות של חצרות חסידים אחרות: הוא חלק על דרכו של הרבי צבי הירש מזידיטשוב והתנגד ליוזמתו להדפסה והפצה מחודשת של ספר הזוהר[1], וכן התנגד (ואף נאמר שקילל) למי שביקש להדפיס את ספר סיפורי מעשיות של ר' נחמן מברסלב[2].
בתקע"ו (1816), לאחר פטירת האדמו"ר של מז'יבוז' ולאחר מחלוקות בקהילת יאשי, עזב והתיישב במז'יבוז', עירו של הבעש"ט וערש החסידות, שם היו בקרבתו חסידים רבים. הוא המשיך לשמור על קשרים עם הקהילות החסידיות של נסיכות מולדובה, ונקרא לעיתים לפתור בעיות הלכתיות שהתעוררו שם. תכונתו הבולטת ביותר הייתה אהבתו לעם היהודי.[דרוש מקור]
חיבר שני ספרים: "תורת אמת" (לבוב, ה'תרי"א) ו"אוהב ישראל" (ז'יטומיר ה'תרכ"ה), שעל שמו כונה ה"אוהב ישראל".
נקבר במז'יבוז בסמוך לקבר הבעש"ט, ואוהל מיוחד מציין את קברו. האגדה החסידית מספרת שמלאכים נשאו את גופתו וקברוה בבית הקברות בטבריה, שם מוצבת אבן סמלית לכבודו. ביאסי הוקם בית כנסת על שמו. בית כנסת נוסף על שמו יוסד לאחר קום המדינה בחיפה (רחוב עבאס), על ידי אחד מצאצאיו.
הרב מאפטא מוזכר כדמות מפתח ברומן "הכנסת כלה" של ש"י עגנון.
צאצאיו
- רבי יצחק מאיר מז'ינקוב, נפטר א' באדר תרט"ו בגיל 79, לו נולד בן אחד:
- רבי משולם זוסיא מז'ינקוב, נפטר ג' באלול תרכ"ד בגיל 52.
- חתנו הרב שמואל אשכנזי, חותנו של רבי יהושע רוקח מבעלז.
- רבי יוסף משה ממעז'בוז', נפטר ט"ו בחשון תרט"ז בגיל 75.
- הרבנית יוכבד אשר התחתנה עם רבי דן מראדוויל נכדו של המגיד מזלוטשוב, להם היו שתי בנות:
- הרבנית בלומה רייזל אשר השתדכה עם רבי שלום יוסף פרידמן בנו הבכור של הרוז'ינר.
- בת נוספת אשר הייתה נשואה לרבי יצחק מסקווירא (שושלת טשרנוביל).
- חתנו רבי ישראל מליטשניץ.
- חתנו רבי מרדכי אורנשטיין.
- רבי יעקב יואל, חתנו של רבי משה מקוז'ניץ.
על צאצאיו נמנה אברהם יהושע השל, תאולוג ורב אמריקאי.
- זלמן אפטר - חבר ארגון ההגנה ויליד תל אביב, נפטר ב-1983 בגיל 71
מתלמידיו הבולטים
- רבי ישכר דב מרדושיץ
- רבי אשר ישעיה רובין
- רבי שמואל מקאמינקא
- רבי חיים מאיר יחיאל שפירא (מוגלניצא)
- רבי משה צבי מסאווראן
- רבי צבי אלימלך שפירא
- רבי משה טייטלבוים (הראשון)
- רבי יצחק אייזיק ספרין
- רבי צבי יעקב קאפל מגוואדזיץ
קישורים חיצוניים
- שמואל יוסף פין, הערך "הר"ר אברהם יהושע העשיל", בתוך: כנסת ישראל, ורשה תרמ"ז, עמ' 12, באתר HebrewBooks
- רבי אברהם יהושע השיל מאפטא, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- רבי אברהם יהושע העשיל מאפטה בעל האוהב ישראל, באתר אהלי צדיקים
- ישראל מרדכי טייטלבוים, שלשלת היוחסין, סדר היחוס של רבי אברהם יהושע העשיל מאפטא, באתר HebrewBooks
- כתביו
- ספרו "אוהב ישראל" באתר היברובוקס.
- ספר אוהב ישראל, טקסט דיגיטלי באתר ספריא
- ספרו "תורת אמת" באתר היברובוקס.
הערות שוליים
- ^ דור דעה, עמ' רעב
- ^ פרופ' צבי מרק בראיון מצולם: http://www.hasidut.org/blank-1
| הקודם: - |
אדמו"רי אפטא-זינקוב | הבא: רבי יצחק מאיר השיל (ז'ינקוב) |
ערך זה מוגש באדיבות ויקיפדיה העברית.
(הדף המקורי, רשימת התורמים)
הערך בוויקיפדיה קטן מערך זה ב -42 תווים
לעדכון מוויקיפדיה, לחץ כאן.
