רבי אברהם יהושע השיל וינברג

From האנציקלופדיה היהודית
Jump to: navigation, search
האדמו"ר מסלונים
רבי אברהם יהושע השיל וינברג
האדמור מסלונים.jpg
לידה תרנ"ח
פטירה כ"ד בניסן תשל"ח
מקום מגורים סלונים, תל אביב
מקום פעילות סלונים, תל אביב
אב רבי ישכר לייב וינברג
צאצאים שמואל וינברג, רבי אריה וינברג, אשר טננבוים (נכד)

! colspan="2" style="background-color: lavender; text-align:center; font-size:100%" | אדמו"ר מסלונים ה-הרביעי |-valign="top" ! תקופת כהונה | תרצ"ג - תשל"ח

|-valign="top"


! הקודם בתפקיד | רבי ישכר לייב וינברג

|-valign="top"

רבי אברהם יהושע השיל וינברג (ה'תרנ"ח, 1898 - כ"ד בניסן ה'תשל"ח, 1978) היה האדמו"ר מסלונים-תל אביב, ומחבר סדרת הספרים האנציקלופדית "אוצר ערכי התורה - באהלי יששכר".

תולדות חייו

נולד בסלונים לרבי ישכר לייב וינברג, האדמו"ר השלישי מסלונים, ולחיה רחל בת רבי שלום פרלוב נכד לאדמו"רי קוידינוב. גדל והתחנך אצל סבו, רבי שמואל וינברג ה"דברי שמואל" מסלונים, שאף סמך עליו בשליחויות שונות. בשנת תרע"ו נפטר רבי שמואל, ובנו הגדול רבי יששכר לייב מונה לאדמו"ר בסלונים (לצד אחיו רבי אברהם שהחל לכהן כאדמו"ר בברנוביץ'). רבי אברהם יהושע השיל עמד לימין אביו בשיקום החצר לאחר מלחמת העולם הראשונה.

נישא לפייגא רויזע, בת הרב דוד וידנפלד, חסיד גור מוורשה. אחר נישואיו הוסמך לרבנות. בעת מגוריו בוורשה שימש מעין רב של חסידי סלונים בעיר, כשהם מתייעצים עמו ומקבלים ממנו הדרכה.

בשנת תרפ"ח נפטר אביו רבי יששכר לייב, בגיל צעיר, והוא חזר לסלונים כדי לתמוך באמו האלמנה ובמשפחתו, והוא גם דאג לחינוך אחיו ולשידוכיהם.

בעקבות לחצים שהופעלו עליו על ידי חלק מהחסידים להתמנות לאדמו"ר, חזר להתגורר בוורשה והיה מגיע לפרקים לבקר את אמו בסלונים. בביקוריו אלו היו החסידים באים בשאלות ובקשות, והוא היה מקבל קהל ומייעץ להם בנושאים שונים אך סירב לקבל קוויטלאך ופדיונות, באומרו שאיננו רבי.

מינויו לאדמו"ר, המחלוקת והעלייה לארץ ישראל

בשנת תרצ"ג נפטר בפתאומיות דודו רבי אברהם וינברג מברנוביץ', בעת ששהה בסלונים לרגל יום היארצייט של אחיו רבי יששכר לייב, ובעקבות הפטירה החל רבי אברהם יהושע השיל לכהן כאדמו"ר. על פי המסופר, ביום האחרון לחייו של רבי אברהם וינברג ביקש שיתנו עלייה לתורה לאחיינו במקומו, ובכך ראו החסידים הסכמה וסימן של הרבי שנפטר למינוי האחיין לאדמו"ר.

עם מינויו לאדמו"ר פרצה מחלוקת עזה בקרב בני העדה, כשרוב החסידים פנו לבן דודו רבי שלמה דוד יהושע וינברג בן רבי אברהם מברנוביץ', על אף שהיה אז בן רק 21 וטרם נישא. בעקבות מחלוקת זו, בשנת תרצ"ה, עזב רבי אברהם יהושע השיל את סלונים, עלה לארץ ישראל והשתקע בתל אביב, שם פרש מאדמו"רות ועסק במסחר עד ערוב ימיו.

על יד ביתו ברחוב טיומקין פתח בית מדרש קטן, ובו ערך את תפילותיו וכן מסר שם שיעורים. חסידי סלונים מהעיר היו באים להתפלל אצלו. בתל אביב גם הכיר את האדמו"ר רבי אהרן רוקח מבעלז ואת אחיו רבי מרדכי רוקח. היה בקשר קרוב עם רבי אברהם מרדכי אלתר (ה"אמרי אמת") מגור שעלה לארץ ישראל אחרי השואה והתגורר בירושלים, והיה בקשרי ידידות עם בנו רבי ישראל אלתר שגם נישא אז לאחות אשתו. הוא סירב לכהן כאדמו"ר, אך עסק בענייני ציבור, ובעיקר בחינוך החרדי[1].

היה ממייסדי תלמוד תורה "סיני" בתל אביב, תמך בתנועת אגודת ישראל, וחתם על כרוזים מטעמה.

בשנותיו האחרונות פרש ממסחר, והחל לכהן באדמו"רות. בשנים אלו כתב את חיבורו "אוצר ערכי התורה - באהלי יששכר" (ראו להלן)[1].

נפטר בשנת תשל"ח ונקבר בבית הקברות שומרי שבת בבני ברק. בניו הקימו על שמו כולל אברכים בשם "אשל אברהם" וכן כולל לבעלי תשובה. על שמו נקרא רחוב "אשל אברהם" בבני ברק[2]. ילדיו לא מילאו את מקומו באדמו"רות אחריו.

ספריו

חיבורו האנציקלופדי "אוצר ערכי התורה - באהלי יששכר" נכתב על ידו בתל אביב, בשנותיו האחרונות. החיבור מהווה אנציקלופדיה לכל אישיות או בעל חיים המוזכרים בתנ"ך, כשבכל ערך מצוינים המופעים של הערך בתנ"ך, ולאחר מכן מובאים כל ההתייחסויות של חז"ל לנושא הערך, מלוקט מתלמוד בבלי, תלמוד ירושלמי, תוספתא ומדרשים, ומעט מספר הזוהר.

בהקדמה לספר ציין את הרקע לכתיבת הספר, ואת ההרכב והגודל המתוכנן:

הגעתי בעזר השי"ת לחבר חיבור כזה בעסקי בתורה, בעולמו של השי"ת – והן ד' אמות של הלכה, כתבתי על כמה פרקים ממס' ברכות ומס' בכורות במצוי ההלכות היוצאות מכל דף ודף, לפי הראשונים והאחרונים הפסק וההלכה למעשה [ובתוכם התאמתי הרבה פסקי הרמב"ם שלא יהיו סותרין זה לזה], נתקלתי בהרבה ענינים בהלכה ואגדה שלא יכולתי לעמוד על בוריין, והרגשתי שחסר ספר כזה המחבר ומצרף התורה והנו"כ עם כל מאמרי חז"ל עליהם. זה נתן בי דחף להקדים ולתת משפט הבכורה להוציא ספר זה בראשונה, המכיל למעלה מחמשת אלפים ערכים, כאלף ערכי תורה וכארבעת אלפים ערכים מנביאים וכתובים. לכמחצית הערכים האלה, אשר נמצאים עליהם דברי חז"ל, הובאו כל המאמרים המתיחסים לנושא הערך מש"ס בבלי ירושלמי תוספתות ספרא ספרי מכילתא מדרשים ומעט גם מזוהר הק'. בסיומו אי"ה לפי החומר שבידנו יכלול האוצר לפי מתכונת זו כשמונה עשרה עד עשרים כרך

.

שם הספר, "באהלי יששכר", מנציח את שם אביו רבי יששכר לייב מסלונים. מתוך החיבור המתוכנן הודפסו שבעה כרכים המכילים את הערכים של האותיות א' ו-ב' בלבד. שאר החיבור נותר בכתב יד בידי המשפחה[3].

הותיר אחריו גם חיבור על מסכתות ברכות ובכורות מתלמוד בבלי, ועוד כתבי יד רבים[1].

משפחתו

גיסיו
ילדיו

קישורים חיצוניים

ספריו

הערות שוליים


שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים

לא נמצא templatedata תקין

NivdakVeushar.png