רבי אברהם דוד מבוטשאטש

From האנציקלופדיה היהודית
Jump to navigation Jump to search

הרב אברהם דוד בן אשר וואהרמן מבוטשאטש (בוצ'אץ') בגליציה (1771, ו' באדר ה'תקל"א - 1840, ה'תר"א), המכונה גם הבוטשאטשר רב, או בעל האשל אברהם - בוטשאטש, או הצדיק מבוצ'אץ', היה רב חסידי ופוסק אחרון.

תולדות חייו[edit | edit source]

נולד בנדבורנה לרחל בת הרב אברהם רחליס ולאנשל (אשר) וואהרמן. אברהם שילב בלימודיו השכלה יהודית וכללית, כילד נבחן אצל רבי דוד שלמה אייבשיץ ובמקביל למד חשבון ואת השפות גרמנית ופולנית.

התחתן בגיל צעיר מאוד עם בתו של רבי צבי הירש בן יעקב קרא שהיה רבה של בוצ'אץ' ועבר לגור בבית חותנו, שם התיידד עם ר' חיים (מחבר "באר מים חיים") שנבחר אחר-כך לרב העיר צ'רנוביץ.

בשנת תקנ"א בגיל עשרים בלבד, התמנה לרבה של יזלוביץ. באותו זמן התקרב לרבי לוי יצחק מברדיצ'ב ורבי משה לייב מסאסוב. גם בשמשו כרב העיר המשיך בלימודי החול, למד מתמטיקה, אסטרונומיה ומדעי הטבע מתוך גישה כי גם חז"ל למדו "מדעי-תבל וחכמות שימושיות". התעמק גם בתורת הקבלה.

בשנת תקע"ד (1814) נפטר חותנו, רבי צבי הירש קרא בעל "נטע שעשועים", ורבי אברהם מונה במקומו לרבה של בוצ'אץ'.

נפטר בעודו משמש ברבנות, בכ"ט בתשרי ה'תר"א (1840).

מתלמידיו המובחרים היו רבי אליעזר זאב מבוטשעטש ורבי אורי שרגא פייבל שרייער מברדשין שההדיר והדפיס אף את רוב ספרי רבו.

לעיקר פרסומו זכה בגלל ספריו "אשל אברהם" ו"עזר מקודש" שחיבר על השולחן ערוך. ספרים אלו (המודפסים ברוב המהדורות כנספח לשולחן ערוך) הינם דיונים הלכתיים בדברי השולחן ערוך. באופן יחסי מודגש הרקע לדיונים ההלכתיים בספרים אלו יותר מספרי אחרונים אחרים. כדי להבדיל בין אשל אברהם לרבי אברהם דוד ובין אשל אברהם שהינו חלק מהפרי מגדים, מכונה אשל אברהם של רבי אברהם דוד "אשל אברהם - בוטשאטש".

לאחרונה[דרושה הבהרה] הוקם מחדש ה'אוהל' על קברו של ר' אברהם דוד בחלק הישן של בית הקברות היהודי בבוצ'אץ', וחודשו המצבות על קבר בנו ישראל אריה לייב, בתו, איידיל שרה רעכיל, (קרוב לודאי הסבתא רבתא של יגאל אלון), ונכדו, יצחק, בנו של ישראל אריה לייב.

הרב אברהם דוד מבוצ'אץ' מוזכר בספריו של ש"י עגנון - בן עירו.

מספריו[edit | edit source]

צאצאיו[edit | edit source]

בנו רבי ישראל לייב חתן הרב ישעיהו שור מיאסי. כיהן לאחר פטירת אביו כאדמו"ר בבוטשאטש. סבל רבות ממשכילי העיר. היה נחשב לגדול בתורה ופוסק בענייני ממונות

  • בנו רבי אברהם דוד. ממלא מקום אביו. חתן דודו רבי יעקב יצחק מזברז'.
  • חתנו רבי שמחה מלנצהוט.

חתנו רבי יוסף יהושע. ממלא מקום חמיו בבוטשאטש ורוב החסידים הסתופפו אצלו.

לקריאה נוספת[edit | edit source]

קישורים חיצוניים[edit | edit source]

ערך זה מוגש באדיבות ויקיפדיה העברית. (הדף המקורי, רשימת התורמים)
הערך בוויקיפדיה גדול מערך זה ב +1073 תווים

לעדכון מוויקיפדיה, לחץ כאן.

NivdakVeushar.png