רבי אברהם בנימין קלוגר
 | |
| לידה |
1841 ה'תר"א  ברודי , לבוב, האימפריה האוסטרו-הונגרית |
|---|---|
| פטירה |
נובמבר 1916 (בגיל 75 בערך) כ"ט בחשוון ה'תרע"ד |
| מקום קבורה | בודפסט |
| מדינה |
האימפריה האוסטרו-הונגרית |
| מקום מגורים | ברודי, קישינב, ז'ולקייב |
| מקום פעילות | גליציה |
| תקופת פעילות | סוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 |
| השתייכות | יהדות אורתודוכסית |
| רבותיו | אביו רבי שלמה קלוגר |
| בני דורו | רבי חיים אריה לייבוש הורוביץ |
| חיבוריו | אותות למועדים, אות זכרון, שערי בנימין |
| בת זוג | פסיל לבית סטרימבר |
| אב | רבי שלמה קלוגר |
| צאצאים | בנו יהודה אהרן, בנו שלמה |
רבי אברהם בנימין קלוגר (בכתיב ארכאי: קלוגער; ה'תר"א 1841 - כ"ט בחשוון תרע"ו 6 בנובמבר 1915), רב ומחבר ספרים בגליציה, בנו ונאמן ביתו של רבי שלמה קלוגר.
ביוגרפיה[edit | edit source]
נולד בברודי לרבי שלמה קלוגר[1] ולאשתו בזיווג שני פריידא (למשפחת מרגליות). את תורתו קנה אצל אביו, שמזכיר דברי תורה משמו בספריו מעת היותו בגיל צעיר מאוד[2]. באלול תרי"ט נשא את פסיל בת אברהם סטרימבר מבסרביה, וקבע את מגוריו בקישינב, שם בנה לו חותנו בית מדרש מלא בספרי קודש ושם למד כשש שנים, במהלכם ההדיר מחדש את הספר "נאות דשא" לרבי דוד שלמה אייבשיץ בתוספת הקדמה. כששב לברודי היה יד ימינו של אביו[דרושה הבהרה], והתמסר להדפסת ספריו.
בשנת תרל"ט נבחר לרבנות ז'ולקייב כמועמד החסידים בעיר, אך עזב לאחר מחלוקת קשה עם המועמד הנגדי רבי חיים אריה לייבוש הורוביץ. בשנת תרנ"ד נעשה ניסיון להושיבו על כס רבנות ברודי, אך נכשל.
היה ממקימי חברת מקיצי נרדמים, מהיוזמים והמעודדים של אסיפת הרבנים בקרקוב בשנת תרס"ג[דרושה הבהרה], ופעל לטובת פליטי הפוגרומים[דרושה הבהרה] מרוסיה.
במלחמת העולם הראשונה גלה לבודפשט, ובה נפטר בליל שבת כ"ט בחשוון תרע"ו. הלווייתו נערכה ביום ראשון. הספידו אותו בנו ר' שלמה, רבי אליעזר סג"ל מישל מטורקא, רבי יעקב שלום סופר מבודפשט, ורבי יעקב יוסף גרוס.
בנו ר' שלמה הדפיס עליו ספר הספד בשם "שיח שלמה" בפרשבורג שנת תרע"ז.
ספריו[edit | edit source]
- אות זכרון - דרשה לרגל מלאות 25 שנה לפטירת אביו. נדפס בפשמישל בשנת תרנ"ט.
- זכרון יהודה - הספד על רבי יהודה ליבוש לנדא, נדפס בפודגורז'ה בשנת תרס"ד.
- אותות למועדים - הודפס בבודפשט בשנת תרע"ז.
- שו"ת שערי בנימין - הודפס בבודפשט בשנת תרצ"ג.
צאצאיו[edit | edit source]
- בנו ר' יהודה אהרן - מחבר "תולדות שלמה" על סבו רבי שלמה קלוגר.
- בנו ר' שלמה מוינה.
- בתו גיטל - אשת אליהו טשרנובולסקי.
- בתו שרה לאה - אשת צבי הירש וייסהויז מסטניסלב.
- בתו פרידא אשת - מאיר קלוגמן.
קישורים חיצוניים[edit | edit source]
- רבי אברהם בנימין קלוגר, שערי בנימין, באתר HebrewBooks.
- רבי אברהם בנימין קלוגר, אות זכרון, פרמישלה תרנ"ו, באתר אוצר החכמה.
- שני מכתבי רבנים שנשלחו אליו, מוצגים למכירה פומבית באתר קדם.
- בן ציון אייזנשטט, "הרב ר' אברהם בנימין קלוגר", בתוך: "דור רבניו וסופריו", חלק א' עמ' 49, באתר HebrewBooks.
- מאיר וונדר, אנציקלופדיה לחכמי גליציה - חלק ד' עמ' 472, ירושלים תשל"ח - תשנ"ז, באתר אוצר החכמה (הצפייה בעמוד זה מוגבלת למנויים בתשלום בלבד, או לעורכים הפעילים באתר)
- שמואל נח גוטליב, "הרב ר' אברהם בנימין קלוגער" בתוך: "אהלי שם", פינסק תרע"ב, עמ' 391, באתר אוצר החכמה (הצפייה בעמוד זה מוגבלת למנויים בתשלום בלבד, או לעורכים הפעילים באתר)
הערות שוליים[edit | edit source]
