רבי אברהם בורנשטיין

From האנציקלופדיה היהודית
Jump to: navigation, search
רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב
לידה ה'תקצ"ט
מקום קבורה סוכטשוב
רבותיו אביו, רבי זאב נחום בורנשטיין. חותנו, רבי מנחם מנדל מקוצק
חיבוריו שו"ת אבני נזר
אגלי טל
בת זוג שרה צינא מורגנשטרן
אב זאב נחום בורנשטיין
צאצאים רבי שמואל בורנשטיין
אסתר בריינדל בורנשטיין
אדמו"ר חסידות סוכטשוב ה־ראשון
ה'תר"לה'תר"ע

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תאריך_עברי בשורה 596: attempt to call field '?' (a nil value).

רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב (כ"ה בתשרי ה'תקצ"ט, 14 באוקטובר 1838- י"א באדר א' ה'תר"ע, 20 במרץ 1910), היה האדמו"ר הראשון של חסידות סוכטשוב, מחבר הספרים: "אגלי טל" על מלאכות שבת ושו"ת "אבני נזר".

תולדות חייו

שנותיו הראשונות

נולד בבנדין שבפולין, לדובריש ולרב זאב נחום, מחבר הספר "אגודת אזוב", בנו של רבי אהרון בורנשטיין משצ'קוצ'ין. היה מצאצאי הרמ"א הש"ך והמעשה רוקח. בילדותו עברה משפחתו לגור באולקוש, שם מונה אביו לרב ולאחר מכן אף כיהן ברבנות ביאלה פודולסק.

בהקדמת ספרו אגלי טל הוא מספר כי כילד "למדני אדוני אבי מורי ורבי זצ"ל דרכי פלפול, וכד הוינא כבר עשר חידושים חידשתי".[1]

לאחר ניסיון שידוך עם בתו של הרב חיים הלברשטאם מצאנז שלא צלח[2], הוא נישא בגיל שלש עשרה לשרה צינא, בתו של רבי מנחם מנדל מקוצק, שאביו היה מחסידיו. התגורר בבית חותנו עד אחרי פטירתו בשנת ה'תרי"ט (1859).

בחותנו ראה את רבו המובהק. למרות שהגיע לקוצק בתקופה שחותנו הסתגר בחדרו, בפניו הייתה דלתו פתוחה. בהקדמת ספרו "אגלי טל" הוא מעיד:

"אחר-כך נכנסתי לפני ולפנים לבית חמי אדוני מורי ורבי זצ"ל מקאצק, מקור החכמה והתבונה. ממנו דרכי העיון למדתי, וממנו נתוודעתי מה ייקרא חידושי תורה באמת. כי לא כל הפלפולים חידושים המה, ולא יאומן כי יסופר, השגחה גדולה אשר השגיח עליי בעינא פקיחא גם בעניין סדר הלימוד וחידושים".

הרב אברהם בורנשטיין, אגלי טל, הקדמה[1]

רב ואדמו"ר

כעבור 4 שנים מפטירת חותנו, בשנת ה'תרכ"ג נתמנה לרבה של פרצ'ב, שם שהה מספר שנים, שבהם סבל מרדיפות של חסידי רבי דוד, בנו של רבי מנחם מנדל מקוצק, משום שלא קיבל את מרות רבם ותחת זאת היה חסיד של רבי יצחק מאיר אלתר מגור. בסופו של דבר מונה תחתיו רבי דוד, והוא עבר לכהן כרב בקרושנוביץ. בשנים אלו נסע לרבותיו, ממלאי מקום חותנו, רבי יצחק מאיר אלתר מגור ורבי חנוך העניך מאלכסנדר.

האהל על ציון ה"אבני נזר" וה"שם משמואל" בסוכטשוב

ב-1870 אחר פטירת רבי חנוך העניך החל לכהן כאדמו"ר. ב-1876 עבר לכהן ברבנות נשלסק. גם שם בעלי הבתים לא ראו בעין יפה את ניהול החצר במקביל לתפקיד הרבנות, ולכן עזב את העיר, וב-1883 עבר לכהן כרב העיר סוכטשוב, שבה הקים ישיבה במקביל לחצר החסידית בראשותו. לאחר מספר שנים עזב את רבנות העיר ושימש כאדמו"ר בלבד.

פעילות למען ארץ ישראל

רבי אברהם תמך בעלייה לארץ ישראל, וכך כתב בספרו "אבני נזר":

מצבת ה"אבני נזר" וה"שם משמואל" בסוכטשוב

מצווה גדולה להשתדל אצל הממשלה ליתן רשות לקיבוץ אנשים לעלות. שזה ודאי תועלת גדולה בכמה עניינים: א. לגוף העליה שתהיה חופשית. ב. הישיבה שמה לקיום המצות בכלל, ובייחוד למצוות התלויות בארץ, כי לא הורגלו בהם, ואם יהיו הרבה מישראל הכשרים, איש את רעהו יעזורו וגו'. ג. לעניין קדושת הארץ וברכותיה, כי על ידי קיום המצוות בארץ ישראל, בפרט מצוות התלויות בארץ, ירבה בה קדושה וברכה, כי מצוות התלויות בארץ נקראו חובת קרקע. וכמו האדם בקיום המצוות תתחזק נשמתו, כן הארץ בקיום מצוותיה יתרבה קדושתה וברכת הארץ תלויה בקדושתה, כי ברכת הארץ איננה טבעית רק אלוקית. ואם כן לרגלי מרבית האנשים אשר יקיימו מצות התלויות בארץ, כן יהיה ברכת ד' בפירותיה. ואפילו להאנשים היושבים בחו"ל הוא מצווה גדולה לקנות נחלה בארץ ישראל. ובפרט אם יהיה להם מזה פרנסה, אף אם ישבו בחו"ל – נחשב קצת כאלו יושבים בארץ ישראל.

הרב אברהם בורנשטיין, שו"ת "אבני נזר", תרע"ג, עמ' 290[3]

רבי אברהם אף שלח את בנו ואחיו-חתנו לארץ ישראל בשנת ה'תרנ"א (1891), על מנת לקנות שטח אדמה להקמת יישוב דתי בה[דרוש מקור]. תוכנית זו לא יצאה אל הפועל עקב גזירה של הסולטאן הטורקי.

נפטר בי"א באדר א' ה'תר"ע. אחריו כיהן כאדמו"ר בנו רבי שמואל.

משפחתו

  • אשתו, שרה צינה, בתו של רבי מנחם מנדל מקוצק.
  • בנו יחידו, רבי שמואל, ה"שם משמואל", מילא את מקומו. בניו וצאצאיו של רבי שמואל, שימשו באדמורו"ת אחריו.
  • בתו, אסתר בריינדל, הייתה נשואה לאחיו, רבי מאיר בורנשטיין. נכדם היה הרב שבתי בורנשטיין מירושלים.

מתלמידיו המפורסמים

במסגרת ישיבתו ומחוצה לה, נמנו רבים על תלמידיו.[4] מפורסמים מהם:

ספריו

  • אגלי טל - על ל"ט מלאכות שבת. נדפס בשנת ה'תרס"ה (1905). ההקדמה מפורסמת בעולם התורני. בהקדמה מפרט רבי אברהם את דרך הלימוד אותה רכש אצל חותנו, רבי מנחם מנדל מקוצק, וכן מתפלמס בשאלה אם ניתן ליהנות ממצוות לימוד תורה, על-אף הכלל הידוע ש"מצוות לאו ליהנות ניתנו". "פנים" הספר נערך על ידי בנו רבי שמואל שאביו העיד עליו שיש לו לשון צחה. הספר התפרסם במהירות וצעירים רבים בפולין החלו ללמוד מסכת שבת באותה תקופה בכדי שיוכלו ללמוד בספר אגלי טל[5].

הגאון רבי שלמה רזכטה מחבר ספר בכורי שלמה, כותב במכתבו אל המחבר:

"הנה זכיתי בעזה"י לקנות את ספרו הקדוש אגלי טל, וקבעתי לי ללמוד בו, ואורו עיני מאור תורתו הקדושה, ומתקו לחכי מנופת צוף דבריו החוצבים להבות קודש, ומה עמקו דבריו הנאמרים בפלפול עצום לאמיתתה של תורה ובקיאות נפלא, לא נראה כבושם הזה מכמה שנים כו'".

בכורי שלמה, או"ח סי' ה
  • אבני נזר - שו"ת. נדפס בשבעה כרכים, הספר ערוך לפי סדר ארבעת חלקי השולחן ערוך.
  • נאות הדשא - על התורה והמועדים (3 כרכים). כרכים אלה מהווים ליקוטים מתורותיו, ומתורות צאצאיו, שבדפוס ושבכתבי-יד, ונערכו על ידי נכדו (בנו של ה"שם משמואל") רבי אהרון-ישראל בורנשטיין.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 הרב אברהם בורנשטיין, אגלי טל, הקדמה, באתר ויקיטקסט
  2. ^ אביר הרועים, סימן כ"ד.
  3. ^ הרב אברהם בורנשטיין, ‏אבני נזר חלק יורה דעה, פיוטרקוב: תרע"ג, סימן תנ"ד, עמ' 290, באתר HebrewBooks
  4. ^ לרשימה רחבה (אך עדיין חלקית) של תלמידיו, ראה אצל ישראל אברהם גרינבוים, חכמי פולין, ירושלים תשס"ט, עמ' ת"ה-ת"ו.
  5. ^ מראה הדשא, עמוד קע"ט.

ערך זה מוגש באדיבות ויקיפדיה העברית. (הדף המקורי, רשימת התורמים)
הערך בוויקיפדיה קטן מערך זה ב -1432 תווים

לעדכון מוויקיפדיה, לחץ כאן.



NivdakVeushar.png