רבי אברהם אזולאי (מרקש)

From האנציקלופדיה היהודית
Jump to: navigation, search
Gnome-colors-edit-find-replace.svg יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: סגנון הגיוגרפי ואריכות יתר.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
רבי
אברהם אזולאי
אין תמונה חופשית
כינוי רבי אברהם אזולאי השלישי
פטירה 21 ביולי 1741
ח' באב ה'תק"א
מקום קבורה מרקש
מקום פעילות מרקש
תחומי עיסוק תלמוד, הלכה וקבלה
רבותיו יצחק דילוייה
תלמידיו רבי מרדכי עטייא, רבי שלום בוזגלו, רבי יעקב פינטו (רבה של מרקש),
רבי ישעיה הכהן ורבי יעקב גדליה - חכמי מרקש
בני דורו רבי יעקב אבן צור, רבי שלמה עמאר
חיבוריו דרוש וקבלה, בכתב יד

רבי אברהם בן ישראל אזולאי (נפטר בח' באב ה'תק"א, 21 ביולי 1741) מקובל ור"מ במרקש שבמרוקו.

ביוגרפיה

נולד לרבי ישראל,[1] היה תלמידו המובהק של ראש החכמים במרקש רבי יצחק דילוייה,[2] לאחר פטירתו מילא את מקומו בהנהגת הקהילה והישיבה, יחד עם חברו רבי רבי שלמה עמאר.[3] כר"מ הוא שימש כבר לצד רבו, רבי יצחק דילוייה, וכפי שסיפר תלמידו רבי מרדכי עטייא מחבר הספר מר דרור, ישיבתו הייתה החשובה ביותר בין ישיבות מרקש.[4]

נודע לבקי ביותר בחכמת הקבלה וגדולים בתורה באו אליו ממרחקים כדי ללמוד אותה, מהם ניתן למנות את: אברהם אבן מוסה, מחבר הספר "מנחת סוטה", שגם היה בר פלוגתא שלו בענייני הקבלה;[5] שלום בוזגלו;[6] לפי דברים ששמע החיד"א מרבי יהודה לוי אב בית דין בטיטואן, רבי יעקב מאראג'י מחכמי טיטואן ורבו של רבי אברהם אבן מוסה, היה אף הוא מבאי בית מדרשו הקבלי במרקש.[7]

הרב אזולאי הביע את דעתו שיש לפטור תלמידי חכמים מחיוב המס.[8]

גדלותו בתורה הגיעה לאוזניו של החיד"א באמצעות רבו, רבי חיים אבן עטר, שהיה ממכריו של רא"א. הוא סיפר (לחיד"א) כי ידוע שהיה מרפא חולים באמצעות כתיבת תפילה בקמעות וללא שום שם, וכי לו עצמו היו מהקמיעות הללו. החיד"א מביא שמועה כי יש ביניהם קשרי משפחתי.[9]

רבי אברם אזולאי נפטר במרקש ונטמן בה, בח' אב ה'תק"א (1741) וקברו משמש עד היום מקום תפילה ליהודי מרקש ולאלו המבקרים בה.[10]

יצירתו

יצירתו נותרה בעיקרה בכת"י, אך ניתן להתוודע ליצירות הבאות:

  • הגהות וביאורים על ספר הזוהר - רבים מהם הובאו בספרי תלמידיו: מקדש מלך ולקט שושנים.[11]
  • הגהות וביאורים על תורת האר"י.[12]
  • דרושים.[13]
  • תשובות אגרות ופסקים.[14]
  • תשובות בקבלה.[15]

תלמידיו

  • רבי שלום בוזגלו מחבר הספר מקדש מלך ואחרים.
  • רבי מרדכי עטייא מחבר הספר מר דרור על התלמוד, ר"מ במרקש ובאיזמיר.
  • הרב יעקב פינטו - רבה של מרקש.
  • הרב יעקב גדליה - מחכמי מרקש.
  • הרב ישעיה הכהן - מחכמי מרקש.

הערות שוליים

  1. ^ ראו שו"ת רבי יהודה בן עטר סימן קמב.
  2. ^ רבי יעקב אבן צור, לשון לימודים כתב אגרת תנחומים על פטירת הרב דילוייה: "...והחכם השלם דיין ומצויין חסיד וענו כמהר"ר יצחק דילויה זלה"ה, כתבתי לבנו כהה"ר מרדכי דילויה נר"ו, ולשני צנתרות הזהב גדולי תלמידיו, החכמים השלמים המצויינים כמה"ר שלמה בן עמאר נר"ו, וכמה"ר אברהם אזולאי נר"ו." וכן כתב החיד"א, ראו: ספר החיד"א "לקוטות מכ"י החיד"א" טוביה פרידמן (ירושלים תשי"ט).
  3. ^ בספר "קורא הדורות" ממרקש, כ"י משנת ה'תקע"ח המתאר את גדולי התורה במרקש לאורך הדורות, כותב על גדולי התורה בדור שלאחר פטירת רבי יצחק דילוייה: "ואחריהם הרב הגדול האלדי כמוהר"ר אברהם אזולאי זלה"ה והתנא והפסקן הגדול כמוההר"ש אחיו זלה"ה..." נדפס בתוך אוסף כתבי היד הרבניים בספריית מנדל גוטסמן 208 - 212 (נ"י תשנ"ח).
  4. ^ מר דרור בהקדמה (דפו"ר איזמיר ה'ת"ץ) ובהרחבה במבוא למהדורה חדשה (ירושלים תשע"ז).
  5. ^ ראו הרחבה על כך במבוא לספרו מנחת סוטה (הוצאת אהבת שלום).
  6. ^ ראו בהקדמה לספרו מקדש מלך (אמסטרדם תק"י) ובמבוא למהדורה החדשה (בהוצאת הספריה הספרדית).
  7. ^ ספר החיד"א "לקוטות מכ"י החיד"א" עמוד קד (ירושלים תשי"ט).
  8. ^ ראו: שו"ת רבי יהודה בן עטר סימן קמב.
  9. ^ שם הגדולים לחיד"א בערכו
  10. ^ בספר מקדש מלך בפירוש לזוהר שמות דף רס עמוד ב מדפי הזוהר: "אמר המסדר, כאן נתבקש בישיבה של מעלה מורינו ורבינו כמוהר"ר אברהם אזולאי זצוק"ל, ונגנז ונשבה ארון הקדש ערב שבת קודש ח' לאב רחמן שנת רא"ש המדברים (תק"א) לפ"ק. זכותו תגן עלינו ומגן אברהם יהיה בעזרינו, אכי"ר." כ"ה התאריך במבוא לספר מנחת סוטה עמ' 24 הערה 65, על פי קינה לרב שמעון הכהן ממדינות המערב מספרו אמרי נעם כ"י (שבו קונן שתי קינות על פטירת הרא"א). צילום הקינה מצוי בספר מצבות מראכש (מכון אהבת שלום) ושם נכתב: "עש"ק שהוא ליל ת"ב של שנת התק"א". כלומר: בשנה זו חל ת"ב בשבת והרא"א נפטר בעה"ש (ב-ח' באב). מקורות אותנטיים אלו דוחים את דברי הספר מלכי רבנן בערכו שחשב כי שנת ה'תק"א הינה ליצירה, ולא לאלף החמישי.
  11. ^ ועיין ציונים בס' מקדש מלך - מפתח אישים וספרים עמוד 58 (ירושלים: בני יששכר; תשנ"ה). כן רבים מפירושי הרא"א על הזוהר הובאו בספר לקט שושנים על הזוהר לרא"א ותלמידיו, נמצא במכון לתכ"י עבריים שליד הספרייה הלאומית מס' f 4727.
  12. ^ מהגהותיו לספרים "אוצרות חיים" ו"מבוא שערים" שולבו ב"הגהות חכמי המערב" (ביניהם הגהות הר"י מאראג'י והראב"ם) שנדפסו בספר מקום בינה (שלוניקי תקע"ג), ההגהות לאוצרות חיים מצויות מדף כב ע"א והלאה, ולמבוא שערים - מדף צה רע"א, ועוד. עוד מן ההגהות לאוצרות חיים נדפסו גם על ידי הרב אברהם אנקאווה במהדורתו לספר אוצרות חיים (ליוורנו תר"ד); ועל ידי הרב רפאל בן שמחון בספר בת רבים (ג'רבה תשט"ו) "ליקוטי אוצ"ח"; בספר שערי בינה (שלוניקי תקע"ג) שולבו מהגהותיו של הרא"א לספר "שער הכוונות" עם הגהות חכמים נוספים בני המערב; במכון לתצלומי כ"י עבריים נמצאים תצלומי כ"י רבים בהם הגהות אלו של הרא"א וראה למשל כ"י בניהו מספר סרט במלתכ"י עבריים 72318 f.
  13. ^ בתוך ספר זכרון אעלה בתמר - מתורת חכמי מרקש (מכון פי ישרים) עמודים נג – פט. ושוב הדפיסם מחדש עם תוספות בתוך תורת מראכש על התורה; דרושי הרא"א מובאים "קבוץ גלויות" בתוך מלל לאברהם בן שטרית נז ב (פאס תשכ"ב).
  14. ^ חלקם נדפס. ראו: ערוגת הבושם עמ' 39 (לוד תשנ"ז); פעמוני זהב סימן קח; כתונת יוסף - בירדוגו, שורש אפוטרופוס ענף מג. להלן חתימתו עם הר"ש עמאר: שו"ת שבות יהודה (אלבאז) ח"מ סימן יז (חתימה משנת תנ"ו); שו"ת משפט וצדקה ביעקב חלק א סימן קסא; שו"ת רבי יהודה בן עטר סימן קמב; מלכי רבנן ערכים: מו"ה שלמה עמאר, דף קי"ז עמ' ג ד, ובערך מ"ה יוסף בן סעדון; שו"ת חק ומשפט סימן פ; זכות אבות סימן מ"ז; נר מערבי חלק א סימן נז דף נו ע"א.
  15. ^ בכ"י. ראו תיאורן במבוא לספר מנחת סוטה עמוד 34 הערה 106. (הוצאת אהבת שלום ירושלים).

ערך זה מוגש באדיבות ויקיפדיה העברית. (הדף המקורי, רשימת התורמים)
הערך בוויקיפדיה קטן מערך זה ב -282 תווים

לעדכון מוויקיפדיה, לחץ כאן.

NivdakVeushar.png