רדזין פודלסקי

From האנציקלופדיה היהודית
(Redirected from ראדזין)
Jump to: navigation, search
רדזין פודלסקי
Radzyń Podlaski
Palac potockich radzyn podlaski1.jpg
מדינה / טריטוריה פוליןפולין  פולין
פרובינציה לובלין (פרובינציה)לובלין (פרובינציה)  לובלין
מחוז רדזין פודלסקי
אוכלוסייה
 ‑ בעיר

17,551‏  (נכון ל-2012)

רדזין פודלסקיפולנית: Radzyń Podlaski) היא עיר מחוז בפרובינציית לובלין שבפולין, על גדות נהר ביאלקה, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

תולדות היישוב[edit | edit source]

זכויות עיר הוענקו לרדזין בשנת 1468, אשר הייתה מיושבת עוד שנים רבות קודם לכן. במהלך המאה ה-17 הייתה העיר לאחד ממרכזי הפרוטסטנטים בפולין, ובאמצע אותה מאה ניזוקה קשות בידי השוודים.

במחצית השנייה של המאה ה-18 הייתה העיר בבעלות משפחת פוטוצקי, ונכללה בתחומי נסיכות פולין קטן. בתקופה זו נבנה בעיירה ארמון גדול, הקיים עד ימינו. בחלוקת פולין השלישית, בשנת 1795, נכללה העיר בשטחי השליטה של אוסטריה, ובשנת 1815 נכללה בתחום פולין הקונגרסאית. בשנת 1867 העניקו הרוסים לעיר מעמד של עיר מחוז.

יהודי רדזין[edit | edit source]

תמונה של משפחה יהודית ברדזין פודלסקי, 1909

יהודים נזכרים בעיר מהמאה ה-16, ובמאה ה-17 כבר התקיימה בעיר קהילה עצמאית, ששלחה נציגים לוועד ארבע הארצות. מאמצע המאה ה-19 נעשו היהודים לרוב בקרב תושבי העיר, תוך שנטלו חלק מרכזי בכלכלתה, ותוך שהעיר הפכה למרכז תורני חשוב ליישובי הסביבה, בו פעלו מספר אדמו"רים משושלת ראדזין.

בין מלחמות העולם נמנו בעיר כ-2,900 יהודים, רוב תושביה, והתקיימה בה פעילות של אגודת ישראל, של המפלגות הציוניות ושל הבונד. כמו כן, פעלו בעיר בתי ספר מרשת בית יעקב ומרשת תרבות. בשנות השלושים של המאה ה-20 סבלו יהודי העיר מהתנכלויות אנטישמיות גוברות והולכות מצד שכניהם הפולנים.

בשואה[edit | edit source]

עם כניסת הגרמנים לעיר בספטמבר 1939, לאחר שהופצצה מהאוויר על ידם, החלו מיד בביצוע מעשי התעללות ביהודיה, תוך אילוץ יהודים חרדים לרקוד בגשם ולרמוס ספרי תורה קרועים. כמו כן, יהודים מגיל 15 נצטוו להתגייס לעבודות כפייה משפילות, תוך ביצוע מעשי התעללות בהם, ותוך הטלת סכומי כופר על הקהילה. בדצמבר 1939 הגיעו לעיר יהודים שגורשו מלוברטוב, ובהמשך החודש גורשו רוב יהודי העיר באופן זמני לסלווטיצ'ה הסמוכה. עד שובם, הוחרם כל רכוש היהודים בעיר. ביולי 1940 נלקחו כ-300 יהודים מהעיר למחנות עבודה.

בסוף שנת 1940 רוכזו היהודים שנותרו בעיר בגטו שהוקם בה. ב-1 בינואר 1941 רצחו הגרמנים כמה יהודים מהגטו, בהאשמה שהיודנרט המקומי לא מסר לגרמנים די פרוות. בסתיו 1941 ננעלו שערי הגטו שבעיר, ובמאי 1942 עוד נמנו בו 2,071 יהודים. בתקופה זו פעלה בגטו שבעיר מחתרת יהודית, שהוקמה בידי תנועות נוער ציוניות, והתארגנה לבריחה ליערות. במטרה זו תמך האדמו"ר שמואל שלמה ליינר, מייסד ישיבת "סוד ישרים" בעיר, אשר קרא לחסידיו להצטרף למרי. במאי 1942 הוצא הרב להורג. ב-22 בספטמבר 1942 הוציאו אנשי גסטאפו להורג כ-200 יהודים מהגטו.

בין תחילת אוקטובר 1942 ל-16 בחודש חוסל גטו רדזין, כאשר אנשי ס"ס ושוטרים גרמנים ופולנים שילחו את בין 1,800 ל-2,000 יושביו למחנה ההשמדה טרבלינקה, תוך מעבר בגטו מיינדזיז'ץ פודלסקי. כ-1,000 מהמגורשים ניסו להסתתר בגטו לפני האקציה, אך נתפסו. בשל הדוחק הרב בקרונות המשא מתו רבים מהיהודים עוד לפני שהגיעו למחנה ההשמדה, ורבים מהקופצים מהחרכים הוסגרו לגרמנים בידי איכרי הסביבה. לאחר הגירוש הוכרזה רדזין רשמית כ"נקייה מיהודים".

כמה עשרות יהודים שהצליחו להימלט מהגטו שבעיר לפני האקציה, התארגנו ליחידת פרטיזנים שפעלה באזור העיר, בראשות יצחק קליינמן. רוב חברי הקבוצה נרצחו לבסוף בעינויים בידי הגרמנים, לאחר שהוסגרו להם בידי איכרי הסביבה.

קישורים חיצוניים[edit | edit source]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רדזין פודלסקי בוויקישיתוף

ערך זה מוגש באדיבות ויקיפדיה העברית. (הדף המקורי, רשימת התורמים)
הערך בוויקיפדיה גדול מערך זה ב +425 תווים

לעדכון מוויקיפדיה, לחץ כאן.

NivdakVeushar.png