ר"ן
ערך זה עוסק ברבי נסים בן ר' ראובן. אם התכוונתם לשנה העברית ה'ר"ן (1489–1490), ראו | לידה |
1315 בערך ה'ע"ה |
|---|---|
| פטירה |
1 בינואר 1376 ט' בשבט ה'קל"ו |
| השתייכות | בית מדרשו של הרמב"ן |
| תחומי עיסוק | פרשן תלמוד, פוסק, פילוסוף ורופא |
| רבותיו | אביו - ר' ראובן בן ר' נסים ורבי פרץ הכהן |
| תלמידיו | הריב"ש, ר' חסדאי קרשקש, ר' יוסף חביבא (בעל הנמוקי יוסף) |
| בני דורו | רבי וידאל די טולושא |
| חיבוריו | חידושי הר"ן על הש"ס, פירוש על הלכות הרי"ף, 'דרשות הר"ן' |
רבי נסים בן ר' ראובן גִירוֹנְדִי (הר"ן או הרנב"ר) (ה'ע"ה, 1315 בערך - ט' בשבט ה'קל"ו, 1 בינואר 1376), מן הראשונים. המקובל מבין פרשני הרי"ף ומגדולי פרשני התלמוד.
הר"ן היה בעל השכלה מדעית, פילוסופית ורפואית. כמו כן התמחה בכתיבת סת"ם, ואף כתב לעצמו ספר תורה, ששרד, וכיום מוחזק בספרייה הלאומית בירושלים[1]. היה משמונת הרבנים המוערכים ביותר על ידי רבי יוסף קארו על פי הקדמתו לספרו "בית יוסף".
תולדות חייו[edit | edit source]
הר"ן נולד בעיר גירוניה שבספרד בתחילת המאה ה-14. את תורתו למד מאביו[2] ר' ראובן בן ר' נסים, וכן למד אצל רבי פרץ הכהן[3]. על כתביו וסגנון לימודו ניכרת השפעתו של רבי דוד בונפיד, אותו הוא מרבה לצטט בחידושיו למסכת סנהדרין ולמסכת פסחים, לעיתים תוך ציטוט פסקאות שלמות מחיבורו. כמו כן, למד מפי תלמידי חכמים נוספים בדורו אשר שמותיהם טרם פוענחו לעת עתה. היה בקשרי ידידות עם בן דורו, ר' וידאל די טולושא, מחבר מגיד משנה על הרמב"ם.
בבגרותו שימש דיין ומורה הלכה בברצלונה. כמו כן, לימד והעמיד ישיבה בברצלונה. בעת כהונתו כרבה של קהילת ברצלונה ניסה הר"ן להוכיח את עשירי הקהילה על דרכם, זאת לאחר שהעשירים בדורות שלפני גירוש ספרד החלו לזלזל בשמירת מצוות וייתכן שזאת הייתה סיבת התוכחה. ניסיון התוכחה לא עלה בידו שכן עשירי הקהילה סירבו לשנות את אורחות חייהם ולשמור מצוות באופן קפדני יותר.
תיאור הדברים מובא בשו"ת שכתב תלמידו הריב"ש: "וחי נפשי ראיתי אני בברצלונה את מורנו הרב רבנו ניסים זצ"ל כשהיה רוצה להוכיח על איזה דבר מעצמו קצת עשירי הקהילה, היו מתריסים נגדו ומבטלין עצתו" (שו"ת הריב"ש, תשובה תמ"ז).
במרוצת הזמן עלתה קרנו, ונחשב לראש הקהילה היהודית בספרד, כמו הריטב"א והרשב"א בדור שלפניו. גם בקרב הגוים חלקו לו כבוד. חכמתו וידיעתו בתורה נפוצו בכל קצוות תבל, ומכל קהילות העולם ביקשו תורה מפיו. שאלות רבות שעליהן השיב אבדו במרוצת השנים, ונותרו אך מעט מתשובותיו שנתפרסמו בקובץ שו"ת הר"ן.
בעת ששימש כרב בברצלונה, העלילו עליו ועל כמה מנכבדי ורבני הקהילה עלילת שווא, שבעקבותיה נאסרו לחמישה חדשים, אשר בסופם נתבררו כחפים מפשע ושוחררו. תקופת פעילותו של הר"ן נמשכת לערך משנת ה'ק"י (1350 לספה"נ), שנה הנזכרת באחת מתשובותיו, עד ט' בשבט שנת ה'קל"ו (1376) בה נפטר[4]. באחת מדרשותיו, מזכיר הר"ן את המגפה השחורה כאירוע שהתרחש שלוש עשרה שנה קודם לכן.
| תקופת חייו של הרב ר"ן על ציר הזמן |
|---|
 |
חיבוריו[edit | edit source]
- פירוש להלכות הרי"ף - הר"ן נתפרסם בעולם התורה, בעיקר בזכות פירושו על הלכות הרי"ף. פירוש זה נדפס עם הרי"ף כבר בהוצאה הראשונה. כמו כן חיבר חידושים על הש"ס אשר אינם מתייחסים לרי"ף, כמפורט להלן.
הפירוש המצוי בידינו היום הוא על חמש עשרה מסכתות בלבד (הפירושים למסכת מועד קטן ולמסכת מכות יוחסו בעבר לר"ן בטעות. יש הטוענים שהר"ן חיבר פירוש על כל המסכתות, אלא שלא הגיעו כתבי היד למדפיסים[דרוש מקור]). בפירוש זה מגלה הר"ן את כוחו בתורה, ואינו נרתע מלבחון ולשקול את דברי החכמים שקדמו לו.
- חידושי הר"ן - קודם לפירוש הרי"ף, כתב הר"ן חידושים על כמה ממסכתות התלמוד. בחיבור זה אין הוא מפרש אליבא דהלכתא את הרי"ף – מסקנת הסוגיה – אלא מאריך בדיונים על לשון הגמרא ופירושה. חלק מחידושיו אלו עדיין לא ראו אור.
- פירוש למסכת נדרים - במסכת זו, פירושו, שהודפס במהדורות הש"ס לצד הגמרא, מהווה את הפירוש המרכזי ללומדי המסכת, כיוון שהמפרשים הרגילים, רש"י ותוספות למסכת זו אינם מצויים במהדורה רגילה.
- דרשות הר"ן - חיבור נוסף של הר"ן. בספר שלוש עשרה דרשות, העוסקות בסוגיות שונות בעיון פילוסופי, לא ברור האם נאמרו בבית כנסת במתכונות של דרשה לקהל הרחב או בפורום מצומצם יותר, בכל מקרה מדובר בדרשות ארוכות ומעמיקות. דיון על זיהוי המחבר נמצא בפתיחת המהדורות החדשות של הספר, למשל בזו של מוסד הרב קוק.
- פירוש על התורה - קיים בידינו רק על פרשות בראשית עד חיי שרה, ותחילת ספר ויקרא. ונראה שלא הספיק לכתוב יותר.
יחסו לקבלה[edit | edit source]
ישנה עדות מפי הריב"ש, תלמידו המובהק של הר"ן, שרבו לא היה עוסק בתחום הנסתר, ואף התרחק ממנו. וכך כותב הריב"ש: "וכן הודעתיך מה שאמר לי בייחוד מורי הרב רבנו ניסים ז"ל כי הרבה יותר מדאי תקע עצמו הרמב"ן ז"ל להאמין בעניין הקבלה ההיא..." (שו"ת הריב"ש סימן קנז).
תלמידיו[edit | edit source]
- הריב"ש. המפורסם מבין תלמידיו - ר' יצחק בר ששת, אשר כתב עליו: "אין ערוך אליו בכל חכמי ישראל ואין להשוות. כולם לפניו כקליפת השום וכגרגיר שומשום" (שו"ת הריב"ש סימן שעה).
- ר' חסדאי קרשקש, שנתפרסם בשיטותיו הפילוסופיות הייחודיות, ובספרו אור ה'.
- ר' יוסף חביבא, בעל הנימוקי יוסף.
לקריאה נוספת[edit | edit source]
- מנחם לורברבוים, פוליטיקה וגבולות ההלכה, תרגם יובל ג'ובני, הוצאת מכון שלום הרטמן, 2005
- אבינועם ביר, עיון במשנת התשובה של רבנו ניסים בן ראובן (הר"ן) מגירונא -- סיני קמז (תשע"ד), עמ' ג-ז.
קישורים חיצוניים[edit | edit source]
- דרשות הר"ן באתר ויקיטקסט
- "נסים בן ראובן גירונדי (הר"ן)", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק ז, עמוד 82, באתר HebrewBooks
- מרדכי מרגליות (עורך כללי), "ר"ן", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמ' 1174-1172, באתר HebrewBooks
- ר"ן, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- מספריו
- חידושי הר"ן למסכת מגילה מועד קטן, ירושלים תשכ"ג, באתר HebrewBooks
- חידושי הר"ן למסכת בבא מציעא, ירושלים תשל"ג, באתר HebrewBooks
- חידושי הר"ן למסכת בבא בתרא, ירושלים תשכ"ג, באתר HebrewBooks
- חידושי הרן למסכת סנהדרין, ירושלים תשל"ג, באתר HebrewBooks
- חידושי הר"ן למסכת שבועות, ירושלים תשל"ג, באתר HebrewBooks
- חידושי הר"ן למסכת עבודה זרה, ירושלים תש"ב, באתר HebrewBooks
- חידושי הר"ן למסכת חולין, ירושלים תשל"ג, באתר HebrewBooks
- חידושי הר"ן למסכת נדה, ירושלים תשל"ג, באתר HebrewBooks
- דרשות הר"ן
- שנים עשר דרושים, ווארשא 1875, באתר HebrewBooks
- דרשות הר"ן בעיצוב חדש, באתר דעת
הערות שוליים[edit | edit source]
- ^ כתב יד מספר 4°5935 Ms. Heb בקטלוג הספרייה הלאומית. יש שם לינק לצפייה בצילום הס"ת
על ספר התורה ראו את מאמרו של שלמה זלמן הבלין, ספר-תורה שכתב לעצמו רבנו נסים מגירונדי (ע"פ כ"י בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי בירושלים 5935), עלי ספר, יב, תשמו, עמ' 5-36 (נדפס גם בקטלוג "'אוצרות גנוזים, הוצאת בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי בירושלים, 2000, עמ' 12).
פולמוס על אותנטיות הספר התחיל במוסף התורני "קולמוס" של מגזין משפחה: משה א’ בלוי, מאמר, קולמוס, 73, ניסן תשס"ט, עמ' 12-15 שלמה זלמן הבלין, תגובה, קולמוס, 102, אב תשע"א, עמ' 8-14, הרב מאיר מאזוז "תגובה לדברי בלוי"
. שלמה זלמן הבלין, "עוד בעניין ספר התורה המיוחס לר"ן והצד"י ביו"ד הפוכה", המעין תשרי תשע"ג
. וכן אצל שלמה צוקר, "זיופי תעודות בשולי המחקר ההיסטורי" , מתוך תרביץ פ, ד, תמוז-אלול תשע"ב. ואברהם דויטש, על ספר התורה המיוחס להר"ן, ישורון (מאסף תורני), כרך ל"ה, תשרי תשע"ז, עמ' תתקנב ואילך,
- ^ לפי מרגליות, אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל בערכו (קישור בפרק "קישורים חיצוניים").
- ^ רבי דוד קונפורטי, קורא הדורות כ"ו. וכך עולה מנוסח דבריו של הר"ן במכתבו אליו "כן דעת תלמידכם נוטה" (שו"ת הר"ן סי' מ"ח).
- ^ עדות בנו שנמצאת בארכיון מלכות ארגון בברצלונה, חומר נטריוני מתקופת המלך פדרו השלישי, תיבה 54 מס' 6607, כפי שפרסם אריה ליב פלדמן. ראו: מבוא לשו"ת הר"ן, מכון שלם תשמ"ד, עמ' 22.
| פרשני התלמוד בימי הביניים בספרד ובצפון אפריקה | ||
|---|---|---|
| בית המדרש הקדום בספרד המוסלמית | רבי שמואל הנגיד • רי"צ אבן גיאת | |
| בית המדרש של צפון אפריקה שנדד לספרד | רבנו נסים בן יעקב • רבנו חננאל • רי"ף מעבר לספרד • ר"י מיגאש • רמב"ם מעבר לצפון אפריקה | |
| בית המדרש בעיר טולדו | רמ"ה • רבי יצחק מאיר אבן מיגאש (בנו של הר"י מיגאש) • (ראב"ן הירחי) • רבנו יונה | |
| בית מדרשו של הרמב"ן בצפון ספרד הנוצרית | הרמב"ן • רא"ה • רשב"א • ריטב"א • ר"ן • רבי פרץ הכהן • הריב"ש מעבר לצפון אפריקה • הרשב"ץ • רבי יצחק קנפנטון • רבי יצחק אבוהב (גאון קסטיליה) • רבי יעקב בירב מעבר לצפון אפריקה בגירוש ספרד | |
ערך זה מוגש באדיבות ויקיפדיה העברית, תחת רשיון ייחוס שיתוף זהה (CC BY-SA 3.0).
(הדף המקורי, רשימת התורמים)
הערך בוויקיפדיה גדול מערך זה ב +1996 תווים
לעדכון מוויקיפדיה, לחץ כאן.
