רבי אריה לייב הלר
הרב אריה לייב בן רבי יוסף הכהן הלר (ידוע גם בכינויו הנפוצים על שם ספריו הקצות החושן או בקיצור הקצות, האבני מילואים והשב שמעתתא) (ה'תק"ה, קאלוש – י"ט בטבת ה'תקע"ג, סטרי, 1745 - 22 בדצמבר 1812), רב, פוסק וראש ישיבה. התפרסם בעיקר בספרו הידוע קצות החושן, שהפך לספר יסוד הן בעולם לימוד ההלכה ופסיקתה והן בעולם הישיבות, כספר למדני.
ביוגרפיה[edit | edit source]
נולד בעיירה קאלוש שבגליציה,[1] וכיהן ברבנות בעיירה רוז'ניאטוב בגליציה. בשנת תקמ"ח (1788) התמנה לרבנות בעיר סטרי, ולימד תלמידים רבים. היה ידוע בחריפותו הרבה.
היה עני מרוד ובמאמצים גדולים כתב את ספרו "קצות החושן" בעודו בשנות השלושים לחייו - ביאור חריף ועמוק לשולחן ערוך, חלק חושן משפט. ספר זה השפיע רבות על צורת הלימוד בישיבות, ונכתבו עליו ביאורים וחידושים רבים. חלקו הראשון של הספר נדפס בעיר למברג (לבוב) בשנת תקמ"ח (1788), ועורר רושם רב. החלק השני נדפס שם בתקנ"ו (1796). מאז נדפס הספר פעמים רבות נוספות, ונכתבו עליו מספר פירושים.
ידידו, הרב יעקב לורברבוים, כתב אף הוא חיבור דומה, בשם "נתיבות משפט", ובו גם הערות על דברי ה"קצות החושן". הרב הלר בתשובה כתב ספר "משובב נתיבות" "כי משיב הוא על דברי בעל נתיבות", כלשונו בהקדמתו, והרב לורברבוים חזר והשיב על השגותיו במהדורה מאוחרת של ה"נתיבות".
התייחסותו הרבה של הרב לורברבוים תרמה רבות לפרסום ה"קצות החושן", אך עם זאת, לפי סיפורו של הרב ברוך אפשטיין, ה"קצות" התקבל בחיבה רבה יותר בקהל הלומדים. הוא מספר שבעת פגישה ביניהם שאל הרב לורברבוים את הרב הלר כיצד זכה לכך שספרו יתחבב כל כך על הלומדים. הרב הלר השיב בשאלה, כיצד עורך הוא את ספרו, והרב לורברבוים ענה שבהשכימו בבוקר הוא לומד עניין חדש במקום שבו הפסיק אתמול, ומחדש בו את חידושיו. השיב הרב הלר: זהו ההבדל בינינו. אני, כשאני משכים ללמוד, אני חוזר ומעיין במה שכתבתי אתמול, ומחפש מה צריך להוציא מהספר ואיך לתקן ולשפר את סגנונו, וכך נותרים רק החידושים המעולים, והם כתובים בסגנון נהיר.[2] לפי סיפור אחר, אחיו ר' יהודה הוא זה שקיצר את הספר בצורה משמעותית לפני ההדפסה. כך או כך, בהקדמת הספר הוא מעיד על עצמו שאכן לפני ההדפסה קיצר את הספר והסיר ממנו דברים רבים המופיעים בספר "אורים ותומים", שהקדים אותו במעט.
בנוסף, פרסם הרב הלר את הספר שב שמעתתא (ארמית: שבע סוגיות) - חידושים על שבע סוגיות, אותו החל לכתוב כבר בילדותו. לעת זקנתו חיבר את הפירוש אבני מילואים על שולחן ערוך חלק אבן העזר, שיצא לאור לאחר מותו.
הרב אריה לייב הכהן הלר היה אחיו של הרב יהודה כהנא הלר מחבר הספר "קונטרס הספיקות". חתנו היה שלמה יהודה רפפורט (שי"ר), לימים מראשי משכילי גליציה ורבה של פראג.
קישורים חיצוניים[edit | edit source]
- רבי אריה לייב הלר, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- הקדמה לספר "קצות החושן"
- רבי אריה לייב הכהן הלר בעל קצות החושן, באתר MyTzadik
- רבי אריה לייב הלר, בעל קצות החושן באתר אהלי צדיקים לשימור העבר היהודי
- דוד הלחמי, רבי אריה ליב הכהן הלר (בעל „קצות החושן”), ערכו בספר "חכמי ישראל", תל אביב תשי"ח, באתר אוצר החכמה (הצפייה בעמוד זה מוגבלת למנויים בתשלום בלבד, או לעורכים הפעילים באתר)
הערות שוליים[edit | edit source]
| פרשני הטור והשולחן ערוך | ||
|---|---|---|
| על כל החלקים | באר הגולה • באר היטב • ב"ח • ביאור הגר"א • בית יוסף • כנסת הגדולה • ברכי יוסף | |
| על אורח חיים | מגן אברהם • ט"ז • פרי חדש • שערי תשובה • מחצית השקל • שולחן גבוה • מטה יהודה • פתח הדביר • מחזיק ברכה • פרי מגדים • משנה ברורה • שתילי זיתים • כף החיים (סופר) • מור וקציעה | |
| על יורה דעה | ש"ך • ט"ז • מחצית השקל • פרי חדש • פתחי תשובה • כרתי ופלתי • שלחן גבוה • שבט יהודה • מחזיק ברכה • פרי מגדים • כף החיים (סופר) • בית הלל • בית יצחק • חידושי הרי"ם • ערוגות הבושם | |
| על אבן העזר | חלקת מחוקק • בית שמואל • פתחי תשובה • בית הלל • חידושי הרי"ם | |
| על חושן משפט | סמ"ע • ש"ך • ט"ז • פתחי תשובה • אורים ותומים • נתיבות המשפט • קצות החושן • חידושי הרי"ם | |
| תקופת חייו של הרב רבי אריה לייב הלר על ציר הזמן |
|---|
 |
ערך זה מוגש באדיבות ויקיפדיה העברית.
(הדף המקורי, רשימת התורמים)
הערך בוויקיפדיה גדול מערך זה ב +1543 תווים
לעדכון מוויקיפדיה, לחץ כאן.
