קמרון

From האנציקלופדיה היהודית
Jump to navigation Jump to search


קמרון
Flag of Cameroon.svg Coat of arms of Cameroon.svg

לחצו כדי להקטין חזרה

מצריםתוניסיהלובאלג'יריהמרוקומאוריטניהסנגלגמביהגינאה ביסאוגינאהסיירה לאוןליבריהחוף השנהבגאנהטוגובניןניגריהגינאה המשווניתקמרוןגבוןהרפובליקה של קונגואנגולההרפובליקה הדמוקרטית של קונגונמיביהדרום אפריקהלסוטוסווזילנדמוזמביקטנזניהקניהסומליהג'יבוטיאריתריאהסודאןרואנדהאוגנדהבורונדיזמביהמלאוויזימבבואהבוטסואנהאתיופיהדרום סודןהרפובליקה המרכז-אפריקאיתצ'אדניז'רמאליבורקינה פאסותימןעומאןאיחוד האמירויות הערביותערב הסעודיתעיראקאיראןכוויתקטרבחרייןישראלסוריהלבנוןירדןקפריסיןטורקיהאפגניסטןטורקמניסטןפקיסטןיווןאיטליהמלטהצרפתפורטוגלמדיירהספרדהאיים הקנרייםכף ורדהמאוריציוסראוניוןמיוטקומורוסיישלאיי קרגלןמדגסקרסאו טומה ופרינסיפהסרי לנקההודואינדונזיהבנגלדשהרפובליקה העממית של סיןנפאלבהוטןמיאנמראנטארקטיקהג'ורג'יה הדרומיתפרגוואיאורוגוואיארגנטינהבוליביהברזילגיאנה הצרפתיתסורינאםגיאנהונצואלהקנדהגרינלנדאיסלנדמונגוליהנורווגיהשוודיהפינלנדאירלנדהממלכה המאוחדתהולנדברבדוסבלגיהדנמרקשווייץאוסטריהגרמניהסלובניהקרואטיהצ'כיהסלוקריההונגריהפוליןרוסיהליטאלטביהאסטוניהבלארוסמולדובהאוקראינהמקדוניהאלבניהמונטנגרובוסניה והרצגובינהסרביהבולגריהרומניהגאורגיהאזרבייג'ןארמניהקזחסטןאוזבקיסטןטג'יקיסטןקירגיזסטןרוסיהCameroon on the globe (Africa centered).svg
אודות התמונה
מדינה הרפובליקה של קמרון
תמונת סמל Coat of arms of Cameroon.svg
מוטו לאומי שלום, עבודה, מולדת
המנון "השיר המלכד"
קובץ המנון United States Navy Band - Chant de Ralliement.ogg
יבשת אפריקה
שפה רשמית אנגלית וצרפתית
משטר רפובליקה
אירועי הקמה - עצמאות
- תאריך
תאריכי הקמה מצרפת ובריטניה
1 בינואר 1960
שמות מנהיגים פול בייה
פילמון יאנג
מנהיגים - נשיא
- ראש ממשלה
ראש המדינה נשיא
העיר הגדולה ביותר דואלה
אחוז מים 1.3%
מטבע פרנק CFA
סימון מטבע XAF
אזור זמן +1
סיומת אינטרנט cm
קידומת טלפון 237

הרפובליקה של קמרוןצרפתית: République du Cameroun, באנגלית: Republic of Cameroon) היא רפובליקה במרכז אפריקה. היא גובלת בניגריה, צ'אד, הרפובליקה המרכז אפריקאית, הרפובליקה של קונגו, גבון וגינאה המשוונית. לשעבר מושבה גרמנית (שנכבשה וחולקה בין צרפת ובריטניה בזמן מלחמת העולם הראשונה). שפותיה הרשמיות הן אנגלית וצרפתית.

היסטוריה[edit | edit source]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – היסטוריה של קמרון

ב-1884 הייתה קמרון לקולוניה גרמנית. במהלך מלחמת העולם הראשונה חלקו ביניהן בריטניה, צרפת ובלגיה את כיבוש קמרון. כתוצאה, עם תום הקרבות חולקה מושבה זו בין צרפת לבריטניה, וב-1961 אוחדו שני החלקים מחדש, כאשר קמה בקמרון מדינה עצמאית – אף שחלק מקמרון הבריטית סופח לניגריה. תושבי החלק הבריטי לשעבר בקמרון, הדוברים אנגלית, מרגישים מקופחים לעומת תושבי החלק הדובר צרפתית.

פוליטיקה[edit | edit source]

ארמון הנשיאות ביאונדה

בראש המדינה עומד נשיא קמרון. לנשיא יש סמכויות רבות, הן בתחומי המדיניות, הן בשליטתו על הצבא, וכן האפשרות להכריז על מצב חירום. הנשיא ממנה את כלל בעלי התפקידים בממשלה, החל מראש הממשלה, ועד למושלי המחוזות ואפילו חברי מועצת העיר בערים הגדולות. הנשיא נבחר בבחירות פעם ב-7 שנים. בערים הקטנות יותר הציבור הוא זה שבוחר את ראשי הערים.

שיטת המשפט הקמרונית מבוססת ברובה על המשפט הצרפתי.

הרשות המחוקקת היא האספה הלאומית, ש-180 חבריה נבחרים לתקופה של חמש שנים. היא מתכנסת שלוש פעמים בשנה.

קמרון סובלת קשות משחיתות שלטונית: סקר הראה שמעל מחצית הקמרונים שילמו שוחד במהלך 2003, השיעור הגבוה בעולם. ב-2005 הכריזה הממשלה על מסע למאבק בשחיתות.[1]

קמרון וישראל[edit | edit source]

בתחילת שנות ה-60 החלו להתפתח קשרים בין ישראל לבין קמרון. שתי המדינות היו צעירות וראו בקשר ביניהן קשר עליון בין מדינה אסייתית לבין מדינה אפריקאית. בשנת 1973 קמרון ניתקה את קשריה עם ישראל, כמו מדינות אחרות מאפריקה, בעקבות מלחמת יום כיפור. לאחר 13 שנים, בשנת 1986, נפגשו ראש ממשלת ישראל שמעון פרס ונשיא קמרון והחליטו על חידוש היחסים. כיום המדינות נמצאות בקשר שוטף והיחסים בין המדינות טובים. מתקיימים בעיקר קשרי מסחר, וסיוע כספי של ישראל לקמרון לעזרה לעניים.[דרוש מקור]

כלכלה[edit | edit source]

כלכלת קמרון היא מהכלכלות החלשות והבלתי מפותחות בעולם. חקלאות היא עדיין בסיס הכלכלה, אך קיימות תוכניות לפתח את התעשייה ולהגביר את ניצול הנפט (בקמרון יש עתודות של כ-400 מיליון חביות נפט), המרכיב העיקרי ביצוא. תשתית תחבורתית לא מפותחת, חוב חיצוני גדול וממשל מושחת פוגעים בכלכלה ומקשים ביותר על פיתוחה.

אוצרות הטבע, התעשייה והחקלאות[edit | edit source]

התעשייה כאמור נחשלת ואינה מפותחת. בתעשייה הקיימת ענפיה הם: הפקת וזיקוק נפט, עיבוד מזון, טקסטיל ומנסרות. החקלאות עוסקת בקפה, קקאו, כותנה, גומי, בוטנים, דגנים ומשק חי. אוצרות הטבע הם: נפט, בוקסיט, ברזל, עצים וכוח הידרו אלקטרי.

נתונים[edit | edit source]

התוצר המקומי הגולמי עומד על כ-28 מיליארד דולר (84 בעולם) והתמ"ג לנפש על כ-1700 דולר (146 בעולם). הצמיחה השנתית היא כ-4.4%, האבטלה: כ-30%, האינפלציה: כ-2%.

היבוא עומד על כ-1.6 מיליארד דולר והיצוא על כ-2.1 מיליארד.

מחוזות[edit | edit source]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מחוזות קמרון

קמרון מחולקת ל-10 מחוזות:

  • אדמאווה (Adamawa Province)
  • מחוז המרכז (Centre Province)
  • מחוז המזרח (East Province)
  • מחוז הצפון הרחוק (Extreme North Province)
  • מחוז החוף (Littoral Province)
  • מחוז הצפון (North Province)
  • מחוז צפון-מערב (Northwest Province)
  • מחוז המערב (West Province)
  • מחוז הדרום (South Province)
  • מחוז דרום-מערב (Southwest Province)

גאוגרפיה[edit | edit source]

צורת המדינה היא משולש צר ומוארך. המדינה נחלקת למישור חוף בדרום, רמה במרכז והרים במערב. בדרום שורר אקלים טרופי והוא מכוסה ביערות גשם ואילו צפון המדינה מכוסה סוואנה.

בשענת 1987 שמורת החי דג'ה הוכרזה אתר מורשת עולמית.

דמוגרפיה[edit | edit source]

ב-2008 נאמד גודל האוכלוסייה ב-18.46 מיליון נפש על ידי ספר העובדות העולמי. האוכלוסייה צעירה - למעלה מ-40% מן התושבים הם מתחת לגיל 15 ורק כ-3% מעל גיל 65. תוחלת החיים היא כ-53.3 שנים, נתון נמוך ביחס לרוב העולם אך ממוצע ביחס למדינות אפריקה שמדרום לסהרה.

האוכלוסייה נחלקת בערך באופן שווה בין כפריים לעירוניים.

חלוקה אתנית ולשונית[edit | edit source]

במדינה שורר גיוון אתני ולשוני רב מאד: מספר הקבוצות האתניות והלשוניות הוא לא פחות מ-230. שפות מ-24 משפחות שונות של שפות אפריקניות מדוברות במדינה, ובנוסף לכך משתמשים גם בשפות הרשמיות, צרפתית ואנגלית. ניב מקומי המבוסס על אנגלית נמצא בשימוש באזורים שהיו בשלטון בריטי, בצפון מערב המדינה.

20% מהתושבים הם בני הפאנג, 19% דואלה ולואנדה, 19% במום ובמילקה, 10% פולה, 8% טיאקר, 6% מנדרה והשאר (18%) שחורים אחרים.

חלוקה דתית[edit | edit source]

תושבי צפון המדינה הם ברובם מוסלמים, ותושבי הדרום הם ברובם נוצרים, בעיקר קתולים. שיעור ניכר מן התושבים, בעיקר בדרום אך גם בצפון, מחזיק באמונות ובפולחנים אנימיסטיים, לעיתים לצד זהות דתית נוצרית או מוסלמית.

מכלל אזרחי המדינה מהווים הנוצרים כ-33%, המוסלמים כ-16% והשאר, כ-51%, עובדי אלילים.

קישורים חיצוניים[edit | edit source]

הערות שוליים[edit | edit source]





ערך זה מוגש באדיבות ויקיפדיה העברית, תחת רשיון ייחוס שיתוף זהה (CC BY-SA 3.0). (הדף המקורי, רשימת התורמים)
הערך בוויקיפדיה גדול מערך זה ב +4105 תווים

לעדכון מוויקיפדיה, לחץ כאן.

NivdakVeushar.png