קלמן מאיר רוטשילד

From האנציקלופדיה היהודית
Jump to: navigation, search


שגיאות פרמטריות בתבנית:אישיות

פרמטרים ריקים [ פרסים ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

תמונת הדיוקן של קרל מאיר רוטשילד מאת מוריץ דניאל אופנהיים
תמונת הדיוקן של קרל מאיר רוטשילד מאת מוריץ דניאל אופנהיים
לידה 24 באפריל 1788
ניסן ה'תקמ"ח
פרנקפורט, הגטו היהודי
פטירה 10 במרץ 1855 (בגיל 66)
אדר ה'תרט"ו
נפולי
מדינה ממלכת שתי הסיציליות
מקום קבורה בית הקברות היהודי בפרנקפורט
מקום מגורים נפולי, ממלכת שתי הסיציליות
פעילות בולטת הלוואה לוותיקן, ומימון לפרננדו הראשון, מלך שתי הסיציליות בדיכוי המרד בדרום איטליה
ידוע בשל מייסד הסניף של בנק רוטשילד בנפולי
שנות הפעילות 18551810 
מקצוע בנקאות
תואר פרייהר
בת זוג אדלהייד לבית הרץ
שותף אנשל מאיר רוטשילד, סלומון מאיר רוטשילד, נתן מאיר רוטשילד, ג'יימס מאיר רוטשילד

קלמן מאיר רוטשילד (מכונה קרל, ובפי הענף האנגלי במשפחת רוטשילד: צ'רלס; 24 באפריל 178810 במרץ, 1855, אדר ה'תרט"ו), איל הון ובנקאי יהודי בנאפולי ובפרנקפורט, מייסד בנק רוטשילד בנפולי (אנ'), שהיה לבנק הדומיננטי ביותר בתקופתו. יצר קשרים קרובים עם מלכי בית בורבון, וסייע למלך פרננדו הראשון בדיכוי המרד בדרום איטליה בשנת 1821 באמצעות הלוואה. קשריו עם הוותיקן, ועם האפיפיור גרגוריוס השישה עשר עוררו סערה בעולם הקתולי. נחשב לפחות מוכשר בענייני כספים מאחיו האחרים. בנו היה הפילנתרופ האורתודוקסי שמעון זאב רוטשילד.

ביוגרפיה

קריקטורה של קרל רוטשילד כחתול הדוחף ברגלו ארגזי מזומנים שסמל משפחת רוטשילד מוטבע עליהן - בגבול גרמניה-צרפת
הקריקטורה פורסמה על ידי האגודה האנטישמית מוזיאון הזוועות (צר') בשנת 1900, בהתייחס לפעילותם החשובה של קלמן ואחיו בהברחת כספים לקואליציה האנטי-צרפתית השישית בשנת 1814

נולד למאיר אנשל רוטשילד ולגוטל (גר') לבית שנאפר, בבית הינטרפפן בפרנקפורט דמיין, בגיל 22 הצטרף כשותף לבנק מאיר אנשל רוטשילד ובניו. יחד עם אחיו ג'יימס מאיר רוטשילד הוא היה מעורב בהברחות זהב בין אנגליה לצרפת בשנת 1810, ומילא תפקיד חשוב בשנת 1814 בהעברת כספים לצבאו של הדוכס מוולינגטון בפורטוגל, ובהעברת מזומנים לקואליציה האנטי-צרפתית הששית .

בגיל 29 רכש בית מגורים צנוע ברחוב נויה מיינזר (גר') 33 בפרנקפורט, לקראת נישואיו ב-16 בספטמבר 1818 עם אדלהייד הרץ (1800–1853) נכדתו של מרכוס הרץ, ממנה נולדו לו ארבעה בנים ובת.

פעילותו הבולטת הראשונה בבנק רוטשילד, הייתה בוועידה כלכלית שנערכה באאכן בשנת 1818 סמוך לנישואיו, בה דובר על השגת הלוואה לממשלת צרפת עבור תשלום חובותיה לאחר המלחמות הנפוליאוניות. בוועידה השתתפו קרל ואחיו סלומון מאיר רוטשילד כנציגי בנק רוטשילד ובניו. בעזרתה של אשתו הצעירה אדלהייד, שכבת למשפחת הרץ היו לה קשרים עם חברי האצולה הגבוהה באירופה, יותר מבני משפחת רוטשילד שגדלו בגטו של פרנקפורט, יצרו השניים קשר עם פרידריך פון גנץ מזכירו האישי של קנצלר אוסטריה, מטרניך, שנזקק לעזרה כספית אותה העניקו לו. במהלך ועידה זו - הצליחו האחים להוציא הבטחה מפון גנץ להשפיע על מטרניך לתמוך במתן זכויות שוות ליהודים[1]. ידידותו של פון גנץ עם משפחת רוטשילד נמשכה עד מותו, פון גנץ עזר לבני המשפחה ליצור קשרים והעביר להם ידיעות חשובות. תמורת זאת קיבל מתנות רבות והלוואות, ובסוף חייו אף קיבל משכורת שנתית של 10,000 פלורינים[2].

ההגירה לנפולי

לאחר כיבוש נאפולי על ידי האימפריה האוסטרו-הונגרית וההחלטה על הקמת ממלכת שתי הסיציליות בקונגרס וינה, ייסד קלמן בנאפולי בשנת 1821 את בנק קרל מאיר רוטשילד ובניו (אנ') שהיה לסניף החמישי של בנק רוטשילד אחרי הסניפים בפרנקפורט, לונדון, פריז, ווינה. בעקבותיו של קרל ותחת חסותו באו לנפולי יהודים נוספים ובעיר התפתחה קהילה יהודית לראשונה מאז גירוש היהודים מנפולי בשנת ה'רצ"ב[3].

באותה שנה העניק רוטשילד בשיתוף פעולה עם אחיו סלומון מימון לפרננדו הראשון, מלך שתי הסיציליות בן חסותה של האימפריה האוסטרו-הונגרית לדיכוי המרד של התנועה הליברלית בדרום איטליה.

קלמן נתפס לעיתים כמחונן פחות מבין חמשת האחים. והוא התגורר בנקודה רחוקה ממרכז אירופה לעומת אחיו ששמרו על קשר רציף ביניהם בזכות היותם בערים מרכזיות יותר. למרות זאת, הוא הוכיח את עצמו בנאפולי כמנהל פיננסי מוצלח ובעל כישרון לפתח קשרים עסקיים חשובים. הוא יצר יחסי עבודה טובים עם שר האוצר של נפולי - לואיג'י דה מדיצ'י (אנ'), ועם מלכי בית בורבון בנאפולי – פרננדו הראשון, פרנצ'סקו הראשון, ופרננדו השני. בין לקוחותיו היו: הוותיקן, הדוכס מפארמה והדוכס מטוסקנה לו מימן הבנק את ניקוז הביצות בטוסקנה. סניף הבנק שבניהולו של קלמן היה לבנק הדומיננטי בנאפולי. הצלחתו בנפולי יחד עם הצלחותיהם של אחיו בלונדון וינה ופריז, העניקה לבנק רוטשילד השפעה רבה ויתרונות משמעותיים על פני המתחרים.

בשנת 1822, קיבל קרל יחד עם ארבעת אחיו תואר ברון - פרייהר, מאת פרנץ הראשון. בשנת 1829 מונה לקונסול הכללי של סיציליה בפרנקפורט, ובינואר 1832 הוענק לו עיטור המסדר הצבאי הקדוש של סנט ג'ורג' (אנ') בטקס שנערך עם האפיפיור גרגוריוס השישה עשר, הדיווחים לפיהם הורשה קלמן לנשק את ידו של האפיפיור ולא את כף רגלו כפי שהיה נהוג ליהודים באותה תקופה, הובילו לסערת רוחות בעולם הקתולי בטענה ש"האפיפיור מכר את רומא ליהודי".

בשנים מאוחרות יותר עבר קלמן לפרנקפורט משם ניהל את הבנק בנפולי, ורוב בניו התגוררו גם הם בפרנקפורט, שניים מהם, מאיר קרל ווילהלם קרל, הופקדו על ניהול הסניף בפרנקפורט לאחר מותו של דודם אנשל מאיר ערירי בשנת 1855.

נכסיו

קלמן התגורר בחלק מהשנה בפרנקפורט והחלק השני בנאפולי. ביתו – וילה פיניאטלי (אנ') המשקיפה על הר הגעש וזוב שרכש בנאפולי בשנת 1841, היה אחד הבתים היוקרתיים בעיר ומשך אליו מבקרים מכל רחבי אירופה. בבית זה התגוררה משפחת רוטשילד עד שנת 1860.

בשנת 1839 קנה קרל את אחוזת הטירה באמסבך (גר') שבמחוז ריין-נקאר (גר') בבאדן וירטמברג והיה לאזרח כבוד של עיריית אמסבך[4]. אחוזת הטירה כללה את "וילת בלזן", שנבנתה בשנת 1764 בסגנון בית כפרי איטלקי. בסביבות 1850 הרחיב קלמן את הווילה בשני אגפים ושתי קומות נוספות, וסביבו פארק גדול. שהעניקו לבניין המכונה כיום "טירת אמסבך החדשה" מראה ים תיכוני. בשנת 1925 רכשה עיריית אמסבך את הבניין מהבעלים הפרטי האחרון. ולאחר שיפוץ יסודי הפכה אותו לבניין העירייה של אמסבאך מאז שנת 1928. בשנת 2009, הבניין שופץ מחדש.

בשנת 1837 בנה קלמן את "בית גינתרסבורג" בשטח כפרי גדול מחוץ לפרנקפורט במחוז בורנהיים (גר') שהיה בבעלות אביו – כיום פארק גינתרסבורג (גר'). הווילה תוכננה על ידי האדריכל הגרמני פרידריך רומף (גר'), וסביבה ניטע גן אנגלי אותו תכנן סבסטיאן רינץ (גר'). הווילה עברה לבעלותו של בנו מאיר קרל שהוריש אותו בצוואתו לעיריית פרנקפורט על מנת לתפעל אותו כגן ציבורי.

בשנת 1853 בנה לכבודו בנו הבכור מאיר קרל את ארמון רנהוף (גר') ברובע הוטנפלד (גר') שבעיירה למפרטהיים (גר') בדרום הסן. בשנת 1889 - לאחר מותו של מאיר נמכר הארמון למשפחת האצולה לוונשטיין-ורטהיים-פרוידנברג (גר'), והחל משנת 1954 פועל בבניין בית ספר תיכון.

פטירתו

קברם של האחים אנשל מאיר וקרל מאיר בבית הקברות היהודי בפרנקפורט. הקבר תוכנן על ידי האדריכל אדוארד שמידט פון דר לאוניץ (גר').

ב-10 במרץ – שנתיים לאחר שפטירת אשתו בשנת 1853, ושנה לאחר שנפטר בנם אנסלם אלכסנדר קרל בגיל שמונה עשרה, נפטר קרל בנאפולי. גופתו הועברה לקבורה בבית העלמין היהודי בפרנפקורט ברח' ביל-שטראסה לצד אשתו ובנם הצעיר אנסלם אלכסנדר קרל. וליד אחיו הבכור אנשל מאיר שנפטר כשלושה חדשים קודם לכן. מעל קברו נבנתה מצבה שתוכנן על ידי אדוארד שמידט פון דר לאוניץ (גר'). שלושה חדשים אחריו נפטר גם אחיו סלומון עמו היה לקרל קשר קרוב מאוד. שביעית מנכסיו הוריש לבתו שרלוט, והשאר חולקו באופן שווה בין שלושת בניו. בנו אדולף המשיך לנהל את הסניף בנאפולי עד שנסגר בשנת 1863 לאחר איחודה של איטליה, אז עבר לפריז ונכסי הבנק הועברו לפרנקפורט. שני האחים האחרים מאיר קרל ווילהלם קרל ירשו עוד קודם לכן את ניהול הסניף בפרנפורט, מדודם אנשל מאיר שנפטר ללא ילדים. על אף רצונו של האב שמאיר יהיה זה שימשיך בניהל הסניף בנפולי.

משפחתו


עץ משפחת רוטשילד


 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מאיר אנשל
רוטשילד

1743–1812
Mayer Amschel Rothschild.jpg
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
בטי סלומון
1805–1886
בתו של סלומון
Rothshield by ingres.jpg
 
ג'יימס (פריז)
1792–1868
James de Rothschild.jpg
 
אנשל (פרנקפורט)
1773–1855
Amschel Mayer Rothschild.jpg
 
סלומון (וינה)
1774–1855
Salomon Rothschild.jpg
 
קארל (נאפולי)
1788–1855
Carl Mayer Rothschild.jpg
 
 
 
נתן (לונדון)
1777–1836
Nathan Rothschild.jpg
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אדמונד
1845–1934
"הנדיב הידוע"
Edmond James de Rothschild.jpg
 
 
 
 
גוסטב (אנ')
1829–1911
Gustave Rothschild.jpg
 
אלפונס (אנ')
1827–1905
Alphonse de Rothschild (1827-1905).png
 
שמעון זאב
1828–1901
Baron Wilhelm Carl ('Willi') von Rothschild (1828-1901).JPG
 
נתנאל (אנ')
1812–1870
Nathaniel de Rothschild.PNG
 
 
 
 
 
 
 
ליונל
1808–1879
Lionel Nathan de Rothschild by Moritz Daniel Oppenheim.jpg
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מוריס (אנ')
1881–1957
Mr Maurice de Rotschild, propriétaire de "Sardanapale" - (photographie de presse) - Agence Meurisse.jpg
 
ג'יימס
1878–1957
נישא לדורותי
James Armand Edmond de Rothschild.jpg
 
רוברט (אנ')
1880–1946
 
אדוארד (אנ')
1868–1949
Édouard Alphonse James de Rothschild.jpg
 
 
 
 
 
נתן
1844–1881
 
 
 
 
 
ליאופולד
1845–1917
Leopold de Rothschild.png
 
 
 
 
 
 
נתן מאיר
1840–1915
1st Baron Rothschild.jpg
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אדמונד
1926–1997
Edmond de Rothschild (1961).jpg
 
אלי (אנ')
1917–2007
Elie de Rothschild (Royaumont).JPG
 
אלאן (אנ')
1910–1982
Alain de Rothschild 1964.jpg
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הנרי (אנ')
1872–1946
Henri de Rothschild.jpg
 
אנתוני גוסטב (אנ')
1887–1961
 
ליונל
1882–1942
Lionel Nathan de Rothschild (1882-1942).jpg
 
אוולין אקיל
1886–1917
EvelynAchilledeRothschild.jpg
 
צ'ארלס (אנ')
1877–1923
 
וולטר
1868–1937
Walter Rothschild, 2nd Baron Rothschild.jpg
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
בנז'אמן
1963–
נישא לאריאן
 
נתנאל
1946–
 
 
 
 
 
גאי (אנ')
1909–2007
Guy de Rothschild 1964.jpg
 
בת שבע
1914–1999
Francois Shapira BatSheba Rotschild Marta Graham 1964.jpg
 
 
פיליפ
1902–1988
Philippe de Rothschild.jpg
 
אוולין רוברט
1931–
 
אדמונד ליאופולד
1916–2009
 
 
 
 
 
ויקטור (אנ')
1910–1990
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אריק
1940–
Eric de Rothschild.JPG
 
רוברט
1947–
 
דוד (אנ')
1942–
David de Rothschild 2014.jpg
 
אדוארד (אנ')
1957–
 
 
פיליפין
1933–2014
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ג'ייקוב (אנ')
1936–

הערה: אילן יוחסין זה אינו מכיל את כל בני משפחת רוטשילד, אלא מתרכז באישים בולטים בה, בפרט בענפים הצרפתים והענף הבריטי.

גלריה

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קלמן מאיר רוטשילד בוויקישיתוף

הערות שוליים


שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים

לא נמצא templatedata תקין

  1. ^ אהרן חרמוני, ‏הרוטשילדים, תל אביב תרצ"ו, עמ' 88, באתר אוצר החכמה.
  2. ^ אהרן חרמוני, ‏הרוטשילדים, תל אביב תרצ"ו, עמ' 136, באתר אוצר החכמה.
  3. ^ ישראל ארליך, ‏איטליה, תל אביב תשל"ד, עמ' 183, באתר אוצר החכמה (הצפייה בעמוד זה מוגבלת למנויים בתשלום בלבד, או לעורכים הפעילים באתר).
  4. ^ באמסבך התקיימה קהילה יהודית קטנה עוד מהמאה ה-17. מאז שנת 1674 קיים בית קברות יהודי בעיר, ששימש כבית קברות עד שנת 1940. בין השנים 18361872 פעל באמסבאך תלמוד תורה, ובשנת 1845 נבנו בית כנסת ומקווה.

NivdakVeushar.png