קירגיזסטן

הרחבות או שכתובים לערך זה התבצעו בעבר באתרים שונים. סקירת השינויים. הסר

קירגיזסטן
לחצו כדי להקטין חזרה לחצו להגדלה
מדינה	הרפובליקה הקירגיזית
תמונת סמל	National emblem of Kyrgyzstan.svg
מוטו לאומי	אין
המנון	ההמנון הלאומי של הרפובליקה הקירגיזית
קובץ המנון	National Anthem of Kyrgyzstan.ogg
יבשת	אסיה
שפה רשמית	קירגיזית, רוסית
משטר	רפובליקה פרלמנטרית
אירועי הקמה	-עצמאות - הכרזה רשמית
תאריכי הקמה	מברית המועצות 31 באוגוסט 1991
שמות מנהיגים	סואורונבאי ג'נבקוב סאפר איסאקוב
מנהיגים	נשיא ראש ממשלה
העיר הגדולה ביותר	בישקק
אחוז מים	3.6%
מטבע	סום קירגיזי
סימון מטבע	KGS
אזור זמן	+5
סיומת אינטרנט	kg
קידומת טלפון	996
(למפת קירגיזסטן מוגדלת)   בישקק אוש בטקן ג'לאל-אבאד נרין טלס קארקול איסיק קול הרפובליקה העממית של סין קזחסטן אוזבקי. טג'יקיסטן קירגיזסטן (למפת קירגיזסטן רגילה)   בישקק אוש בטקן ג'לאל-אבאד נרין טלס קארקול איסיק קול הרפובליקה העממית של סין קזחסטן אוזבקי. טג'יקיסטן קירגיזסטן

הרפובליקה הקירגיזית (בקירגיזית: Кыргыз Республикасы, ברוסית: Кыргызская Республика) היא מדינה ללא מוצא לים השוכנת בחלק המרכזי של יבשת אסיה. בעברה היא הייתה חלק מברית המועצות והפכה למדינה עצמאית ב-31 באוגוסט 1991.

למדינה גבולות עם הרפובליקה העממית של סין במזרח, קזחסטן בצפון, אוזבקיסטן במערב וטג'יקיסטן בדרום.

רוב אוכלוסיית המדינה הוא מוסלמי.

היסטוריה

ערך מורחב – ההפיכה העממית בקירגיזסטן (2010)

בעברה הקדום התגוררו בשטח המדינה שבטים נודדים שהתפרנסו ממרעה וגרו באוהלי יורטה המתאימים למזג האוויר באזור וניתנים להעברה ממקום למקום.

העידן המודרני חולל שינויים נרחבים באזור. שטחה של קירגיזסטן סופח לאימפריה הרוסית בשנים 1855–1876 כחלק של כיבוש ח'אנות קוקנד. תחת שלטון ברית המועצות היא נהפכה לרפובליקה סובייטית בשנת 1937 ושמה המלא היה "הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית הקירגיזית", כמו כן שמותיה הנוספים היו "SSR הקירגיזית" ו"קירגיזיה". היא זכתה בעצמאות מברית המועצות בשנת 1991.

פוליטיקה

בשנותיה הראשונות לאחר קבלת עצמאות מלאה (בשנת 1991), הנשיא אסקר אקייב נתפס בציבור כמי שמעוניין לבצע תהליך של רפורמות כמו ההפרטה של הקרקע ומשאביה הכלכליים של המדינה. אולם, למרות התמיכה של התורמות המערביות, כולל קרן המטבע הבינלאומית, הכלכלה של קירגיזסטן סבלה מנקודת פתיחה חלשה — בעיקר כתוצאה מפירוק גוש הסחר של ברית המועצות, אשר מנע מהמדינה את המעבר החלק לכלכלה חופשית.

בשנת 2002, לקראת הבחירות לפרלמנט, הואשם חבר הפרלמנט אזימבק בקנזרוב בשחיתות והועמד למשפט בעיר ג'לאל-אבאד. המונים צעדו לעיר אולם המשטרה נקטה בצעדים אלימים לפיזור ההפגנות, מה שגרם לעשרות פצועים. בהמשך השנה ההפגנות הגיעו לבירה בישקק, והמפגינים דרשו את שחרור בקנזרוב והתפטרותו של אקייב. ב-2010, בקנזרוב מונה לתפקיד סגן ראש ממשלת קירגיזסטן.

בשנת 2005 האופוזיציה דרשה לבטל את הבחירות השנויות במחלוקת לפרלמנט. לאחר שאקייב סירב לדרישה, המוני מפגינים בראשות האופוזיציה ביצעו הפיכה לאחר שההפגנות האלימות התפשטו גם לבירה. בתום 14 שנות שלטון, נמלט אסקר אקייב עם משפחתו לקזחסטן השכנה במסוק והפרלמנט מינה את קורמאנבק באקייב, ממנהיגי האופוזיציה לעמוד בראש המדינה.

בנובמבר 2006 פרץ משבר פוליטי במדינה לאחר שהמונים יצאו להפגנות בדרישה מבאקייב לחתום על החוקה החדשה שהציע הפרלמנט, הכוללת הקטנת כוחו של הנשיא והעברת סמכויות לפרלמנט. ההפגנות אף התעצמו בעקבות טענות על כך שבאקייב לא מימש את הבטחותיו להקטין את כוחו של הנשיא ולהילחם בשחיתות.

ב-7 באפריל 2010 הרגו מפגינים את שר הפנים מולדומוס קונגנטייב והאופוזיציה הכריזה על הפיכה. למחרת הכריזה רוזה אוטונבייבה, שרת החוץ לשעבר, העומדת בראשות הממשלה החדשה במדינה, על הקמת ממשלה זמנית שתכהן במשך שישה חודשים והצהירה כי תפעל לגיבוש חוקה חדשה ולקיום בחירות במדינה בחודשים הקרובים. כמו כן הודיעה על פיזור הפרלמנט: "אחרי העברת השלטון לידינו, אנו מפזרים את הפרלמנט". ב-19 במאי 2010 מונתה לנשיאה הזמנית של קירגיזסטן, עד 31 בדצמבר 2011, על פי ההסכם של הממשלה הזמנית. בתפקיד שר הפנים, החליף את קונגנטייב השר שרנייאזוב בולוטבק.

בנובמבר 2011 נבחר אלמזבק אטאמבייב לנשיא קירגיזסטן ובשבע שנות כהונתו הצליח לייצב את המשטר במדינה. באוקטובר 2017 נבחר סואורונבאי ג'נבקוב להחליפו, באחת מהעברות השלטון השקטות והדמוקרטיות בתולדות מרכז אסיה.

כלכלה

המדינה ענייה יחסית. עם זאת, בערים הגדולות קיימת תעשייה מפותחת למדי שברית המועצות הורישה.

קיימת חקלאות המבוססת בעיקר על מרעה צאן ועל גידול פירות וירקות. האקלים החם יחסית מאפשר זאת. קיים פוטנציאל משמעותי להפקת אנרגיית חשמל בנחלים ההרריים. אוצרות הטבע מצומצמים יחסית.

שלטון מקומי

ערך מורחב – מחוזות קירגיזסטן

קירגיזסטן מחולקת לשבעה מחוזות. היא שאבה מרוסיה שני מחוזות עיקריים ושתי ערים. כל אזור מחולק לעוד מספר מחוזות המנוהלים על ידי פקידים הממונים בידי הממשל המרכזי.

הערים הראשיות הן:

• בישקק (הבירה) — 650 אלף תושבים.
• אוש — 220 אלף תושבים.
• תוקמק — כ-70 אלף תושבים.
• קרה בלתה — כ-70 אלף תושבים.
• קארקול — כ-70 אלף תושבים.
• ג'לאל-אבאד — כ-70 אלף תושבים.

גאוגרפיה

הר סולימאן ליד העיר אוש

את רוב שטחה של קירגיזסטן תופסים הרי טיין שאן, הרים גבוהים עם עמקים עמוקים. נקודת הגובה המינימלי במדינה היא בשולי עמק פרגאנה (300 מטרים מעל פני הים), והמקסימלית היא פיק פובדי ("פסגת הניצחון" ברוסית), ששמו הקירגיזי ג'נגיש צ'וקוסו (7,349 מטרים מעל פני הים).

במדינה נמצא אגם גדול ששמו איסיק קול ("האגם החם" בקירגיזית), ששטחו למעלה מ-6,000 קמ"ר. הפסגות הגבוהות (למעלה מ-4,000 מטרים מעל פני הים) של ההרים מכוסות בשלג כל השנה. במדינה זורמים נחלים רבים, אם כי רובם לא מאוד גדולים. הגדולים ביניהם הם נרין, טלס, צ'ו.

האקלים יחסית נוח, יבש וחם בקיץ וקר בחורף. הטמפרטורה ממוצעת ביולי בעמקים היא 20–27 מעלות, אבל לעיתים קרובות נרשמות טמפרטורות שלמעלה מ-40 מעלות. בינואר הטמפרטורה הממוצעת היא 6–8 מעלות, אבל נרשמו גם טמפרטורות נמוכות מ-35-. כמות המשקעים בעמקים נעה בדרך כלל בין 200 ל-400 מילימטרים בשנה, ובמדרונות הצפוניים ומערביים של ההרים היא עולה עד ל-750 מילימטרים בשנה.

דמוגרפיה

זוג קירגיזי בתלבושת מסורתית

מסגד שנבנה בקירגיזסטן

אוכלוסיית קירגיזסטן מונה כ-6 מיליון תושבים (2015), כ-58% הם קירגיזים, 17% רוסים, 15% אוזבקים. כמו כן, במדינה מתגוררים גם אוקראינים, גרמנים, טטרים, קזחים, דונגנים, אויגורים וטג'יקים. המיעוט הרוסי הגדול מתגורר בעיקר בבישקק, בירתה של קירגיזסטן, ובאזורים סמוכים לה. המיעוט האוזבקי (השני בגודלו במדינה) מתגורר בעיקר בדרום מערב המדינה.

מבחינת דתות, כ-80% מהאוכלוסייה שייכים לעמים בני דת האסלאם מהזרם הסוני, כאשר הטג'יקים המתגוררים במדינה הם מוסלמים שיעים. קיים גם מיעוט של 17% של נוצרים-אורתודוקסים, ועוד כ-3% בני דתות אחרות.

קיימת קהילה יהודית קטנה שלפני העלייה מברית המועצות לשעבר בשנות התשעים מנתה כ-10,000 יהודים אשכנזים ובוכרים. אולם היום, לאחר העלייה, נשארה קהילה זעירה של כמה מאות יהודים בלבד בעיקר ממשפחות מעורבות.

תרבות

התרבות הקירגיזית היא תרבות מיוחדת של נוודים הרריים. מאפיינים אותה מוזיקה ייחודית ואגדותיהם של מספרי סיפורים היוצרות את המאנאס, אחד מהאפוסים הארוכים ביותר בספרות העולם.

לסוסים מקום חשוב בתרבות הקירגיזית. המשקה המסורתי של הקירגיזים הוא קומיס - חלב סוסה.

האפוס של מאנאס

האפוס של מאנאס הוא אוסף מיתולוגי של שירים, אגדות וסיפורי עם אשר עברו מדור לדור וקובצו באוסף אחד המתארות את חיו והרפתקאותיו של הגיבור המיתולוגי מאנאס ולוחמיו האמיצים המשולבים יד ביד עם ההיסטוריה של העם הקירגיזי.

מאנאס היה ח'אן (שליט/אדון), לוחם ומפקד מוכשר אשר נולד וחי במחוז טאלאס. המיתולוגייה סביב מאנאס החלה כנראה במאה ה-10 לספירה אולם יש הטוענים שהיא החלה במאה ה-12 או ה-15.             

הסיפורים על מאנאס הם ערש התרבות הקירגיזית ועד היום ניתן למצוא מספרי סיפורים מקצועיים הנקראים מאנסאצ'י אשר נודדים ממקום למקום ומספרים את סיפורי הרפתקאותיו של מאנאס, שעל פי המסורת נחשב למייסד ולאבי האומה הקירגיזית אשר איחד את השבטים הקירגיזיים במאבקם לעצמאותם מול השבטים הקלמיקים ששלטו באזור.

כיום על דגל קירגיזסטן ניתן לראות 40 קרני שמש המסמלות את 40 השבטים אשר איחד מאנאס לאומה אחת.

יורטה

ערך מורחב – יורט

לאורך מאות שנים היורטה שימשה כבית העתיק של השבטים הקירגיזיים הנודדים, וכיום היא מסמלת את מסורת הנוודים העתיקה, האחדות והרעות של העם הקירגיזי. הטונדוק — אותו חלק אשר מחזיק את גג היורטה — מופיע על הדגל הלאומי והסימבוליקה שלו מפורשת בכך שכל העם הקירגיזי נמצא תחת גג היורטה.

היורטה היא אוהל הבנוי מממוטות עץ הקשורים בחבלים ועטופים בשמיכות העשויות מצמר כבשים ומעורות של בעלי חיים, לרוב יש כיסוי חיצוני המעוטר באיורים מסורתיים על מנת לייפות את היורטה. היורטה היא מבנה פונקציונאלי; במקרה הצורך או בעת סכנה, למשל, עם התקרבות שבט פולש, ניתן להרכיב ולקפל יורטה בפחות משעה.

נהוג לשבת על הרצפה ולכן ביורטה פרוסים שטיחים עבים המבודדים מן הקור, ברוב היורטות יש צד שהוא מטבח וחדר אוכל ובו נמצא שולחן נמוך אשר אוכלים סביבו, וצד שהוא סלון וחדר שינה ובו נמצאים רוב בני המשפחה. כיום בקיריגיזיסטן ניתן לראות משפחות רבות אשר מציבות מספר יורטות בעיקר לאירוח תיירים.       

סוסים

משחר הימים הסוסים שימשו את הנוודים הקירגיזיים כמקור חיים.

הקירגיזים, אשר הצטיינו מאז ומעולם בגידול וביות סוסים, צדו איתם, השתמשו בהם כבהמות משא להעברת סחורות, אכלו את בשרם, שתו את החלב שלהם, וסחרו בהם על מנת לקנות תבואה ומזון אשר לא תמיד היו זמינים בהרים.

על פי המסורת ברגע שילד קירגיזי יכול ללכת ולרוץ באופן עצמאי זהו הזמן להושיב אותו בפעם הראשונה על סוס.

לבוש מסורתי

סגנון הלבוש הקירגיזי מושפע רבות מתנאי מזג האוויר אשר משתנים בקיצוניות מחום לקור. בקיץ בקירגיזסטן חם, והטמפרטורה הממוצעת היא סביב 30 מעלות; בחורף הטמפרטורות צונחות מתחת לאפס, ושלג יכול להיערם עד לגובה של מטר במישורים ובמקומות נמוכים. פסגות ההרים מושלגות במשך כל השנה.

הבגדים צריכים להיות קלים ולאפשר חופש תנועה בזמן רכיבה על סוס או רעיית צאן. בחורף הנוודים מתעטפים בעור של חיות על מנת לשמור על חום גופם.

פריט הלבוש המפורסם ביותר הוא ללא ספק הקאלפאק – הכובע הקירגיזי המסורתי. זהו כיסוי ראש ארוך העשוי מצמר כבשים דחוס, ועליו עיטורים מסורתיים אשר מסמלים את הייחוס השבטי.

מודיעין וביטחון

שירות הביטחון הקירגיזי הוא שירות הביטחון הלאומי שהפך לוועדה הממלכתית לביטחון לאומי, האחראית גם לביון חוץ.

קישורים חיצוניים

• צור שיזף, קירגיסטן, באתר המחבר
• נסים קריספיל - קירגיסטן ומערב סין
• נוודים במרכז אסיה, מתוך אתר "מסע אחר"
• ארי פינס, ‏מופרכת ומופלאה, באתר ‏mako‏‏, ‏27 ביולי 2017‏
• אלכס סופינסק‏, קירגיזסטן: מה בדיוק מושך כל כך הרבה ישראלים לארץ הנוודים?, באתר וואלה! NEWS‏, 7 בדצמבר 2017

הערות שוליים

ערך זה מוגש באדיבות ויקיפדיה העברית, תחת רשיון ייחוס שיתוף זהה (CC BY-SA 3.0). (הדף המקורי, רשימת התורמים)
הערך בוויקיפדיה גדול מערך זה ב +1986 תווים

לעדכון מוויקיפדיה, לחץ כאן.

רענן נתונים