קחוון ארצישראלי

From האנציקלופדיה היהודית
Jump to: navigation, search
קחוון ארצישראלי
Anthemis palaestina IMG 5456.jpg

קחוונים ארצישראליים בפריחתם
מיון מדעי
ממלכה צומח
מערכה בעלי פרחים
מחלקה דו-פסיגיים
סדרה אסטראים
משפחה מורכבים
סוג קחוון
מין קחוון ארצישראלי

קחוון ארצישראלי (או קחוון שחור מוצים; שם מדעי: Anthemis palaestina) הוא מין פרח ממשפחת המורכבים, הצומח באופן טבעי באזור הים התיכון. יש חוקרים המזהים את הצמח עם "ציץ השדה" המקראי, ודעת מיעוט מזהה אותו עם השושנה המקראית.

מורפולוגיה וביולוגיה[edit | edit source]

הצמח הוא צמח חד-שנתי (אנ'). בעל גבעול זקוף ומסועף, בגובה 40–20 ס"מ. הפרח אסוף בסל (גר'), בדומה לשאר הפרחים מסוג הקחווניים. בצדו החיצוני יש פרחים לשוניים (גר') לבנים, ערוכים בדור אחד או שניים, ובאמצע הסל פרחים צינוריים (פול') צהובים, פחוסים וסימטריים. התפרחת שטוחה וא-סימטרית, ומתקמרת מעט עם פתיחת פרחי המרכז. בסך הכל מורכבת התפרחת מעשרות עד מאות פרחים.

עונת הפריחה היא ממרץ ועד יוני.

בית הגידול של הצמח הוא בלבנט, קפריסין וכרתים.

במקרא[edit | edit source]

על פי חוקרי צמחי המקרא, הקחוון הארצישראלי מופיע במקרא כפרח הצומח בשולי הדרכים ובשטחים פתוחים. הצמח מזוהה עם "ציץ השדה" המוזכר בנ"ך בספר תהילים: "אֱנוֹשׁ כֶּחָצִיר יָמָיו כְּצִיץ הַשָּׂדֶה כֵּן יָצִיץ"[1], וכן על ידי הנביא ישעיהו: "קוֹל אֹמֵר קְרָא וְאָמַר מָה אֶקְרָא כָּל הַבָּשָׂר חָצִיר וְכָל חַסְדּוֹ כְּצִיץ הַשָּׂדֶה. יָבֵשׁ חָצִיר נָבֵל צִיץ כִּי רוּחַ ה' נָשְׁבָה בּוֹ אָכֵן חָצִיר הָעָם"[2], והוא משמש בפסוקים אלו כמשל לחיי האדם, ומסמל דבר חולף שאינו בר-קיימא. משמעות אפשרית לצמח קיימת גם בפסוק "כִּי רְשָׁעִים יֹאבֵדוּ וְאֹיְבֵי ה' כִּיקַר כָּרִים כָּלוּ בֶעָשָׁן כָּלוּ"[3], שגם בו הצמח מסמל דבר עובר וחולף[4].

יש המזהים את הצמח עם השושנה המקראית, המוזכרת פעמים רבות במקרא ומסמל יופי והדר[5], אך זו דעת מיעוט[6].

ראו גם[edit | edit source]

קישורים חיצוניים[edit | edit source]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קחוון ארצישראלי בוויקישיתוף

הערות שוליים[edit | edit source]

  1. ^ ספר תהילים, פרק ק"ג, פסוק ט"ו.
  2. ^ ספר ישעיהו, פרק מ', פסוקים ו'-ז'.
  3. ^ ספר תהלים, פרק ל"ז, פסוק כ'.
  4. ^ Anthemis palestina, באתר flowersinisrael. (באנגלית).
  5. ^ זהר עמר, צמחי המקרא, ‏פרק שמיני: שמות צמחים קיבוציים ופרטיים, "שושנה, פרח שושן", ירושלים תשע"ב, עמ' 233, באתר אוצר החכמה (הצפייה בעמוד זה מוגבלת למנויים בתשלום בלבד, או לעורכים הפעילים באתר).
  6. ^ ראו בהרחבה בערך שושנה.


Dahlia redoute.JPG ערך זה הוא קצרמר בנושא בוטניקה. אתם מוזמנים לתרום לאנציקלופדיה היהודית ולהרחיב אותו.

NivdakVeushar.png